שעשוע הוא דבר חיובי

קוד: שעשוע הוא דבר חיובי בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: חגי הופר

אל:

לפי דעתי הומור הוא דבר מבורך. ואני חושב שגם המקרא סובר כך. הפסוק שבדרך כלל אני מביא הוא זה:

תהלים קיט92 : "לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי "

אנסה להרחיב מעט יותר:

 

שעשוע בלשון המקראית כנראה קרוב למשמעות ימינו כמשחק, שהרי כמה פעמים אצל הנביאים הוא מקושר לילדים:

1. ישעיהו יא8: "ושעשע  יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה"
2. ישעיהו סו12: "כי כה אמר ה' הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים  תשעשעו" (כמו ילד ששמים אותו על הברכיים)
3. ירמיהו לא19: "הבן יקיר לי אפרים אם ילד  שעשעים  כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'"

ואילו משורר תהילים, ובמיוחד בפרק קיט', אומר שתורת ה' היא כשעשוע בשבילו, דבר שאפשר לשחק בו ואיתו, ליהנות ולשמוח בו:

1. תהלים צד19: "ברב שרעפי בקרבי תנחומיך  ישעשעו  נפשי"
2. תהלים קיט24: "גם עדתיך  שעשעי  אנשי עצתי"
3. תהלים קיט70: "טפש כחלב לבם אני תורתך  שעשעתי "
4. תהלים קיט77: "יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך  שעשעי "
5. תהלים קיט92: "לולי תורתך  שעשעי  אז אבדתי בעניי"
6. תהלים קיט143: "צר ומצוק מצאוני מצותיך  שעשעי "
7. תהלים קיט174: "תאבתי לישועתך ה' ותורתך  שעשעי "
8. תהלים קיט16: "בחקתיך  אשתעשע  לא אשכח דברך"
9. תהלים קיט47: "ואשתעשע  במצותיך אשר אהבתי"

ואילו מחבר משלי מייחס את השעשוע לחכמה, בפרק ח' שעוסק בה, וכאן גם הקבלה ברורה בין שעשוע ומשחק:

1. משלי ח30: "ואהיה אצלו אמון ואהיה  שעשעים  יום יום משחקת לפניו בכל עת"
2. משלי ח31: "משחקת בתבל ארצו  ושעשעי  את בני אדם" 

משחק קרוב לצחוק. מצד שני, ספר משלי מגנה בפסוקים רבים את הלץ. מתברר, אם כך, שיש שני מיני צחוק, חיובי ושלילי. השלילי לועג ומבזה, ואילו החיובי אינו כזה, והוא אף מקושר לערכים חיוביים של תורה וחכמה.

היות הצחוק ערך חיובי נלמד גם משמו של יצחק. לדעתי, מעבר לסיבה הניתנת על שום צחוק אברהם ושרה, יש כאן גם רמז לעתיד, שכן נאמר על הגאולה:

תהלים קכו2 : " אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה".

 .

ואפילו לאלוהים יש שעשוע (חוץ ממשחק - לויתן):

ישעיהו ה7: " כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה"

.

לעניין הלשוני של המילה שעשוע:

רש"י על הפסוק הראשון למעלה: ושעשע - ושוחק

ומצודת ציון: ושעשע - ענין התעסקות לשמוח כמו אני תורתך שעשעתי (תהלים קיט)

ואולם נראה שמקור המילה הוא מלשון לשעות בדבר, כלומר להתעסק בו ממושכות, שעה ארוכה (ובאמת ילדים יכולים לבלות שעות ארוכות בשעשועיהם).

וכן (מקור שלא הבאתי קודם):

ישעיהו כט9: "התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר"

ולהרחבה ראו כאן:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1009_3.html

ועוד על הצחוק ראו כאן:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0101_41.html