קוד: על סדר היום - הלכות בחירות 1 - בחירות מקדימות בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: אראל
אל:
בשיעורי אזרחות למדנו, שהשתתפות בבחירות מבטאת היא "חובתו הדמוקרטית" של האזרח, ומבטאת אזרחות טובה. האם גם לפי התורה זה כך?
א. מצד אחד, יש מצוה למנות
שופטים ושוטרים שישפטו בצדק,
דברים טז18: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים
תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק
". גם המצוה למנות
ראשים (מנהיגים)
ושרים היא באחריות הציבור, כמו שאמר משה רבנו,
דברים א13: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם...
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם
" (פירוט).
כשיתרו הציע למשה למנות שרים, הוא אמר לו שיבחר בעצמו,
שמות יח21: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה
מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי
בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי
חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
" (פירוט); יתרו לא ידע שום דבר על דמוקרטיה, הוא הכיר רק משטרים מלוכניים, ולכן הציע שמשה יבחר את השרים לבדו. אולם משה לא עשה כך, אלא שיתף את העם בבחירת המועמדים, ודברי משה הפכו למצוה לדורות.
אם כך, כל מי שמשתתף בבחירות, ובוחר במועמדים שהם אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, וכן חכמים, נבונים וידועים, אשר ישפטו את העם משפט צדק, מקיים מצווה מהתורה.
אמנם, בשיטת הבחירות בישראל יש בעיה - הבחירות הן ברשימת מועמדים, ולא במועמד יחיד. בכל רשימה ישנם מועמדים טובים ומועמדים פחות טובים, ולכן בדרך-כלל אי-אפשר לבחור ברשימה שיש בה רק מועמדים טובים. אבל יש גם פתרון (חלקי) לבעיה זו, והוא - בחירות מקדימות. מי שמתפקד למפלגה, יכול להצביע בבחירות המקדימות, שהן אישיות, ומאפשרות לבחור רק אנשים טובים. אם כך, כדאי מאד להתפקד למפלגה כלשהי - התפקדות למפלגה נותנת לנו הזדמנות לקיים את מצוות "שופטים ושוטרים תתן לך" בהידור.
ב. מצד שני, נאמר שיש מצוה למנות דווקא מלך שה' בחר,
דברים יז15: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ
מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ;מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא
" (פירוט). והנביא מוכיח את בני-ישראל על כך שהמליכו מלך ומינו שרים שה' לא בחר בהם,
הושע ח4: "הֵם
הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי, הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי; כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים, לְמַעַן יִכָּרֵת
" (פירוט). וכיוון שבימינו אין נביא, ואין אף אדם שאנו יודעים שה' בחר בו להיות מלך - אסור למנות מלך.
אמנם בישראל אין מלך, אבל לדעת רבנים רבים, לכנסת ישראל בימינו יש דין מלך: יש לה סמכות לגבות מיסים בכפיה ולגייס לצבא בכפיה, ואלו הן הסמכויות העיקריות של מלך בישראל. לפי זה, לכאורה מי שמשתתף בבחירות עובר (לפחות) על איסור עשה, כי הוא בוחר במועמדים שה' לא בחר בהם!
אז האם הבחירות הן מצוה או איסור? כמה תשובות.
1. האיסור הוא רק כשבוחרים מלך לדורות. בימיהם, כשבחרו מלך, הוא היה נבחר לכל ימיו והמלוכה היתה עוברת גם לצאצאיו אחריו,
דברים יז20: "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול,
לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל
". בחירה כזאת היא ב"סמכותו" של ה' בלבד, שכן רק ה' יכול לדעת איזה מלך ראוי שמלכותו תימשך לדורות. אולם, השופטים והשוטרים והראשים והשרים נבחרו רק למשך ימי חייהם (ראו בספר שופטים), ולכן הבחירה היתה בידי הציבור. קל וחומר בימינו, כשחברי הכנסת לא נבחרים לכל ימי חייהם אלא רק לארבע שנים לכל היותר, שמותר ואף מצוה לבחור בהם.
2. המצוה למנות "מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
" אינה כפשוטה (פירוט). הרי בפסוק יש תנאי "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
", ואם ממילא ה' בוחר את המלך - למה צריך תנאי נוסף? אלא הפירוש הוא, שיש למנות מלך
הראוי שה' יבחר בו (לכן "אשר יבחר" בעתיד ולא "אשר בחר" בעבר). ואיך יודעים מי ראוי שה' יבחר בו? לפי התכונות המפורטות בתורה:
אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, וכן
חכמים, נבונים וידועים. אם כן, מי שבוחר לפי התכונות הללו מקיים "מצוה מן המובחר".
עם זאת, לענ"ד ראוי בכל-זאת לשתף את ה' בבחירות. ואיך אפשר לעשות זאת כשאין נביא? שמואל הנביא לימדנו לעשות זאת בפרשת בחירת שאול, המלך הראשון,
שמואל א י20-24: "וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. וַיַּקְרֵב אֵת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן
למִשְׁפַּחַתו, וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל
בֶּן קִישׁ... וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: הַרְּאִיתֶם
אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ
" - ה' ביטא את בחירתו בשאול על-ידי גורל שהופל בין כל ישראל (פירוט). אם כך, גם בימינו אפשר לשתף את ה' בבחירות ע"י גורל. איך בדיוק? אפשר להיכנס לקלפי, לקחת לפחות שני פתקים שונים, של שתי מפלגות שמועמדיהן מקיימים את שבע התכונות הנבחרות בעיני ה', ולבחור בין הפתקים בהגרלה. כך, מצד אחד בוחרים מועמדים לפי תכונות, ומצד שני משאירים לה' אפשרות להתערב ולמנות "מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
".