קוד: ביאור:ישעיהו יא9 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו יא9: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי; כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה', כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים
"
אפילו חיות-הטרף לא יעשו רע ולא ישחיתו יצורים אחרים בכל הר קודשי; כי כל הארץ תהיה מלאה בידיעה (הכרה) את ה'; דעת ה' תכסה את העולם כמו שהמים מכסים את הים.
1.
הר קודשי הוא הר הבית. בימינו הוא מוקד למתיחות פוליטית, הגורמת במקרים רבים למלחמות קשות. לכן יש טעם בנבואה על כך ש"חיות הטרף" לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר הקודש.
2.
הר קודשי יכול להתייחס לא רק להר הבית אלא לכל איזור ההר של ארץ ישראל המערבית,
דברים ג25: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן
",
יהושע יא16: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת,
הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת
הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה
",
יהושע יא21: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן
הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל
הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ
".
3. לפי המסורת, שער גן העדן סמוך להר הבית
(פרקי דרבי אליעזר כ). הזכרת הר הבית מסמלת את החזרה לגן-העדן, מקום שבו האדם ובעלי-החיים חיו בהרמוניה, ללא רוע והשחתה
(ראו
מסורת אחרית הימים - והמלך המשיח, אשר וייזר, מחניים קכד).
4.
הר קודשי מציין את המקום שממנו ה' מושל בעולם. וכוונת הפסוק היא: "לא ירעו ולא ישחיתו
בגלל הר קודשי" - בגלל שה' יחזור לשכון בהר קודשו ולשלוט בכל העולם.
1. קרקעית הים אינה אחידה - יש בה הרבה הרים ותהומות. הדבר מסמל את המחלוקות בין בני-אדם: ישנם אנשים רבים שיש "הר גבוה מפריד ביניהם" או "תהום פעורה ביניהם". אולם, המים מכסים את הכל ומביאים את פני- הים לגובה אחיד בכל העולם. גם דעת ה' מביאה את בני-האדם להכרה, שכולם שווים לפני ה'. היא מגשרת על פערים, ומקלה על אנשים להשלים זה עם זה, וכבר אין להם כל צורך להרע או להשחית.
2. "המים מכסים חפירת הים - אין מקום מעצור בפני המים שלא יכסו אותו. כן גם חומר בעלי-החיים, הבלתי מוכן להשכלה, לא יעצור בפני ידיעת ה', אשר תתפשט על כל בשר. והיא מליצה על שינוי טבע בעלי-החיים בדבר ה'
"
(מלבי"ם).
נבואה מקבילה נזכרה ב
ישעיהו סה25: "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ; לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל
הַר קָדְשִׁי, אָמַר ה'
". והביטוי
הר קודשי נזכר גם בנבואות נוספות:
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי; כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים"
בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל, וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי"
וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה', הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי; הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ" (פירוט)
וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַים, אָמַר ה', כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית ה'"
כִּי בְּהַר קָדְשִׁי, בְהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ד' ה', שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ; שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם"
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי; יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי בָא יוֹם ה' כִּי קָרוֹב"
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי; וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַים קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד"
כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד, וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ"
בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי, כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד בְּהַר קָדְשִׁי"
וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי"
1. דעת ה' נמשלה למים המכסים את הים גם ב
חבקוק ב14: "כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד ה', כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם
" (פירוט). שם מפורש, שדעת ה' גורמת לאנשים להיות "עייפים" מעיסוק
באש -המחלוקת ובדברי
ריק.
2. משל דומה נמצא ב
עמוס ה24: "וְיִגַּל
כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן
"; המשפט והצדקה נמשלים למים, אבל לא מי-ים אלא מי נחל שוטף.
3. משל דומה נמצא ב
עמוס ח11: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ; לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא
לַמַּיִם, כִּי אִם
לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'
". הצמא לשמוע את דברי ה' גדול יותר מהצמא למים.