קוד: משל הספר החתום בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל:
ישעיהו כט10-14: "כִּי
נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה, וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים, וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה.
וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ הַסֵּפֶר לֵאמֹר 'קְרָא נָא
זֶה!' וְאָמַר 'לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא', וְנִתַּן ה[סֵפֶר] עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר 'קְרָא נָא זֶה' וְאָמַר 'לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר'. וַיֹּאמֶר ד': יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה; לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר
"
אך אם, בפסוק השני, הספר עדיין חתום - מה הטעם לתת אותו לאדם שאינו יודע ספר, והרי ברור שגם הוא לא יצליח לקרוא אותו כי הוא חתום? ואם, בפסוק השני, הספר כבר פתוח (כדברי רש"י) - מדוע לא מחזירים אותו לאדם היודע ספר (שנזכר בפסוק הראשון)?!
הנה כמה תשובות אפשריות:
1. יש גישה ישראלית טיפוסית האומרת "חייב להיות פתרון". לפי גישה זו, אם ניסינו לפתור בעיה כלשהי ולא הצלחנו - אז אנחנו חייבים לנסות פתרון אחר, אפילו הוא גרוע יותר וסיכויי ההצלחה שלו קטנים יותר (דוגמאות מהפוליטיקה הישראלית כל אחד יכול למצוא בעצמו; ולמרבה הצער, יש דוגמאות כאלו גם מימין וגם משמאל...).
ייתכן,
שגם בזמנו של הנביא ישעיהו הייתה גישה זו מקובלת בעם - הם אמרו "אם נביאי
ה' אינם יודעים מה יקרה בעתיד - אז ננסה לפנות אל נביאי השקר, כי חייב
להיות מישהו שיודע". מטרת המשל היא ללעוג לגישה זו ולהמחיש את
חוסר-ההיגיון שעומד מאחריה. לפי זה:
לפי פירוש זה, הפסוק הוא תוכחה לעם, על כך שהם פונים אל מנהיגים רוחניים שאינם ראויים; או נבואת פורענות לעם, שיאבדו את השכל ויתנהגו בצורה מוזרה (פירוש זה מתאים לפירוש הפסוק הקודם, פירוש 1).
2. בנבואה אחרת בספר ישעיהו נאמר, לפי חלק מהפירושים, שהמצב יהיה כל-כך גרוע, עד שאף אחד לא ירצה לקחת אחריות ולהנהיג את המדינה (ג 7): "
" (פירוט ופירושים נוספים).
ישא ביום ההוא לאמור 'לא אהיה חובש ובביתי אין לחם ואין שמלה, לא תשימוני קצין עם'
ייתכן, שהנבואה שלנו מתארת מצב דומה - אף אחד מהאנשים הנחשבים לחכמים ונבונים (נביאים, חוזים) אינו רוצה לקחת אחריות ולהסביר את משמעות האירועים הקורים במדינה, כל אחד ממציא תירוץ אחר כדי להתחמק מאחריות. לפי זה:
לפי פירוש זה, הפסוק הוא
תוכחה למנהיגים, המתחמקים מאחריות בתירוצים לא רציניים (כדברי מצודת דוד); או
נבואת פורענות לעם, שייענש במנהיגים המתחמקים מאחריות (כפירוש
הפסוק הקודם, פירוש 2).