קוד: ביאור:ישעיהו כט14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו כט14: "-
לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.
"
'-
לכן, כיוון שעם ישראל אינם יראים אותי בליבם,
אני אוסיף להביא צרות
פלאיות ומפתיעות על
העם הזה, עוד
הפלאה ועוד
פלא; והם לא ידעו איזו צרה עומדת לבוא עליהם, כי
חכמתם של החכמים תאבד, ובינתם של הנבונים תסתתר '.
בפסוק הקודם ישנה תוכחה לעם ישראל, שהם רחוקים מה' בליבם, ויראת ה' שלהם מתבטאת רק במעשים חיצוניים,
ישעיהו כט13: "וַיֹּאמֶר ד': יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו, וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה
" (פירוט). הפסוק שלנו מתאר את התוצאה של ריחוק מה', שהיא: אבדן החכמה והבינה. עם ישראל יכול להיות מאד חכם, נבון, משכיל, מוכשר, עם הרבה תארים והרבה טכנולוגיה מתקדמת; אבל אם אין יראת ה' בליבו, כל החכמה והבינה שלו לא ישרתו אותו ברגע האמת. כל העובדות יהיו מול העיניים שלו, אבל הוא פשוט לא ישים לב אליהן. כך הוא יופתע שוב ושוב, ויבואו עליו צרות ואסונות מופלאים,
הפלא ופלא.
מה הקשר בין ריחוק מה' לבין אבדן החכמה?
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת, חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ" (פירוט).
וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם" (פירוט).
אם אין חכמה - אין יראה; אם אין יראה - אין חכמה". אם אין לאדם יראת ה', אז גם לחכמה שלו לא יהיה ערך, כי לא ישתמש בה בצורה הנכונה.
1. בלשון ימינו,
פלא הוא מופת, תופעה שנראית מעל הטבע. ובפסוק זה הכוונה, שתבוא על עם ישראל צרה שנראית מעל הטבע, "בעבור זה הנני הוא אשר יוסיף להביא רעה, עד אשר
יפלא בעיני הרואים
"
(מצודות).
2. ובלשון המקרא, השורש
פלא מציין גם כיסוי והסתרה. ובפסוק זה הכוונה, שה' יסתיר את העובדות מעיני מנהיגי ישראל, כך שלא יהיה להם מודיעין ולא יוכלו להתכונן לצרה. "הוא אשר יוסיף
להפליא פלא נוסף על
פלא, כיסוי על כיסוי, אוטם על אוטם. ומהו
הפלא ופלא? - ואבדה חכמת חכמיו
"
(רש"י).
חכמה היא הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד. ללא יראת ה', החכמה תאבד לגמרי - כי אנשים בגאוותם לא ירצו להקשיב לאחרים וללמוד מהם.
תבונה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. הכישרון לא יאבד לגמרי, אלא רק יסתתר - כי אנשים בעצלותם ונהנתנותם יעדיפו להתעלם ממסקנות הבינה.
נכתב בטבת ה'תשפ"ד.