וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, ואל קין ואל מנחתו לא שעה

קוד: ביאור:בראשית ד5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בראשית ד4: "...וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ", בראשית ד5: "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה..."

מדוע שעה ה' אל מנחתו של הבל ולא אל מנחתו של קין?

תשובות רבות הוצעו לשאלה זו (חלק מהתשובות והקושיות ע"פ אברהם קורמן, שורש חטאו של קין):

1. קין הביא קרבן "מן הגרוע", בעוד שהבל הביא משובח ואיכותי (בראשית רבה כב ח; רש"י אימץ רעיון זה, הוא מביא גם דעה שהביא "זרע פשתן", ע"פ פרקי דרבי אליעזר פרק כ"א). בתשובה זו ישנן מספר בעיות:

• למנחת עני, שערכה פרוטה, אותה החשיבות כמו לפר של עשיר, העולה הון רב. הקב"ה אינו זקוק לקורבנות או לכל דבר אחר, כדברי אליהוּ, בספר איוב, "אם חטאת מה תפעל בו? ורבו פשעיך מה תעשה לו? אם צדקת מה תתן לו?.. ולאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקך!" (לה, ז-ח). בסגנון חז"ל על אותו נושא, "לא ניתנו המצוות אלא, לצרף בהן את הבריות. וכי מה איכפת ליה לקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או למי ששוחט מן העורף" (בראשית רבה מ"ד, א; ויקרא רבה יג, ג; תנחומא שמיני, ח).
  • אפשר להסביר, שאכן אין חשיבות לאיכותו של הקרבן, אבל יש חשיבות לכך שהאדם בוחר את הטוב ביותר שיש לו. קין הביא סתם "מפרי האדמה", בלי שום השקעה, בעוד שהבל השקיע והשתדל לבחור את הטוב ביותר - "מבכורות צאנו ומחלבהן" (ראו רש"ר הירש). וכך נאמר גם ב דברים יב11: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם - שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם, וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לה'" (פירוט), וגם ב מלאכי א14: "וְאָרוּר נוֹכֵל, וְיֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר, וְנֹדֵר וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת לד'; כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי אָמַר ה' צְבָאוֹת, וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם".
• לא לחינם אומרת התורה "והבל הביא גם הוא", כלומר, כמו הקודם, מן הטוב והיפה. עצם הסגנון, "מפרי האדמה", מצביע דווקא על הטוב והיפה, ולא על הגרוע. מהפסוק "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא.." (ויקרא כז ל) לומד הירושלמי, שמדובר מן המשובח ולא מן הפסולת (ירושלמי מעשרות א א; ספרא על אתר. משה סילבר (אביו של אבא הלל סילבר) כבר העיר על כך בספרו "חשוקי כסף" לבראשית שם, שהבל הביא מן המובחר כמו קין, לכן נאמר "גם הוא"). משה רבנו ציווה למרגלים "ולקחתם מפרי הארץ" (במדבר יג, כ), דווקא כדי להראות את טיבם ויופיים של פירות הארץ.

2. "קין בא בגסות הרוח, והבל בא בנמיכות הרוח" (ר' יהודה, זוהר חדש יט ב).

• אולם, לפירוש זה אין כל יסוד בפסוקים.
  

3. "האל לא שעה אל מנחתו של קין למרות שהוא היה היוזם להבאת מנחה לה'", ומכאן, "קין היה אדם חוטא, לכן ה' לא שעה אל מנחתו" (מ.ז. סולה, "חטאו של קין והישיבה בסוכה", בית מקרא, אלול תמוז-אלול תשמ"ז, עמ' 382-381). על השאלה העיקרית - במה חטא קין? משיב סולה בהמצאת "חטא", שעצם עבודת האדמה היא חטא. לדעתו ראו רועי הצאן בעובדי האדמה אנשי חטא. אולם לרעיון זה אין יסוד בתורה:

• התורה ראתה בעבודת אדמה ערך עליון. בהיות אדם הראשון עדיין בגן עדן עם כל הטוב שבו, הוא נצטווה "לעובדה ולשמרה" (בראשית ב טו).
• בתורה נאמר, כי בעיני המצרים, שהיו עובדי אדמה, נחשבו רועי צאן כאנשי חטא בראשית מו34: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"; אך אין רמז לכיוון ההפוך - לא נאמר בשום מקום שרועי הצאן התייחסו לעבודת האדמה כאל חטא.
• אבותינו היו גם רועי צאן וגם עובדי אדמה - אברהם ויעקב השקיעו בעיקר ברעיית צאן, ויצחק השקיע בעיקר באדמה.
• ספר משלי ממליץ להשקיע ברעיית צאן כ"הכנסה נוספת" - בנוסף לעבודת אדמה, משלי כז23: "יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים" (פירוט).
• ובדברי חז"ל מסופר על אברהם אבינו, שבדרכו מארם נהריים ראה בדרך אנשים אוכלים שותים ופוחזים, אמר "הלוואי לא יהא חלקי בארץ הזאת". כיוון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: "הלוואי יהיה חלקי בארץ הזאת" (בראשית רבה לט ח).
• לא רק תורת ישראל ראתה בעבודת האדמה ערך עליון, אלא גם הוגים וסופרים של עמים אחרים במזרח הקדמון חשבו כך. דיוניסוס מהאליקארנאסוס (60 לפנה"ס- 10 לספירה) אומר בספרו "קדמוניות הרומאים", כי עבודת האדמה היא המרחיקה את האדם מן העבירה יותר מכל האומנויות. לפיכך רק היא ראויה לבן חורין (ב, כח, 1-2). גם אלו שראו בעצם העבודה פחיתות כבוד התייחסו בכבוד לעבודת האדמה, הראויה לבן חורין. הפילוסוף דיון כריסוסטומוס (40-112 לספירה) אומר "אילו היה מישהו מגביה אותי למרום ומציע לי(לבחירה) את התבל כולה ואת עריה, לא הייתי בוחר... ולא את גורל הסקיתים (נוודים) מפני שאינם עובדים את האדמה" (ראו מקורות א.א. הלוי: "עולמה של האגדה", עמ' 125).
  

יש שניסו ליישב סתירות אלה: "הקב"ה לא שעה למנחת קין מפני שקין נכשל במשימה להתקדם ולהתפתח לצד שמירה על ערכי המוסר" (ד"ר אלכסנדר קליין, דף שבועי 831, בר אילן).

4. ניתן גם לפרש שקין היה בעל מידות רעות, "ואכן סופו של הסיפור מלמד על אישיותו של קין - הקנאה השתלטה עליו והעבירה אותו על דעתו, עד שרצח את אחיו. לפי זה אין כאן אפליה בין קרבן לקרבן, אלא עונש על מידותיו הרעות של קין" (דב לנדאו, דף שבועי 519 בר אילן).

• אולם, אילו זו היתה הסיבה, היה ראוי לציין זאת לפני שנאמר שה' דחה את מנחתו של קין, כדי שנבין את הסיבה לכך.
  

5. יש שפירשו, שחטאו של קין היה בהשקפת העולם: "אבל עיקר החטא היה לפי שלא חשב היתרון שיש לאדם על הבעלי חיים לכלום" (רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים ג טו).

6. קין חס על רכושו והביא קרבן "מפרי האדמה", מן ההפקר, בעוד שהבל הביא קרבן "מבכורות צאנו", מהצאן שעמל וטיפח במו ידיו. התורה מדגישה, שכאשר אדם מביא קרבן לה', הוא צריך להביא משלו, שמות כג19: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ"; הדגש הוא על "אדמתך", כלומר, רכושך הפרטי. כבר במשנה קדומה נאמר, שאם אדם נטע עץ על אדמתו, אולם הוא כפף ענף אחד לתוך שדה שכנו, או לרשות הרבים, אינו רשאי להביא ביכורים מעץ זה. העץ צמח על אדמתו, ינק מאדמתו ומהשקייתו, היות וענף אחד גדל באוויר של רשות אחרת, כבר מעורב בזה רכוש של אחרים, והפרי נפסל להבאת ביכורים לבית המקדש, כיוצא בזה בנוגע לעץ הפקר (משנה ביכורים א א). "עבודה היא ערך עליון בתפיסת התורה. קין זנח את העבודה, והתפרנס מהקיים ללא עמל ויגיעה. הבטלה גרמה לו, תחילה, להשתעשע ברעיונות על הבאת קורבנות לה', ולאחר מכן, התדרדר לרצח אחיו. ברוח זו אפשר להסביר גם את העונש שהוטל על קין." (אברהם קורמן, שורש חטאו של קין).

7. ויש שפירשו, שקין נדחה ללא כל סיבה, רק כדי להעמיד אותו בניסיון: "קין עבר מסלול של התנסות. ה' רצה לראות איך הוא ישלים עם מצב שדווקא הוא, היוזם של הקרבן, נדחה ולעומת זאת הבל, שרק נגרר וחיקה את מעשהו של קין, קרבנו נרצה. ה' פונה אל קין ואומר לו (בפסוק הבא): "למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלוא אם תטיב שאת...", כלומר, ההחלטה שלך מה תעשה ברגע הזה של תסכול היא שתקבע את גורלך. וקין לא עמד בניסיון. "ויאמר קין אל הבל אחיו" [שתיקה], "ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". מה שאמר קין להבל אחיו והתורה אינה אומרת, משמעותו היא, שקין לא אמר דבר משמעותי, אלא הוא התלונן והתמרמר בתוך עצמו ולעצמו על אי הצדק שנגרם לו, לדעתו, שהבל היה הגורם לכך מבחינתו של קין" (עזרא רענן, ezra_anan @ 012.co.il,26.01.2006).