קוד: ביאור:בראשית מח22 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית מח22: "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי
".
לכל אחד משני חצאי הפסוק הוצעו כמה פירושים, אף אחד מהם לא מושלם.
כמה מפרשים פירשו ש"שכם" הכוונה לעיר שכם עצמה, שניתנה כנחלה לבני יוסף, ויוסף עצמו נקבר בה.
בפרק הקודם ביקש יעקב מיוסף שיקבור אותו בארץ כנען,
בראשית מז30: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם
" (פירוט), ובפסוק זה הוא מבטיח לו שיזכה גם הוא להיקבר בארץ, בעיר שכם
(למה נתן יעקב ליוסף דווקא את העיר שכם?
תשובה 1;
תשובה 2)
ומה פירוש "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"?
0. בקריאה ראשונה אפשר לחשוב שהכוונה לחרבם של שמעון ולוי, שהכו את יושבי שכם.
כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם, נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם, וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן";
וַיִּסָּעוּ, וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סביבתיהם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (פירוט), כלומר לא היתה מלחמה כלל, ויעקב לא היה צריך לשלוף את חרבו ואת קשתו.
2. ע"פ תרגום אונקלוס, הביטוי בחרבי ובקשתי הוא משל לכלי הנשק הרוחני של יעקב - תפילה ובקשה מה' (והוא דומה למשל שנזכר בדברי דוד "ה'... מגני וקרן ישעי", ובקשר לאליהו ואלישע "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו").
3. ע"פ אברבנאל, הביטוי
בחרבי ובקשתי הוא משל לכסף, שבו קנה יעקב את חלקת השדה אשר לפני שכם, החלקה שבה נקבר יוסף,
בראשית לג19: "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה
" (פירוט).
מפרשים אחרים פירשו שהמילה "שכם" משמעה "חלק", וכוונת הפסוק היא שיעקב נתן
ליוסף חלק אחד בארץ יותר ממה שנתן לאחיו - כל האחים קיבלו חלק אחד ובני
יוסף קיבלו שני חלקים, כמו שנאמר בתחילת הפרק,
בראשית מח5: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי
" (פירוט)
(והרב יצחק עת-שלום כתב שהמילה "שכם" באה גם לרמוז על העיר שכם, למרות שעיקר משמעה כאן הוא "חלק").
הפסוק מסכם את הפרק, שכולו מתאר את ברכתו של יעקב ליוסף ולבניו (מאמר נוסף על העדפתו של יעקב את יוסף ניתן למצוא כאן).
ומה פירוש "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי"?
1. ע"פ ראב"ע וע"פ שד"ל, הכוונה "אשר יקחו ישראל בחרבם ובקשתם
" - בני ישראל יכבשו את הארץ במלחמה, ומהארץ שיכבשו, יתנו לבני יוסף שני חלקים; ונזכר דווקא האמורי כי
הוא היה העם החזק ביותר, והמלחמה הראשונה של בני ישראל היתה עם שני מלכי האמורי. והכיבוש נזכר בלשון עבר - "אשר לקחתי" - כי ה' כבר הבטיח את הארץ ליעקב ואמר לו "
לך אתננה ולזרעך ".
3. גם ע"פ רמב"ן הכוונה לארץ שבני ישראל יכבשו במלחמה, אך הוא מוסיף ואומר
שיעקב מייחס את הכיבוש לעצמו, כי הנצחון במלחמה הוא בזכות האבות; "וקרוב אלי עוד, שעשה יעקב כדרך שעשו הנביאים, נטה ידו בחרב כנגד ארץ האמורי, וזרק שם חצים, להיותה נכבשת לבניו, כעניין שעשה אלישע "
וישם ידיו על ידי המלך ויאמר אלישע ירה ויור
", ואף על פי שלא סיפר הכתוב כן, ירמזנו בפסוק הזה
".
לפירוש מורחב ראו בדברי הרב בני אלון.
ואולי על כך אמר יהושע, בנאומו בעיר שכם,
יהושע כד11-12: "וַתַּעַבְרוּ
אֶת הַיַּרְדֵּן, וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ,
הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי
וְהַיְבוּסִי. וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם
שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי - לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ
", כלומר, לא כלי הנשק שלכם הם שנצחו את המלחמה, אלא הצרעה שה' שלח לפניכם, בזכות האבות (וכך כתב
פרופ' יהודה קיל).