קוד: ביאור:שמות יב12 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמות יב12: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה; וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'
".
ובלילה הזה (שאחרי היום ה-14)
אעבור בארץ מצרים,
ואכה כל בכור בארץ מצרים - מהבכורות של
האדם ועד הבכורות של
הבהמה; וגם בכל
האלים (הפסילים, השרים והאידיאלים) של
מצרים אעשה
שפטים (מכות ועונשים).
שפטים הם מכות ועונשים, כמו ב
יחזקאל יד21: "כִּי כֹה אָמַר ד' ה': אַף כִּי אַרְבַּעַת
שְׁפָטַי הָרָעִים
: חֶרֶב, וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה, וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלָים, לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה
". המילה קרובה
(בחילוף אותיות ב-פ) למילה
שבט, המציינת מכה,
שמות כא20: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ
בַּשֵּׁבֶט
" (פירוט); היא קרובה גם לפועל
נשפט, שעניינו העניש,
ישעיהו סו16: "כִּי בָאֵשׁ ה'
נִשְׁפָּט, וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר, וְרַבּוּ חַלְלֵי ה'
"
(ע"פ ניסן נצר, "עברית של שבת" על שמות יב12, עמ' 70-71).
במה בדיוק יתבטאו השפטים שה' יעשה באלהי מצרים?
1. מכה פיסית: ה' הכה והשמיד את כל הפסלים והמקדשים של אלילי מצרים: "של עץ - נרקבת, ושל מתכת - נמסה ונתכת לארץ
"
(רש"י), כמו שקרה לדגון אליל פלשתים,
שמואל א ה4: "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָּגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה'; וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן
"
(אבן עזרא). ומדוע הוכו הפסלים דווקא בזמן מכת בכורות? - כי הבכורות היו הכהנים במקדשים הביתיים; יחד עם הכאת הבכורות, הוכו גם המקדשים והפסלים שבהם שירתו. המצרים עבדו גם בעלי-חיים, לכן הוכו גם
כל בכור בהמה
(חיים גבריהו,
"תועבות מצרים", ע"פ יחזקאל קויפמן).
2. מכה רוחנית: ה' הכה את ה"שרים" - המלאכים הממונים על מצרים בעולמות העליונים: "ועל דעתי ירמוז הכתוב לשרי מעלה, אלהי מצרים, כענין
(ישעיהו כד כא): "יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה". והנה השפיל מזלם ושרי המזלות שעליהם, והכתוב ירמוז ויקצר בנעלם
"
(רמב"ן, וכן ספורנו).
3. ה"שרים" של מצרים מייצגים את האידיאולוגיות והערכים העומדים ביסודה של האומה המצרית. כל עוד האומה דבקה בערכיה, אף כוח צבאי לא יוכל להכריע אותה; ההוכחה הטובה ביותר היא עם ישראל, אשר שרד במשך אלפי שנים בגלות, ללא כל כוח צבאי, בין עמים חזקים הרבה יותר ממנו. לכן, כשה' רוצה להפיל אומה כלשהי, הוא קודם-כל מפיל את ה"שר" הרוחני שלה, כלומר מחליש את הערכים שהאומה הזאת נסמכת עליהם; כך רוח הלחימה של האומה נשברת, והתבוסה הצבאית היא רק שאלה של זמן. ה' הכה את כל אלילי מצרים, כדי להראות להם שהאמונה האלילית שלהם היא הבל; רק לאחר מכן הוא הפיל את צבאם בים סוף.
1. מאמרים נוספים על ה"שרים" הממונים על האומות:
2. בהמשך הפרק, מסופר שה' הכה את בכורות מצרים, אבל לא מסופר על השפטים באלהיהם. מדוע? -- "ולא הזכיר השפטים באלהיהם, כי למיתת הבכורות חרדו, שנאמר (שמות יב ל): "ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים". והשפטים באלהיהם לא נודעו עד הבקר, שהלכו לבית תועבותם. וכתיב
",
במדבר לג4: "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל בְּכוֹר,
וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים
"
(רמב"ן).