מאת: אראל
דיני הממונות בתורה מבוססים על העקרון "
שלא תהא בהן חריגה מן הסיוע המועיל לשני הצדדים, לא שיתכוון אחד המתעסקים להגדיל חלקו לגמרי, ושיהא הוא המרוויח מכל הצדדים
"
(רמב"ם, מורה נבוכים ג מב) .
ישנם שני סוגים של עסקים שיש בהם "סיוע המועיל לשני הצדדים":
לעומת זאת, בהלוואת נשך (ריבית), המלווה "הוא המרוויח מכל הצדדים", הוא לא צריך לעבוד ולא לוקח סיכון, הרווח שלו הוא רק תוצאה של ניצול הפער בין העשיר לעני. לכן הנשך אסור מהתורה. בנוסף, אנו מאמינים שהריבית מזיקה לכלכלה .
הבנקים בימינו נותנים גם שירותים פיננסיים כשרים שאי אפשר לקבל בשום דרך אחרת, ולכן יהודים שומרי-מצוות נאלצים לעבוד עם הבנקים, למרות שהבנקים עוסקים גם בנשך. לשם כך פותח היתר עסקה, שמאפשר לבנק לתת הלוואה בריבית ולהציג אותה כשותפות עסקית. אולם, תנאי השותפות מנוסחים כך שלמעשה כל הסיכון מוטל על הלווה. גם אם הלווה מוכיח באותות ובמופתים שהפסיד שלא באשמתו, הבנק עדיין תובע ממנו לשלם את הקרן וה"רווח" (שלא קיים), וגם בתי-המשפט הישראליים מצדדים תמיד בעמדת הבנק.
מטרת "הקבוצה לבנקאות יהודית" היא לפתח שירותים פיננסיים, שבהם הבנק מרוויח
מעמלות על עבודה או
מעיסקאות שבהן הבנק והלקוח שותפים לסיכון ולסיכוי, ללא נשך.
בהמשך נתאר כל הצעה בשורה אחת; הסבר מפורט בקישורים:
שירותים אלה פשוטים יחסית, כי אין בהן סיכון לבנק:
הצעות אלו דורשות דיון מעמיק יותר, כי יש בהן סיכון לבנק. חלקן שנויות במחלוקת בין חברי הקבוצה:
המימון לעסקאות יבוא בחלקו מהון עצמי, ובחלקו מכספם של לקוחות שיבחרו להשקיע את כספם בעסקאות מסוג זה, תמורת חלק מהרווחים.
איגוד אשראי הוא בנק בבעלות הלקוחות. לכן, הוא יכול לפעול לתועלת הבעלים/הלקוחות גם ללא מטרת רווח כספי. בפרט, הוא יכול לתת הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה:
כדי לוודא שתהיה הדדיות בין הלקוחות, אפשר להפעיל מערכת של נקודות אשראי, שבה אדם מרויח נקודות כאשר הוא ביתרה חיובית, ויכול להשתמש בנקודות הללו בהמשך כדי לקחת הלוואה. מערכת זו עובדת יפה באיגודי-אשראי בחו"ל. בניגוד לריבית כספית, מערכת הנקודות מדגישה את עיקרות השיתוף וההדדיות. במקום חלוקה למעמדות של עניים-לווים מול עשירים-מלוים, המערכת יוצרת מצב שבו כל אדם הוא גם לווה וגם מלווה.
מאמר ישן על בנק ריבית 0, וכן מאמרים נוספים על הלואה בלי ריבית לעניים.