בטחון עצמי מופרז - גורם עיקרי למריבות

קוד: ביאור:משלי יג10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
יג10 רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה.

 סגולות

כשאנשים מתנהגים רק בזדון, גאוה ובטחון עצמי מופרז, הדבר נותן (גורם) מצה (מריבה) ביניהם;   אולם כשאנשים מתייעצים זה עם זה, יש להם חכמה משותפת, מעבר לחכמה של כל אחד מהם בנפרד.

 מצודות

מי שמעשיו רק בזדון וברשע, הוא יתן מצה (מריבה) בין בני אדם;   ועם אנשים העושים מעשיהם בעצה ובמתון, עמהם תמצא החכמה, כי לא תבוא מריבה על ידם.


 עצות

כדי להרכיב צוות מוצלח, צריך לבחור את חברי הצוות לא רק בהתאם לכישרון אלא גם בהתאם לאישיות:

זדון = בטחון עצמי מופרז;   יתן = יגרום;   מצה = מריבה קשה.   כאשר אנשי הצוות נוהגים רק בביטחון עצמי מופרז, כל אחד בטוח בדעתו, הדבר גורם למריבות.

ואת = ועם;   נועצים = מתייעצים זה עם זה;   חכמה = כישרון ללמוד מהזולת;   כאשר אנשי הצוות אינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה, התוצאה היא חכמה, הם לומדים זה מזה ומצליחים.

הפסוק מלמד, שהחכמה הקבוצתית של אנשים נועצים עשויה להיות גבוהה יותר משל אנשי זדון, גם אם החכמה האישית של כל אחד ואחד מהם נמוכה יותר. עובדה זו, שקיימת "מנת משכל קבוצתית", הוכחה במחקר של רוברט סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל, ותלמידת המחקר ונדי ויליאמס, אשר ביקשו להבין מדוע קבוצות מסויימות יעילות יותר מאחרות. לשם כך הם:

"גייסו אנשים להשתתפות בקבוצות שיתמודדו עם אתגר יצירתי... אחת ההפתעות היתה, שדווקא אותם האנשים שהיו להוטים מדי להשתתף, התגלו כמעמסה על הקבוצה והורידו את רמת התפקוד שלה. בונים להוטים אלה היו ביקורתיים מדי או שתלטנים מדי. דומה שחסר להם יסוד בסיסי של אינטלגנציה חברתית, היכולת לזהות מה מתאים ומה לא מתאים במשא ומתן... הגורם החשוב ביותר, בפני עצמו, למקסימיזציה של איכות התוצר הקבוצתי היה מידת היכולת של חבריה ליצור מצב של הרמוניה פנימית, שאיפשרה להם לנצל עד תום את מלוא הכישרונות שלהם... קבוצות שהייו בהן יותר חיכוכים, נהנו מהכישרונות של חבריהן במידה פחותה בהרבה..." (דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית" עמ' 181).

 הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על הנזקים שגורם הזדון לצוות; פסוק מקביל בפרק יא מדבר על הנזקים שגורם הזדון לאדם יחיד, משלי יא2: "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן, וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" (פירוט). משילוב שני הפסוקים ניתן להסיק, שכדי לנהל צוות עם מנת-משכל-קבוצתית גבוהה, דרושה צניעות. המנהל צריך להצניע את האישיות הפרטית שלו על-מנת לאפשר לאנשים אחרים בצוות להביא את עצמם (ע"פ גליה).

 דקויות

בחירת צוות מנצח

זדון הוא בטחון עצמי מופרז, כמו בעובדיה א3: "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ, שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ, אֹמֵר בְּלִבּוֹ 'מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ?'", וכן במשלי כא24: "זֵד יָהִיר, לֵץ שְׁמוֹ, עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן" (פירוט);     יתן = יגרום;   מצה היא מריבה קשה,  מהשורש נצה, כמו בשמות כא22: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים" (פירוט). וכן במשלי יז19: "אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה" (פירוט).   כאשר אנשי הצוות נוהגים רק בביטחון עצמי מופרז, כל אחד בטוח בדעתו, הדבר גורם למריבות.

ואת = ועם;   נועצים = מתייעצים זה עם זה;   חכמה = כישרון ללמוד מהזולת;   כאשר אנשי הצוות אינם בטוחים בדעתם אלא מתייעצים זה עם זה, התוצאה היא חכמה, הם לומדים זה מזה ומצליחים.

הפסוק מלמד, שהחכמה הקבוצתית של אנשים נועצים עשויה להיות גבוהה יותר משל אנשי זדון, גם אם החכמה האישית של כל אחד ואחד מהם נמוכה יותר. עובדה זו, שקיימת "מנת משכל קבוצתית", הוכחה במחקר של רוברט סטרנברג, פסיכולוג מאוניברסיטת ייל, ותלמידת המחקר ונדי ויליאמס, אשר ביקשו להבין מדוע קבוצות מסויימות יעילות יותר מאחרות. לשם כך הם:

"גייסו אנשים להשתתפות בקבוצות שיתמודדו עם אתגר יצירתי... אחת ההפתעות היתה, שדווקא אותם האנשים שהיו להוטים מדי להשתתף, התגלו כמעמסה על הקבוצה והורידו את רמת התפקוד שלה. בונים להוטים אלה היו ביקורתיים מדי או שתלטנים מדי. דומה שחסר להם יסוד בסיסי של אינטלגנציה חברתית, היכולת לזהות מה מתאים ומה לא מתאים במשא ומתן... הגורם החשוב ביותר, בפני עצמו, למקסימיזציה של איכות התוצר הקבוצתי היה מידת היכולת של חבריה ליצור מצב של הרמוניה פנימית, שאיפשרה להם לנצל עד תום את מלוא הכישרונות שלהם... קבוצות שהייו בהן יותר חיכוכים, נהנו מהכישרונות של חבריהן במידה פחותה בהרבה..." (דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית" עמ' 181)

מכאן: כדי להרכיב צוות מוצלח, צריך לבחור את חברי הצוות לא רק לפי הכישרון האישי שלהם אלא גם לפי היכולת שלהם להקשיב לזולת.

מַצָּה

על-דרך הדרש, "רק בזדון יתן מצה רומז אל הטעם שנצטוינו לאכול מצה בפסח, שהיא רק להכניע את הזדון שבתוך ליבו של אדם, כי הוא לחם עוני המתיש כוחו של יצר הרע... ואחר אכילת המצה בפסח, בא מתן תורה בחג השבועות, וזהו שאמר: ואת נועצים חכמה, כלומר: אחר שקיבלו ישראל עצתו ית' להכניע את היצר הרע ע"י אכילת המצה בפסח, זכו לחכמת התורה בחג השבועות" (ע"פ רמ"ד ואלי).

וכן דרש ר' אליהו שץ: "התוצאה של זדון פרעה תהיה שבני ישראל יאכלו מצות... וה' ייתן חכמה למשה ולאהרן שנועצו עם פרעה".

 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות