הפיקח חושב איך להצליח, הכסיל חושב איך לרמות

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35 
יד8 חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה.

 סגולות

אדם ערום ופיקח מבין מראש את סופה של כל דרך-פעולה אפשרית, ומבין שהכי משתלם לנהוג ביושר;   לעומתו, אנשים כסילים פועלים באיוולת (שטחיות), אינם רואים את הנולד ולכן חושבים שיצליחו להרויח בדרכי-מרמה.

 מצודות

יסוד חכמת הערום הוא להבין דרכו, לבל יעשה כפי ההזדמן;   ויסוד אולת הכסילים היא עשות המרמה, שחשבו כי לא יעשו גם המה כפי ההזדמן.


 עצות

לפניכם שני אנשים שאתם לא מכירים, אך אתם מתרשמים שאחד מהם פיקח והשני טיפש. במי מהם יהיה לכם קל יותר לבטוח?

מצד אחד, הפיקח עלול להיות רמאי, המשתמש בפיקחותו כדי להסתיר את רמאותו; ומצד שני, האויל עלול להיות רמאי מתוך טיפשות וחוסר מחשבה על התוצאות השליליות של רמאות:

ערום = פיקח, היודע להטעות ולהיזהר מהטעיות;   דרך = אמצעים להשגת מטרה;   חכמת ערום - הבין דרכו = אדם פיקח בדרך-כלל ישתמש בפיקחותו כדי להבין את דרכו בלבד, בלי לפגוע בדרכם של אחרים. הוא מעדיף להשקיע באמצעים שיאפשרו לו להשיג את מטרותיו בחיים, בלי לפגוע במטרותיהם של אחרים. הוא אמנם יודע להטעות ולרמות, אך אינו עוסק ברמאות כי אין לו צורך בכך, הוא משיג את מטרתו גם בלי לרמות. הוא מתבונן בסוף הדרך שהוא הולך בה, ומבין את התוצאות של המעשים שהוא עושה. הפיקח גם יודע שהרמאות עלולה להתגלות, ולכן כדאי לו להיות ישר. ומצד שני -

איוולת = שטחיות;   כסיל = השונא ללמוד, השונא חכמה;   איוולת כסילים מרמה = השונאים ללמוד נשארים שטחיים, אינם מצליחים להתקדם בחיים, והשטחיות הזאת גורמת להם לרמות את עצמם וכתוצאה מכך גם לרמות אחרים; הם גם אינם מבינים את התוצאות השליליות של רמאות.

לדוגמה: לפניכם שני אנשים, אחד ערום ואחד כסיל, ושניהם מבקשים הלוואה על-מנת לצאת מקשיים כלכליים זמניים.

  • הערום עלול להיות נוכל שמעוניין לקחת את הכסף ולברוח; אך הערום עשוי גם להיות אדם ישר שישתמש בפיקחותו על-מנת לשקם את מצבו הכלכלי ולהחזיר את החוב.
  • לעומת זאת, הכסיל אולי אינו מתכוון לרמות, וכשהוא אומר "אני אחזיר!" הוא באמת מתכוון לכך; אך בגלל איוולתו, הוא יעשה טעויות שיגרמו לו לשקוע בחובות כבדים יותר, וכך לא יוכל להחזיר, ונמצא שרימה את עצמו וגם אתכם.

מסקנה מפסוק זה היא, שככל שאנשים יהיו פיקחים יותר, כך החברה תהיה ישרה והוגנת יותר, כי לאנשים תהיה פחות מוטיבציה לרמות.

גם רבן יוחנן בן זכאי התלבט בשאלה, האם חכמה עוזרת לרמאים או מקטינה את הרמאות. הוא התלבט, האם לדבר בשיעורי התורה שלו על על דרכים שונות לרמות במסחר: "אם אומר - שמא ילמדו הרמאין; אם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין "אין תלמידי חכמים בקיאים במעשי ידינו!" (קהלת רבה ו א, משנה כלים יז טז). בסוף החליט ללמד, אך הביא ראיה מפסוק אחר, הושע יד10: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם": דרכי החכמה, שהם דרכי ה', הם ישרים מטבעם, ורק מי שהוא ממילא פושע ייכשל כתוצאה מלימודם (פירוט). בסופו של דבר, אם כולם יהיו חכמים ובקיאים יותר בדרכי המרמה, יהיו פחות רמאויות.

רעיון דומה נמצא בדברי חז"ל: "אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד" (משנה אבות ב ה).

 הקבלות

בהמשך הפרק ישנו פסוק נוסף המתייחס לאדם ערום. שני הפסוקים מקבילים:

  • משלי יד8: "חָכְמַת עָרוּם - הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"
  • משלי יד15: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם - יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (פירוט)

אשורו = צעדיו, ולכן החצי השני של פסוק 15 מקביל לחצי הראשון של פסוק 8: בשניהם נאמר שהערום מבין את הדרך שהוא צועד בה. אולם:

  • בפסוק 8, ניגודו של הערום הוא כסיל (= השונא חכמה), שמתנהג באיוולת, ועוסק במרמה;
  • בפסוק 15, ניגודו של הערום הוא פתי (= המתפתה בקלות), שמאמין לכל דבר.

הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו; והכסיל מרמה אחרים (אולי את הפתיים).

  • בפסוק 8, הערום הוא ניגודו של הכסיל, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהשניים "מסתדר" בחיים: הערום מסתדר בעזרת החכמה (= הידע שנלמד מאחרים); אמנם, אין לו ידע בכל התחומים (כמו לחכם), אבל הוא יודע את מה שהוא צריך לדעת - הוא מבין את הדרך שהוא צועד בה - מתמחה במקצוע שלו, מבצע אותו היטב, צובר ניסיון ומוניטין, וכך מצליח במעשיו: חכמת ערום - הבין דרכו. לעומתו, הכסיל נוהג באיוולת (= שטחיות), אינו רוצה ללמוד חכמה, אינו רוצה להשקיע במקצוע, ולכן אין לו ברירה אלא לרמות אחרים - איוולת כסילים - מרמה.
  • בפסוק 15, הערום הוא ניגודו של הפתי, והפסוק בא ללמד, איך כל אחד מהם מקבל החלטות: הפתי מאמין לכל דבר ולכן קל לרמות אותו, אך הערום מתבונן בכל צעד שהוא רוצה לעשות בחיים, לפני שהוא עושה אותו, וכך ניצל מרמאויות ומצליח בחייו (פירוט).

הערום בספר משלי נמצא בדרגה נמוכה יותר מהחכם והנבון: הוא איש פשוט, אין לו מספיק חכמה ותבונה כדי ללמד אחרים, אך יש לו מספיק שכל מעשי כדי לדאוג לעצמו. הוא אינו מרמה אחרים ואינו נותן שירמו אותו.

ראו גם:
ערמה ומזימה - מתי זה טוב?.
פסוקים נוספים על כסילים ואיוולת
.
ביטוי דומה במשלי כ24: "מַה' מִצְעֲדֵי גָבֶר, וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ" (פירוט).

 דקויות

ערום וכסיל

1. לפי רוב המפרשים, מדובר בשני אנשים שונים: הערום הוא הפיקח, הוא מבין את תוצאת מעשיו ולכן נזהר מרמאות;  לעומת זאת,  הכסיל הוא השונא ללמוד, השונא חכמה; הכסילים אינם מבינים את תוצאות מעשיהם ולכן עוסקים במרמה.

בניגוד לאמונה העממית, הרואה ברמאי "פיקח" ו"ערמומי", הגישה של ספר משלי הפוכה: דווקא האדם הישר הוא הפיקח יותר, כי הוא מבין מראש את סופה של דרך הרמאות.

2. על-דרך הדרש, מדובר בשני צדדים שונים של אותו אדם, שעשוי להיות ערום ועשוי להיות כסיל. בכל אדם יש צד ערום, צד שחושף ומגלה את האמת, עניו וצנוע; ויש צד כסיל, צד שמכסה ומרמה, גאוותן ותאוותן. הצד הערום שלנו מבין, שכדי להגיע להישגים צריך לעבור בדרך, לעבוד ולהשקיע; אך הצד הכסיל שלנו רוצה לדלג על הדרך, הוא רוצה לשבת על כסא (אותיות כס לי) ושאחרים יעבדו בשבילו, ולשם כך הם משתמש בדרכי מרמה (ע"פ גליה).

חכמת ערום הבין דרכו

1. לפי רוב המפרשים דרכו = האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, כדרך-חיים או לצורך עניין מסויים.

2. אך ניתן גם לפרש דרכו = מנהגיו והרגליו, הנובעים מהאופן שבו בנויה הנפש שלו: "חכמת ערום הוא כדי להבין דרכו וטבעו, בכדי להיזהר את עצמו שלא יבוא לשום חטא בעולם... אבל הכסילים, שאין יודעים, ועושין באיוולתן תיכף, ואינם רואים להבין, הוא מחמת זה מרמה אותן, היצר הרע, והן עושין כאיוולתן... ומרמין גם לאחרים שיהיו כמותן..." (הגר"א). לפי זה, הפסוק מלמד, שכדי להיות אדם טוב, האדם צריך להכיר את עצמו היטב, כדברי חכמי יוון "דע את עצמך".

איוולת כסילים מרמה

איוולת היא שטחיות; מה הקשר בינה לבין המרמה?

1. האיוולת של הכסילים היא הגורמת להם לרמות.  בגלל האיוולת שלהם, הם נכשלים בעסקיהם, ומנסים לחפות על כשלונם במעשי-מרמה:   "ואיוולת כסילים היא גוררת המרמה, ולעולם יחשבו לרמות אחרים במפלתם" (אבן עזרא), "כי לא יתחכמו למצוא הדרכים הישרים אשר יגיעו בהם אל חפציהם, ולזה השתדלו למצוא דבר אוון ומרמה, ייחשב אצלם שיגיעו בו אל מבוקשם, ולזה לא יבינו דרכם ולא יגיעו אליו" (רלב"ג)

וכן, האיוולת שלהם גורמת להם לחשוב שיצליחו להרויח בדרכי-מרמה; הם אינם רואים את הנולד.

- אמנם יש שפירשו להיפך, שהכסילים משתמשים בחכמה כדי לרמות: "מכל חכמות המשיגות לאדם, יבחר לו מהם הערום חכמת כשרון המעשים ותיקון המידות; והכסיל יבחר לו, מכל החכמות, הערמה ומרמה ותואנה. ואלו אינם מגיעים בלתי מחשבה..." (רבי יונה גירונדי), ואכן, כדי לרמות דרושה מחשבה מעמיקה,  ישעיהו לא6: "שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל",  הושע ט9: "הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עונם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם",  שמות א10: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה...",  ירמיהו ד22: "כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ, בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ", תהלים פג4: "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ".   כל הפסוקים הללו מראים שיש קשר בין חכמה ועורמה לבין רמאות והשחתה, ולכן היה אפשר לפרש שגם הפסוק שלנו בא ללמד, שהכסיל משתדל ללמוד חכמה כדי לרמות אחרים.

- אולם, בפסוק שלנו לא נאמר "חכמת כסילים מרמה" אלא "איוולת כסילים מרמה", ולכן נראה לי שהפסוק מדגיש דווקא את ההיפך - דווקא השטחיות והטיפשות של הכסילים היא שגורמת להם לרמות.

2. המרמה של הכסילים היא הגורמת לאיוולת: "ואולת כסילים היא המרמה שבלבם, סופה שמביאתם לידי טפשות" (רש"י); הם מרמים את עצמם בזמן הלימודים (מעתיקים שיעורי בית ומבחנים, מבריזים משיעורים...) וסופם שיישארו אוילים. 

3. האיוולת של הכסילים היא עצמה המרמה - הם מציגים את עצמם כאוילים כדי להתיר לעצמם ללכת אחרי תאוותם: "האיוולת של הכסילים הוא מרמה, כי הכסיל אינו אויל, כי הוא אינו מסתפק באמת בדרכי החכמה, רק שמפני שהוא אסור ביד התאוה אשר תוליכהו תוהו לא דרך, וחוקי החכמה ודעת עומדים לנגדו, יעשה במרמה לקרוא אל האיוולת, ויאמר שהוא מסתפק על החכמה, ואינו מאמין בה מפני הספיקות שיש לו..." (מלבי"ם).

 פרק יד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות