ה' מתרחק מרשעים ומתקרב לצדיקים ושומע את תפילתם

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
טו29 רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע.

 סגולות

ה' רחוק מרשעים, ורק לעתים רחוקות מתייחס לתפילתם;   אולם ה' קרוב לצדיקים, שומע ומתייחס ברצינות לכל תפילה שלהם.

 מצודות

רחוק ה' מלשמוע את תפילתם של רשעים, אבל תפילת צדיקים ישמע.


 עצות

בהמשך לפסוק הקודם, המתאר את דיבורם המחושב של הצדיקים לעומת דיבורם הרע של הרשעים (פירוט), הפסוק שלנו מלמד שגם כוח התפילה תלוי בכוח הדיבור - ככל שאדם שומר יותר על דיבורו, כך גם ה' שומע יותר לתפילתו:

רחוק ה' מרשעים - המדברים רע על הזולת - ואינו מייחס חשיבות לדבריהם כאשר הם מתפללים אליו;

ולעומתם, ה' קרוב אל הצדיקים - השומרים על פיהם - ותפילת צדיקים ישמע.

מכאן, מי שרוצה לדבר עם ה' - צריך לדבר יפה גם עם בני אדם.

 הקבלות

הקשר בין פסוק 28 לפסוק 29 נזכר כבר בדברי ר' יונה גירונדי: "בעבור שהרשעים יביעו פיהם רעות, ונותנים חתיתם בארץ החיים, רחוק ה' יתברך מהם, וישמע תפילת הצדיקים המשתדלים תמיד להכניע ליבם"; וכן רמ"ד וואלי.

ואבן עזרא קישר לכאן גם את פסוק 27: "עוכר, לב, רחוק - שלושה דבקים: הבוצע, שהוא הגוזל, מסבב שיעכור ביתו מתנות השוחד; לב צדיק - יחשוב לענות על דין הצדק; יביע - כנחל נובע, פירוש: ידבר הרעות, כדי להטות דין; על כן: רחוק השם מהם, ו ישמע תפלת הצדיקים" (אבן עזרא).

הפסוק שלנו מתאר את השפעתו של כוח הדיבור על קבלת התפילה; פסוקים נוספים בספר משלי מתארים את השפעתם של גורמים נוספים:

כוח השמיעה, משלי כח9: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה - גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (פירוט);

כוח המחשבה, משלי טו26: "תּוֹעֲבַת ה' מַחְשְׁבוֹת רָע, וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם" (פירוט);

כוח המעשהמשלי טו8-9: "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה', וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ. תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב" (פירוט).

הגישה של ספר תהלים מקלה יותר:

תהלים לד19: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ" - ה' קרוב לשמוע את תפילתו של כל אדם שליבו נשבר ורוחו מדוכאת;

תהלים קמה18: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" - ה' קרוב לכל אדם שקורא אליו, בתנאי שהקריאה היא אמיתית.

וכך הסבירו חכמי המדרש: "בוא וראה כמה קשה חכמתו של שלמה, יותר מחכמתו של אביו: דוד אמר קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת; ושלמה אמר רחוק ה' מרשעים - אלו שאין עושים תשובה כל עיקר, ותפילת צדיקים ישמע - בשעה שמתפללין עם הציבור" (רבי אחא בר חנינא, מדרש משלי (בובר) טו כט).

לפי ספר דברים, ה' קרוב אל כל עם ישראל כאשר הם קוראים אליו, דברים ד7: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (פירוט); בהתאם לכך, הסבירו חכמי המדרש את הפסוק שלנו, על ההבדל בין נביאי אומות העולם לנביאי ישראל (ויקרא רבה א יג).

 דקויות

בהמשך לפסוק הקודם, המתאר את דיבורם המחושב של הצדיקים לעומת דיבורם הרע של הרשעים (פירוט), הפסוק שלנו מלמד שגם כוח התפילה תלוי בכוח הדיבור - ככל שאדם שומר יותר על דיבורו, כך גם ה' שומע יותר לתפילתו:

רחוק ה' מרשעים - המדברים רע על הזולת - ואינו מייחס חשיבות לדבריהם כאשר הם מתפללים אליו;

ולעומתם, ה' קרוב אל הצדיקים - השומרים על פיהם - ותפילת צדיקים ישמע.

מכאן, מי שרוצה לדבר עם ה' - צריך לדבר יפה גם עם בני אדם.

הניגוד בין חצאי הפסוק

ההקבלה בין חצאי הפסוק אינה מושלמת - לכאורה היה צריך להיות "רחוק ה' מרשעים וקרוב לצדיקים", או "לא ישמע ה' תפילת רשעים ותפילת צדיקים ישמע".

מכאן, שגם רשעים יכולים להתפלל באופן שה' ישמע את תפילתם, אולם הם צריכים להתאמץ הרבה יותר בתפילתם, לטהר ולכוון את ליבם; משל לאדם העומד רחוק מרעהו, שיכול לשמוע אותו רק אם יצעק חזק.

 פרק טו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות