לייסר בלי לכעוס

מאת: אראל

→יט 18— משלי יט 19 — יט 20←

משלי יט19 : "גרל[גְּדָל] חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ, כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף."

 סגולות

אם אתה גדול חמה (כעסן), אתה עלול להשפיע לרעה על הזולת, ולכן אתה נושא באחריות לחטאי הזולת ותקבל עליהם עונש;   כי גם אם תצליח, בכעסך, להציל את הזולת מחטא אחד, תוסיף לו עוד חטאים רבים אחרים שיחטא בעתיד "להכעיס".

 מצודות

מי שהוא גדל חמה, ישא עונש על חמתו, כי בודאי יעשה רע על מי אשר יכעס; כי אם תציל אותו מידו - הנה עוד תוסיף חמתו, כי כן דרך גדלי החמה, ואם תעמוד מנגד - יעשה מעשהו, ומעותד הוא אל העונש.


 עצות

1. על-פי הפשט, הפסוק מזהיר מהסכנות של מידת הכעס: "בא להזהיר אל האדם שלא יהיה כעסן, ולא ישתרש בזאת המידה רעה וחטאה, שאינה מנחת מקום תקנה לבעליה בלי ספק, שאם יצילוהו פעם אחת, ייפול בה כמה פעמים, עד שיקבל את עונשו לבסוף, כי יהרוג או ייהרג..." (רמ"ד ואלי), או להיפך - מתאר את הברכה שיש בהימנעות מהכעס: "אם תעביר על חמתך ותציל את שונאך, אם ראית רעה באה לו, עוד תוסיף ימים וטובה" (רש"י).

2. אולם אפשר להבין את הפסוק, יחד עם זה שלפניו ואחריו, כמתייחס לחינוך הילדים.

בפסוק 18 נאמר: "יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ" - הטף מוסר לבנך שוב ושוב, כי יש תקווה שבסופו של דבר ישמע בקולך (פירוט);

הפסוק שלנו מזהיר, שלא לייסר את הילדים מתוך התגברות חֵמָה וכעס: אל תייסר את בנך כדי לפרוק את החמה הגדולה   שיש לך על כך שאינו שומע בקולך! כי אם תעשה כך - אתה בעצמך תישא עונש.  כי אפילו אם תצליח להציל את בנך מעבירה אחת, בסופו של דבר עוד תוסיף לו עבירות, כי הוא ישנא אותך, וברגע שיתרחק ממך הוא יעבור עבירות 'דווקא' להכעיס אותך; ואתה תישא על גבך את העונש והאחריות לעבירות שיעשה להכעיס.

וייתכן שפסוק 20 ממשיך את הרעיון: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ" - ייתכן שהפסוק מדגים לאב, איך עליו לעורר בבנו את הרצון לשמוע את הטפות המוסר: להסביר לו את התועלת שהוא יפיק מהמוסר הזה בסופו של דבר. לא להגיד לו "שמע בקולי כי אני אבא שלך וככה אני אמרתי", אלא שמע עצה וקבל מוסר, כדי שתהיה חכם יותר בסוף. כמו רופא, שמסביר לחולה לפני הניתוח מדוע הניתוח הזה הוא חיוני להצלת חייו, כך גם המחנך צריך להסביר לתלמידים כל הזמן, מדוע החינוך הכרחי לחייהם (פירוט).

חינוך הילדים צריך להיות תקיף ואף כואב, אך ללא כעס. ייסורים וכפיה אינם מועילים כשלעצמם, אלא רק כשמשלבים אותם בהסברים הגיוניים.  אם תסביר לילד, שאתה מייסר אותו כדי להחכים אותו ולא כדי לפרוק את חמתך - הוא יבין אותך ותצליח להציל אותו מעבירות.

 הקבלות

הכתיב בפסוק, "גרל חמה נושא עונש", מזכיר את השעיר לעזאזל, ויקרא טז8: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גרלות, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל" (פירוט), ויקרא טז22: "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עונתם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה, וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר"; השעיר לעזאזל הוא "גורל חמה... להשבית את הכעס... וכנגדו היה גורל הרצון, שהוא השעיר אשר עלה עליו הגורל לה'... כי השעיר לעזאזל היה נושא עליו את כל העוונות וכל העונשים של ישראל להביא אותם אל ארץ גזרה" (רמ"ד ואלי).

 דקויות

כי אם תציל ועוד תוסיף

1. לפי רוב הפירושים, המילה כי מתארת סיבה - מדוע יש להימנע מכעס (ראו "עצות");

2. וייתכן שהמילים כי אם מציינות תחליף (כמו "אלא") - במקום לכעוס, עליך להציל את הבן מכעסך, ולהוסיף להוכיח אותו רק לאחר שנרגעת (ר' יונה).

 לעיון נוסף

→יט 18— משלי יט 19 — יט 20←

תגובות