טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל

מאת: אראל

→יח 24— משלי יט 1 — יט 2←

משלי יט1 : "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל."

 סגולות

טוב יותר לאדם רש ללכת (להתנהג) בתום-דרך, ביושר והגינות, מלדבר בעיקשות (מרמה ותוקפנות) כדי ליצור תדמית חיצונית מזוייפת, דבר שהוא מאפיין של כסיל.

/ טוב יותר להתחבר עם אדם רש שהוא ישר ותם-דרך, מלהתחבר עם אדם שדבריו עיקשים, עקומים וקשוחים, שאי אפשר לדעת מה מעמדו הכלכלי האמיתי אלא רק שהוא כסיל.

 מצודות

טוב רש הולך בתומו, שאינו מרמה בפיו לאסוף הון, והרי הוא בעוניוֹ, ממי שהוא מעקש בשפתיו לרמות בני אדם, והוא הלא לכסיל יחשב, כי לא יצליח בה.


 הקבלות

פסוקנו דומה לפסוק בפרק כח:

  • משלי יט1: "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל";
  • משלי כח6: "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר" (פירוט).

הפסוק הראשון עוסק בדיבורים (שפתיו), והפסוק השני עוסק במעשים (דרכים). ניתן לפרש אותם בכמה דרכים:

1. שני הפסוקים פונים לאדם רש המתלבט איך להתמודד עם עוניו:

* הפסוק הראשון מייעץ לו, שידבר ביושר ולא ינסה לזכות בכבוד על-ידי יצירת תדמית מזוייפת של עשיר, כגון להמציא שקרים בקשר למשפחה שלו, לדבר בקשיחות ותוקפנות וכד'. הפסוק מציע לו דרך אחרת: יותר טוב לך להשקיע בתיקון המידות ותכונות האופי שלך, מאשר בדיבורים עקומים וקשוחים שמטרתם ליצור תדמית חיצונית ומזוייפת, כי המדבר דיבורים עקומים דומה לכסיל שאינו לומד, משקיע רק בתדמית חיצונית ואינו מצליח לשפר את מעמדו האמיתי.

* הפסוק השני מייעץ לו, שיפעל ביושר שלא ינסה לזכות בעושר על-ידי מעשים עקומים וקשוחים של גניבה וגזל.

2. שני הפסוקים פונים לאדם רש המתלבט איך להתמודד עם אנשים רעים בסביבתו.

* הראשון פונה לרש אשר מכריו לועגים לו בגלל עוניו, מעודד אותו ואומר לו: אתה יותר טוב מהם! כל עוד אתה הולך בתום, בעל מידות טובות, אתה טוב יותר מאותו עיקש שפתיו, הלועג לך ומשפיל אותך, שהרי אותו עיקש שפתיו הוא כסיל!

* הפסוק השני פונה לרש המקנא בשכנו שהתעשר בדרכי מרמה, מעודד אותו ואומר לו: גורלך יהיה טוב יותר משלו! כל עוד אתה הולך בתום ונוהג ביושר, יהיה לך טוב יותר מאותו עיקש דרכיים, למרות שהוא עשיר.

3. שני הפסוקים פונים לכל אדם שיש לו מכר רש:

* הפסוק הראשון קובע, שעדיף להתיידד עם אדם רש ותמים מלהתיידד עם אדם המדבר בעיקשות ומציג תדמית של עשיר, שכן אפשר לדעת אם אדם כזה הוא באמת עשיר - אפשר רק לדעת שהוא כסיל.

* הפסוק השני קובע, שעדיף להתיידד עם אדם רש ותמים מלהתיידד עם אדם הנוהג בעיקשות ומשיג עושר רב.

פסוקנו קשור גם לפסוק הקודם, משלי יח24: "אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח" (פירוט) ולפסוק הבא, משלי יט2: "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא" (פירוט).

 דקויות

מי הדמויות בפסוק?

הפסוק משוה בין שני אנשים שלכל אחד ישנן שתי תכונות:

בצלע הראשונה ישנה תכונה אחת שלילית בעיני הבריות (רש) ותכונה אחת חיובית (הולך בתומו), ובצלע השניה ישנן שתי תכונות שליליות (עיקש שפתיו, כסיל); הפסוק טוען, שהאדם הראשון טוב יותר מהאדם השני. אולם, קשה להבין מה החידוש שבטענה זו? והרי ברור שאדם שיש לו תכונה אחת חיובית ואחת שלילית, טוב מאדם שיש לו שתי תכונות שליליות?!

השאלה מתחזקת כשאנו משווים את הפסוק לפסוק המקביל בפרק כח (ראו "הקבלות").

בפרק כח הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר.    אך מה המסר בפסוק שלנו? 

א. כמה מפרשים הסבירו, שגם בפסוק שלנו הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, מעשיר ועיקש שפתיו, והוא כסיל", "והוא מהכתובים הקצרים" (הגר"א).  ומדוע הושמטה המילה עשיר?

1. המילה עשיר הוחלפה במילה כסיל כדי ללמד רעיון נוסף: "ובכאן הוצרך לכתוב והוא כסיל, להורות כי העיקש בשפתיו, [גם הוא] כסיל ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו" (ר' יונה);     "השם הקדוש... מתדבק רק עם ההולך בתומו, ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא הכסיל היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן טוב ממנו הרש ההולך בתומו... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).

2. המילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא עיקש שפתיו, מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, טוב רש הולך בתומו - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם עיקש שפתיו - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, שהוא כסיל, והוא עני בשכלו.

ב. מפרשים אחרים הסבירו את פסוקנו כפי שהוא בלי השמטת מילים:

3. חלקם פירשו את המילה כסיל במשמעות שונה מהמקובל: אדם בעל בטחון עצמי מופרז (רלב"ג), או אדם זללן ושמן (שד"ל), או אדם רודף תענוגות (דוד אקסלרוד ע"פ מלבי"ם). לפי משמעויות אלו, המילה כסיל אכן מהווה ניגוד, במובן מסויים, לרש.

4. ויש שפירשו, שהכסיל בפסוקנו אינו ניגודו של הרש, אלא שכנו של הרש, הלועג לו בגלל עוניו (ראו "הקבלות").

האות מ אינה מציינת השוואה ("רש טוב יותר מעיקש"), אלא הרחקה - "טוב רש הולך בתומו, המתרחק מעיקש שפתיו והוא כסיל" (זו אחת המשמעויות של אות היחס מ).

 לעיון נוסף

המאמר המקורי

תגובה: "להיות רש זו מציאות; רש הולך בתומו זאת תכונה: "כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה, וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם" (קהלת ט' 12)" (רמי ניר).

→יח 24— משלי יט 1 — יט 2←

תגובות