קוד: החריש= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ, וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ - וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם...
וְאִם הֶחֱרִשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אִסָּריה אֲשֶׁר עַליה הֵקִים אֹתָם כִּי הַחֲרֵשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ" = לא הפר את נדרה.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַחֲרֵשׁ, שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ, וְלֵךְ עִמָּנוּ, וֶהְיֵה לָנוּ לְאָב וּלְכֹהֵן..." = אל תגיב על השוד.
וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל 'אַל תַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ מִזְּעֹק אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים!'" = אֶל תמנע מתגובה (בתפילה) על המתקפה הפלשתית.
ויאמר אַליה אבשלום אחיה 'האמינון אחיך היה עמך? ועתה אחותי החרישי אחיך הוא, אֶל תשיתי את לבך לדבר הזה'..." = אל תגיבי (בצעקות) על האונס.
וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ", וכן ישעיהו לו21
הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים, וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ; יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ, יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה" = אל תגיבו בינתיים על הדברים שאמרתי בפרק הקודם; קודם כל נוחו, החליפו כוח, התחזקו, ורק אחר-כך דברו.
מֵעַי מֵעַי אחולה[אוֹחִילָה] קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר [שָׁמַעַתְּ]י נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה" = אני חייב להגיב ולזעוק על קולות המלחמה שאני שומע; אני לא יכול לשתוק.
כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי, בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם" = לא הגבתי על הצרות שלי בחשבון-נפש ובוידוי על חטאיי.
אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" - בעוד שאתה מוציא דיבה על אחיך, אני לא מגיב על מעשיך הרעים ולא מגלה אותם ברבים; אילו הייתי רוצה להיות כמוך, לא הייתי צריך להוציא דיבה, הייתי פשוט אומר את האמת (מלבי"ם).
בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש" = לא יגיב על הביזיון (פירוט).
גם אויל מחריש חכם יחשב, אטם שפתיו נבון" - כאשר האויל אינו מגיב לדברים שאומרים לו, אנשים חושבים שהוא חכם = היודע ללמוד (פירוט).
וָאֹמְרָה לָהֶם 'אֲנַחְנוּ קָנִינוּ אֶת אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים הַנִּמְכָּרִים לַגּוֹיִם כְּדֵי בָנוּ, וְגַם אַתֶּם תִּמְכְּרוּ אֶת אֲחֵיכֶם וְנִמְכְּרוּ לָנוּ!' וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא מָצְאוּ דָּבָר" = לא מצאו תגובה לדבריו של נחמיה.
ילחם לכם ואתם תחרשון" = לא תגיבו על מעשי המצרים שרודפים אחריכם.
וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ, מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא" = הסתכל על מעשיה ולא הגיב עליהם.
וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה, וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם" = לא הגיב על האונס.
וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ 'מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה?' וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ" = לא הגיב על הביזיון (בניגוד למקובל אצל המלכים, שהיו מוציאים להורג את מי שהיה מבזה אותם - ראו בסוף פרק יא).
וְאַבְשָׁלוֹם אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ עָלֵינוּ מֵת בַּמִּלְחָמָה, וְעַתָּה לָמָה אַתֶּם מַחֲרִשִׁים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ?" = לא מגיבים על המצב החדש, ולא משיבים אֶת הַמֶּלֶךְ דוד.
החשיתי מעולם אחריש אֶתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד" - לא ברור, אבל הפסוק הקודם מדבר על מלחמות.
וַיָּבֹאוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ, וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ, וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא נִשְׁמַע הַדָּבָר" = השרים לא הגיבו על ה"פשע" של המלך (שהתייעץ עם ירמיהו לגבי הכניעה לבבלים), כי ירמיהו לא גילה להם את תוכן השיחה, כפי שציווה עליו המלך (בפסוק הקודם).
טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל: לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?!" = מדוע אינך מגיב על העוול?!
אלהיך בקרבך גבור יושיע; ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה" = לא יגיב על חטאייך, מרוב אהבה/
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" = אם לא תגיבי על הצרה במעשייך.
כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד; וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ" = אילו היינו נמכרים לעבדות, לא הייתי מגיבה.
לְדָוִד: אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר" = אל תמנע מלהגיב על התפילה שלי, או על הצרה שלי; וכן:
רָאִיתָה ה' אַל תֶּחֱרַשׁ, ד' אֲל תִּרְחַק מִמֶּנִּי".
שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אַל דִּמְעָתִי אֶל תֶּחֱרַשׁ; כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי"
יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ, אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד"
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל"
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר: אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ"
אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ, אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" - אני לא מעניש אותך כתגובה על מעשיך, ולכן אתה חושב שאני מסכים עם מעשיך (מצודת דוד).
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה"
לַעַזָּתִים לֵאמֹר בָּא שִׁמְשׁוֹן הֵנָּה וַיָּסֹבּוּ וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ כָל הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר וַיִּתְחָרְשׁוּ כָל הַלַּיְלָה לֵאמֹר עַד אוֹר הַבֹּקֶר וַהֲרְגְנֻהוּ"
וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד"
וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי"
יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבוּרָתָם יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה"
הוֹרוּנִי וַאֲנִי אַחֲרִישׁ, וּמַה שָּׁגִיתִי הָבִינוּ לִי"
בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁו, וַתִּלְעַג וְאֵין מַכְלִם"
מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן, וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה"
הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה אָנִי, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה"
מִי הוּא יָרִיב עִמָּדִי, כִּי עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע"
הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר"
אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה"
לאאַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ"