ירמיהו לח

1 וישמע שפטיה בן-מתן וגדליהו בן-פשחור ויוכל בן-שלמיהו ופשחור בן-מלכיה את-הדברים אשר ירמיהו מדבר אל-כל-העם לאמר. 2 כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל-הכשדים יחיה והיתה-לו נפשו לשלל וחי.

3 כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך-בבל ולכדה. 4 ויאמרו השרים אל-המלך יומת נא את-האיש הזה כי-על-כן הוא-מרפא את-ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל-העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם-לרעה. 5 ויאמר המלך צדקיהו הנה-הוא בידכם כי-אין המלך יוכל אתכם דבר. 6 ויקחו את-ירמיהו וישלכו אתו אל-הבור מלכיהו בן-המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את-ירמיהו בחבלים ובבור אין-מים כי אם-טיט ויטבע ירמיהו בטיט.

7 וישמע עבד-מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי-נתנו את-ירמיהו אל-הבור והמלך יושב בשער בנימן. 8 ויצא עבד-מלך מבית המלך וידבר אל-המלך לאמר. 9 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל-אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר-השליכו אל-הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר. 10 ויצוה המלך את עבד-מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את-ירמיהו הנביא מן-הבור בטרם ימות. 11 ויקח עבד-מלך את-האנשים בידו ויבא בית-המלך אל-תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל-ירמיהו אל-הבור בחבלים. 12 ויאמר עבד-מלך הכושי אל-ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן. 13 וימשכו את-ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן-הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה.

14 וישלח המלך צדקיהו ויקח את-ירמיהו הנביא אליו אל-מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל-ירמיהו שאל אני אתך דבר אל-תכחד ממני דבר. 15 ויאמר ירמיהו אל-צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי. 16 וישבע המלך צדקיהו אל-ירמיהו בסתר לאמר חי-יהוה את אשר עשה-לנו את-הנפש הזאת אם-אמיתך ואם-אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את-נפשך.

17 ויאמר ירמיהו אל-צדקיהו כה-אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם-יצא תצא אל-שרי מלך-בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך. 18 ואם לא-תצא אל-שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא-תמלט מידם.

19 ויאמר המלך צדקיהו אל-ירמיהו אני דאג את-היהודים אשר נפלו אל-הכשדים פן-יתנו אתי בידם והתעללו-בי. 20 ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע-נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשך. 21 ואם-מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה. 22 והנה כל-הנשים אשר נשארו בבית מלך-יהודה מוצאות אל-שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור. 23 ואת-כל-נשיך ואת-בניך מוצאים אל-הכשדים ואתה לא-תמלט מידם כי ביד מלך-בבל תתפש ואת-העיר הזאת תשרף באש.

24 ויאמר צדקיהו אל-ירמיהו איש אל-ידע בדברים-האלה ולא תמות. 25 וכי-ישמעו השרים כי-דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה-נא לנו מה-דברת אל-המלך אל-תכחד ממנו ולא נמיתך ומה-דבר אליך המלך. 26 ואמרת אליהם מפיל-אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם.

27 ויבאו כל-השרים אל-ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל-הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא-נשמע הדבר. 28 וישב ירמיהו בחצר המטרה עד-יום אשר-נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם.