קוד: כרמל= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
למילה כרמל יש לפחות 4 משמעויות שונות:
1. שם של יישוב או אזור במדבר:
מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה";
"וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַּכַּרְמֶל...".
"חֶצְרוֹ הַכַּרְמְלִי".
2. שם של איזור הררי סמוך לים:
וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל, וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת";
מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד".
וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל..." (זה היה במלכות שומרון - מצפון ליהודה).
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן", מלכים ב ד25: "
וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז"
וַיֹּאמַר: ידוד מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל", עמוס ט3: "
וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם"
אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל, הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה, וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל"; מיכה ז14: "
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן נַחֲלָתֶךָ; שֹׁכְנִי לְבָדָד, יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל; יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם", ירמיהו נ19: "
וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ; וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן, וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ", נחום א4: "
גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב, אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל"
חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ידוד צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא", ישעיהו לה2: "
פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ידוד הֲדַר אֱלֹהֵינוּ".
3. סוג של מאכל מחיטה:
וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה'; אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"
וְלֶחֶם וְקָלִי וכרמל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם"
וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים, עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים, וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ; וַיֹּאמֶר 'תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ!'"
4. סוג של חבל ארץ:
הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר; וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל, וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב" (פירוט)
עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם; וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל, [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.
וְשָׁכַן במִדְבָּר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב", ירמיהו ד26: "
רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל עָרָיו נִתְּצוּ, מִפְּנֵי ה' מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ"
בְּיַד מלאכיך חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר 'ברכב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מבחור בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאה מלון קצה יַעַר כרמל ו'", ישעיהו י18: "
וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס"
וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל, וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע; יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ, הֵידָד הִשְׁבַּתִּי", ירמיהו מח33: "
וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד"
וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה"
נבדוק את מרכיבי המילה:
כר = שדה מרעה, כמו ב
ישעיהו ל23: "ירעה מקניך ביום ההוא
כר נרחב
":
מל = אולי מהשורש מלל, שממנו המילה מלילות = עשבי תבואה,
דברים כג26: "כי תבא בקמת רעך וקטפת
מלילת בידך, וחרמש לא תניף על קמת רעך
"
מכאן: כרמל = שדה מרעה ותבואה.
זה מתאים לכל המשמעויות של המילה:
א. הכרמל במדבר יהודה - היה מקום מרעה משובח, בו רעה נבל את צאנו הגדול ("ואיש במעון ומעשהו בכרמל...
");
ב. הכרמל במישור החוף - גם בו יש מקום למרעה ולתבואה, כידוע;
ג. גרעיני הדגן הטריים נקראים "כרמל", כי קוטפים אותם בשדה = בכרמל;
ד. הכרמל הוא מקום פורה, ומנוגד למדבר השומם.
יש מקומות שהם רק
כרמל
(כמו הכרמל במדבר יהודה, שבו יש עשבי מרעה בלבד); יש מקומות שהם גם
כרמל
וגם
יער
(כמו הכרמל במישור החוף, שיש בו עצים נמוכים וגם שטחי מרעה ותבואה); ויש מקומות שהם רק
יער
(כמו הר הלבנון, שיש בו עצים גבוהים, שלג וחושך).
[הערה: פרופ' יהודה פליקס ז"ל פירש כרמל = חורש, אך פירוש זה אינו מתאים לכרמל שבמדבר יהודה; ולא הבנתי דבריו]
נספח - פסוקים שבהם משמעות המילה "כרמל" אינה ברורה
וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הכרמלה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל" - לא ברור האם הכוונה לכרמל במדבר יהודה או בנחלת זבולון.
וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים ובכרמל, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה" - עוזיהו היה מלך יהודה ולכן הכוונה כנראה לכרמל שבמדבר יהודה; אך אין זה ברור איך הוא הצליח "להפריח את השממה" וליישב איכרים וכורמים במדבר?
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ ככרמל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" - ע"פ רש"י זהו משל לחוזק - "חוזקן ומוראן כסלע הרים, וכרמל הוא ראש ההרים".