קוד: פסח= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
שמו של חג הפסח נגזר מהשורש
פסח - מה משמעותו של שורש זה? בתנ"ך ישנם מספר פסוקים שבהם מופיע השורש פסח (פרט להופעות כשם החג או הזבח):
וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" ( פירוט)
וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף" ( פירוט)
וַאֲמַרְתֶּם 'זֶבַח פֶּסַח הוּא לה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל'"
וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?! אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו!' וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר"
וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר 'הַבַּעַל עֲנֵנוּ', וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה"
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָים, גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" ( פירוט)
וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם ; בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס; וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ ; וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת". וכן משלי כו7: "
דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים" ( פירוט). וכן ויקרא כא18, דברים טו21, שמואל ב ה6, שמואל ב ט13, ישעיהו לג23, ישעיהו לה6, ירמיהו לא7, מלאכי א8, איוב כט15.
מפרשים רבים פירשו שהשורש
פסח עניינו קפיצה ודילוג
(ראו אבן שושן בקונקורדנציה, שבי"ל בקונקורדנציה, וכן רש"י ומצודות על שמות יב ועל ישעיהו לא ועוד) . פירוש זה מתאים לרוב המקורות:
אולם ישנם שלושה מקורות שבהם הפירוש הזה פחות מתאים:
המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח פירש "
פסח - מעניין הרחמים והחנינה
"
(ספר השורשים) . ומנחם בן סרוק הביא שני פירושים: אחד - "
לשון חמלה
", והשני - לשון דילוג
(
מחברת מנחם) . וכן תרגם אונקלוס בכמה מקורות:
ופסחתי" תרגם "
וְאִיחוּס". וכן במכילתא: "
ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".
ופסח" תרגם "
וייחוס".
אשר פסח" תרגם "
די חס".
וכן במקור ו: הפועל
פסוח מקביל לפעלים
גנון ,
הציל ,
המליט .
אולם ישנם מקורות שבהם פירוש זה קשה:
נראה שיש לשלב את שני הפירושים:
וכן יש לפרש את שאר המקורות:
אכסה ואסתיר".
כך גם מובן מה שכתוב בהגדה של פסח: "
כל דצריך ייתי ויפסח
". אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש! אלא הכוונה לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ואולי כמשמעות השורש פסח בערבית: לאכול בחבורה).
(ע"פ ד"ר אליהו נתנאל בעלון
שבת בשבתו, ה'תשס"ז) .
מכאן מובנת המשמעות העמוקה של חג
פסח - חג ההגנה וההצלה הנעשות בקפיצה ודילוג. בפסח ה' מעביר אותנו למימד אחר, שבו כל הצרות של העולם הזה
פוסחות ומדלגות מעלינו.