קוד: ביאור:משלי ז3 בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
בשני מקומות בספר משלי נאמר, שיש לכתוב כדי לזכור:
חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ; קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (פירוט)
שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ"
1. ייתכן שהכוונה לכתיבה כמשמעה - ייתכן שבזמן המקרא נהגו לתלות לוח חרס או אבן על הלב, ולכתוב עליו רשימות לזיכרון.
רוב האנשים שהולכים לשיעור תורה או להרצאה תורנית אינם לוקחים איתם מחברת ועט, אלא יושבים ומאזינים, ובסוף השיעור מחוים את דעתם, איך היה השיעור או ההרצאה. דבר זה אינו מובן! תלמיד שהולך לבית-ספר או לאוניברסיטה, האם יעלה על הדעת שיילך בלי כלי כתיבה ובלי מחברות, יישב עם כוס קפה מול המורים, יחזור בערב לביתו ויאמר "הלימודים ממש מעניינים"?! ודאי שלא! כדי לזכור ולדעת את החומר הנלמד, יש להשקיע, לכתוב, לסכם, לחזור, לעשות שיעורי בית ומבחנים. האם לימודי התורה הקדושה פחותים מלימודי חול?! (ע"פ הרב רונן חזיזה, "חמש דקות תורה ביום", י"ח תמוז ה'תשס"ט).
2. וייתכן גם שהכתיבה היא משל לזכירה מדוייקת של כל דברי התורה בלב (= מקום המחשבות). "פעם שאל אחד את הגאון מווילנה: מדוע אמר שלמה המלך "כתבם על לוח לבך" ולא "זכרם בלבך"? ענה הגאון ואמר לו: אתה בוודאי אומר שנים רבות את מזמור "אשרי יושבי ביתך", וזוכר אותו בעל-פה. אמור לי בבקשה, מהי המילה שכתובה לפני המילים "קרוב ה' לכל קוראיו"? משלא ידע לענות במהירות, ענה הגאון ואמר: זהו ההבדל בין זכירה לכתיבה. כשזה כתוב, אפשר לקרוא גם מהסוף להתחלה... כך צריך לזכור את התורה!
"
(הרב רונן חזיזה, שם).
כתיבה נזכרה גם במצוות התורה והנבואה:
וּכְתַבְתָּם
עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ"
וּכְתַבְתָּם
עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ"
וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל"
עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם"
גם במלכות פרס נהגו לכתוב: