סגולות משלי - כל הזכויות שמורות?!

קוד: סגלות משלי זכויות בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

על-פי חוקי המדינה והחוק הבינלאומי, כל ספר מוגן בזכויות יוצרים, ואסור להעתיק אותו ללא רשות. האיסור נועד לשמור על זכויותיהם הכלכליות של הסופרים, כך שיוכלו לקבל תגמולים עבור עבודתם.כך שהייתי אמור לשים כאן את הסמל: © ("כל הזכויות שמורות") ולכתוב שאסור להעתיק שום דבר מספר זה ללא קבלת אישור בכתב ממני.

אולם, בעולם התורה יש חוק אחר, כפי שאמרו חז"ל: "אמר קרא (דברים ד5): רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - מה אני בחינם, אף אתם בחינם...." (רב יהודה בשם רב, תלמוד בבלי, בכורות כט:); כשם שה' לימד את משה בחינם, כך משה לימד את בני ישראל בחינם, וכך הם צריכים להמשיך ולעשות בארץ - לא להפוך את התורה לעסק מסחרי שנועד ליצור רווחים עבור בעליו, אלא להפיץ וללמד אותה שלא על מנת לקבל פרס.

רעיון דומה נמצא בספר משלי:

משלי כג23: "אֱמֶת קְנֵה, וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה"

יש לקנות, להשקיע זמן וכסף כדי להשיג דברי אמת; אבל לא למכור, לא להפוך את דברי האמת שמצאת לעסק רווחי.

אך כיצד ניתן לקנות אם אף אחד לא מוכר? דרך אחת לעשות זאת היא מכירת ספרים תורניים, תחת רשיון העתקה חופשי. הספרים עצמם עולים כסף, שכן הפקתם החומרית דורשת השקעת ממון (לצורך הדפסה, כריכה וכו'); אולם, תחת רשיון העתקה חופשי הסופר איננו מוכר את דבריו עצמם, את התוכן הרוחני והמחשבתי שבתוך הספר. הוא מאפשר לכל אחד שחפץ בכך להעתיק את הדברים באופן חופשי ועל חשבונו (למשל: לצלם את הספר במכונת צילום ולשלם רק את הוצאות ההעתקה).

כך, המלמד אינו מוכר ואינו הופך את התורה לעסק מסחרי; ומצד שני, הקונה משלם ומתייחס לתורה כאל דבר יקר וחשוב.

אילו התורה היתה ניתנת היום, ייתכן שהיה מצויין בה שהיא נמסרת על-פי הרשיון הידוע בשם: "שיתוף יצירתי" (Creative Commons, cc-by-sa) האומר בערך כך:

ניתן לך החופש

  • לשתף - להעתיק, להפיץ ולהעביר את היצירה.
  • לעבד - להכין יצירה נגזרת (לתרגם, לפרש, לאייר, לערוך...).
 

בכפוף לתנאים הבאים

  • ייחוס - עליך לייחס את היצירה (לתת קרדיט) באופן המצויין על-ידי היוצר או מעניק הרישיון ("להגיד דבר בשם אומרו"), אך לא בשום אופן המרמז על כך שהם תומכים בך או בשימוש שלך ביצירה (למשל, אם תירגמתי טקסט מסויים על-דעת עצמי, עליי להבהיר שהתרגום משקף את דעתי בלבד, ואינו משקף בהכרח את דעתו של המחבר המקורי).
  • שיתוף זהה - אם תחליט/י לשנות, לעבד או ליצור יצירה נגזרת בהסתמך על יצירה זו, תוכל/י להפיץ את יצירתך החדשה רק תחת אותו הרישיון, רישיון דומה או רשיון תואם ("מה אני בחינם - אף אתם בחינם").
  • בכל שימוש חוזר או הפצה של היצירה עליך להבהיר לאחרים את תנאי הרישיון ביצירה זו. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לשים קישור לעמוד הבא בגוף המסמך: http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.he.  

רשיון זה תואם לרשיון שבו משתמשים באתרי תוכן מובילים באינטרנט, כגון ויקיפדיה.

גם הספר שלפניכם מוגש על-פי אותו הרשיון.

כמה אנשים טובים הרשו לי לפרסם מיצירותיהם בספר זה; הזכויות על יצירות אלו שמורות, כמובן, ליוצרים, על-פי חוק זכות יוצרים ה'תשס"ח:

מקורות ופירושים נוספים

איך אפשר לקנות אם אף אחד לא מוכר?

1. פירשנו למעלה שהתלמיד קונה את הספר שהדפסתו עולה כסף, אבל המורה אינו מוכר את הדברים אלא מאפשר לכל אחד להעתיק אותם בחינם.

2.  בהמשך הסוגיה בתלמוד נאמר: "כאשר צוני ה’ אלקי - מה אני בחינם, אף אתם בחנם. ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה. ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר? תלמוד לומר: אמת קנה ואל תמכור." לפי זה, המצב האידיאלי הוא, אכן, שאף אחד לא ימכור ואף אחד לא יצטרך לקנות, כולם יִלְמדו וילַמּדו בחינם; אולם, בימינו עדיין לא כולם מתנהגים לפי הכלל "ואל תמכור", ויש אנשים שדורשים כסף תמורת דברי החכמה שלהם, ולכן צריך לקנות, ולא להשתמש בעובדה זו כתירוץ להתבטל מלימוד (כך פירשו גם רש"י, מצודת דוד והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה א ט-י).

3. אפשר לקרוא את הפסוק כך: "אמת קנה;  ואל תמכור חכמה ומוסר ובינה", כלומר - את הנתונים הגולמיים (אמת) צריך לקנות, אבל את העיבוד שלהם לתיאוריות, תוכחות ומסקנות מעשיות (חכמה ומוסר ובינה) אסור למכור - צריך לתת אותם בחינם.

  • אולם, פירוש זה אינו מתאים לפיסוק הטעמים ולמשקל הפסוק, ובנוסף לכך - אין זה ברור מדוע צריך להיות הבדל בין "אמת" לבין "חכמה ומוסר ובינה".

קניה ומכירה - משל ונמשל

1. פירשנו שהפסוק מדבר על קניה ומכירה בכסף ממש;

2. אך יש שפירשו שהכוונה לקניה ומכירה כמשל לויתור על תאוות והנאות חומריות. לפי זה: אמת קנה = היה נכון לוותר על הנאות חומריות כדי ללמוד דברי אמת, ואל תמכור = אל תשתמש בדברי אמת כדי להשיג הנאות חומריות מסוגים אחרים.

עוד על קניין רוחני בתנ"ך

הראשון שתבע לעצמו זכויות של קניין רוחני על דברי תורה היה, כנראה, קין. קין היה הראשון שהקריב קרבן לה' - כל עניין הקרבנות היה רעיון שלו. הבל אחיו "העתיק" את הרעיון ממנו ושיפר אותו, וקין כעס מאד. וייתכן שזו היתה כוונתו של ה' כשאמר לו "למה חרה לך ולמה נפלו פניך? הלא אם תיטיב שאת..." - מדוע אתה כועס על כך שאחיך "גנב" לך את הרעיון ושיפר אותו? הרי גם אתה יכול לעשות אותו דבר - לקחת את הרעיון המשופר של אחיך ולשפר אותו עוד יותר (ע"פ רני שגיא, עלון 'שבתון' פרשת שמות ה'תשס"ז).

גם נביאי ישראל הוכיחו את נביאי השקר, ההופכים את הנבואה למקצוע רווחי, ודורשים תשלום תמורת דברי הנבואה (מיכֹּה ג5): "כֹּה אָמַר ה' עַל הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי, הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם, וַאֲשֶׁר לֹא יִתֵּן עַל פִּיהֶם - וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה". ואולי גם הנביא ישעיהו (פירוט)

רש"י, על משלי ג 14, כתב: "כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד"; בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח. מכאן יש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד.

מאמרים נוספים בנושא


תגובות