קוד: שיחה:משלי ז22 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הולך אחריה פתאם, כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל; עד יפלח חץ כבדו, כמהר צפור אל פח, ולא ידע כי בנפשו הוא"
הפסוקים מתארים את הנער המתפתה ללכת אחרי האישה הזונה. כמה חלקים יש בתיאור זה, וכל אחד מהם נושא מסר בפני עצמו:
הולך אחריה פתאום= למרות שהפיתוי נמשך זמן רב, נקודת השבירה היא פתאומית - היא נובעת מהחלטה מהירה של הנער, שלא להקשיב עוד לאזהרות השכל (ראו הולך אחריה פתאם).
כשור אל טבח יבוא= כשור לטבח ולא כשה לטבח, כי הפיתוי מנצל דווקא את כוחו הרב של הנער ויצריו הבריאים (ראו הליכה לטבח).
וכעכס= כמו תכשיט שנקשר לרגל, מתנדנד הלוך ושוב אך אינו יכול להתנתק - כך הנער נקשר בנפשו אל האישה; למרות שבליבו הוא עדיין מתלבט, הוא כבר לא יכול להתנתק ממנה;
אל מוסר אויל= כך הולך הנער אל הייסורים המחכים לו בעקבות חטאו (ראו וכעכס אל מוסר אויל).
עד יפלח חץ כבדו= עד שהוא מרגיש תחושה חדה כמו חץ שעוברת בבטנו - התחושה הזאת משתלטת עליו ומשכיחה ממנו אפילו את ההתלבטויות שבלב (ראו עד יפלח חץ כבדו).
כמהר צפור אל פח= כמו ציפור שעפה במהירות אל מלכודת שהיא בכלל לא מודעת לקיומה, רק משום שהיא רוצה ליהנות מהגרגרים שבתוכה.
ולא ידע כי בנפשו הוא= ואין הוא יודע, שההנאה הרגעית הזאת תעלה לו בחייו הרוחניים.
בכל הסיפור הזה, האישה היא החזקה; בניגוד למה שנאמר בתורה "והוא ימשול בך". ראו "והוא ימשל בך", האמנם? / חגי הופר.