הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר

קוד: ביאור:משלי יא13 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי יא13: "הוֹלֵךְ רָכִיל - מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ - מְכַסֶּה דָבָר".

אדם הנוהג ללכת מאדם לאדם ולרכל, להפיץ שמועות עסיסיות, בוודאי גם נוהג לגלות סודות, ולכן אין לבטוח בו שישמור על סודיות; ולעומתו -

אדם נאמן רוח, יציב בדעותיו ושולט בדיבורו, נוהג לכסות ולהסתיר דברים שמגלים לו, ולכן אפשר לבחור בו כשותף-סוד.

סגולות

בחירת אנשים שיודעים לשמור סוד היא משימה חשובה, גם לאנשים פרטיים וגם לגופים גדולים כמו צה"ל. ספר משלי מלמד איך איך לבחון את הזולת, כדי לדעת מראש האם יש חשש שהוא יגלה את הסודות שיימסרו לו. בפסוק זה ישנן שתי עצות שונות לבחירת שותפי סוד:

א. הולך רכיל מגלה סוד -

הולך רכיל = אדם ההולך ברגליו כדי לסחור בשמועות כמו רוכל; אדם שאוהב להפיץ "חדשות עסיסיות". אדם כזה משתמש בפיסות-מידע על אנשים אחרים כדי לספק את רצונו בתשומת-לב, ולכן קיים סיכוי גדול שאדם כזה יגלה סוד, וראוי שלא לסמוך עליו (מלבי"ם, דעת מקרא). ומצד שני -

ב. ונאמן רוח מכסה דבר -

נאמן = יציב ומתמיד, רוח = מחשבות; מכאן: נאמן רוח = מי שמחשבותיו יציבות ומתמידות, שאינו משנה את דעתו במהירות. ניתן לגלות, ע"י היכרות אישית או תחקיר בטחוני מקיף, אם האדם נוטה לשנות את דעתו בקלות - לעבור מתנועה לתנועה, מקצה לקצה במפה הפוליטית, וכו'; במקרה זה, קיים חשש שהוא גם ישנה את הזדהותו, ויגלה את הסודות לאויב; אך אם הוא נאמן רוח, יציב ומתמיד במחשבותיו, מסתבר שיוכל לשלוט גם ב"רוח שפתיו" ולכסות דברים ודיבורים שיתגלו לאזניו.

הקבלות

ישנו פסוק דומה שבו הצלע הראשונה של פסוקנו מופיעה בסדר הפוך,  משלי כ19: "גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו  לֹא תִתְעָרָב"; שם פירשנו, שהפסוק בא ללמד, שמי שמגלה סוד הוא חוטא, כי הוא עובר על מה שכתוב בתורה "לא תלך רכיל בעמך", ומכאן שמותר לאדם לשמור סוד (פירוט).

אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד על האיסור לגלות סודות (מצודות), והפסוק בפרק כ בא ללמד איך לבחור שותפי סוד.

לפי זה, החצי השני של פסוקנו יתפרש אחרת:

נאמן רוח = מי שהוא נאמן ברוחו אל ה', ומקיים את תורתו, כמו ב תהלים עח8: "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ";

ונאמן רוח מכסה דבר = הנאמן לה' ושומר את תורתו מכסה ומסתיר כל דבר שנאמר לו, גם אם לא נאמר לו בפירוש שזה סוד, כדי שלא ייכשל בעבירה על האיסור "לא תלך רכיל" (מצודות, מלבי"ם).

-
הפסוק הבא (פסוק 14) מדבר על תחבולות, ואפשר להסיק מכאן שיש להשתמש בתחבולות על-מנת לשמור על סודות - ראו מחלקת בטחון שדה בספר משלי.

תגובות