קוד: ביאור:משלי יא31 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יא31: "הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא
"
כאשר השופט מעניש את הצדיק על חטאיו הקלים, בלי משוא פנים, האזרחים לומדים מכאן "קל וחומר", ואומרים: 'הן האדם הצדיק ביותר בארץ מקבל תשלום עונש על חטאו, אף כי (על אחת כמה וכמה) ייענשו הרשע והחוטא ", ובזכות זה הם נזהרים יותר לשמור על החוק.
אף כי = קל וחומר: אם "צדיק בארץ ישולם", קל וחומר ש"רשע וחוטא". יְשֻלָּם = יקבל תשלום, גמול על מעשיו. כל המפרשים שמצאתי קישרו את הפסוק לגמול בעולם הבא:
1. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הרעים בעולם הזה, קל וחומר שגם הרשע ייענש, אם לא בעולם הזה אז בעולם הבא:
"למה יבטח הרשע על הצלחת שעתו?! הלא יראה, כי אף
הצדיק ישולם על העבירה שבידו, עודנו
בארץ עד לא ימות, וכל שכן
הרשע, המחזיק ברשעו
וחוטא עוד, שבוודאי יקבל גמול מעשיו, אם קודם המיתה אם לאחריה
"
(מצודות, ודומה לזה
רש"י; וראו גם
רש"י על בראשית ז23, דוגמה לגבי נוח).
"אם תראה רשע וטוב לו בעולם הזה, אל תעבור עליך רוח ספק בעניין הפקודה והשילום באחריתו, כי באמת ישלמו לו כפעלו. כי הנה,
הצדיק ישולם בעולם הזה על חטא אחד שיחטא, ואף על פי שהצדיק אהוב לאלהיו, אינו מוותר לו על חטאו -
אף כי רשע וחוטא, כל שכן כי ימודו לו אל חיקו ולא יוותרו לו על חטאיו. ואשר תראה שלוות הרשע, אולי יש בידו זכות אחת, והוא אינו ראוי לתגמול הנעימות בעולם הבא, על כן יאכילוהו זכותו בעולם הזה, על דרך "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו"... ואמרו
הן צדיק בארץ - כי לא יפקדו חטא הצדיק בעולם הבא, זולתי בעולם הזה ישלמו לו חטאו, למען יינקה לעולם הבא. ואמרו ז"ל בבראשית רבה (סה כב): "אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה". והעניין: אם לעוברי רצונו יש שלוה גדולה בעולם הזה על זכות אחת - לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שהם מתעתדים לנעימות. ועוד אמרו שם: "אם לעושי רצונו כך, לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה", וזה כענין המקרא הזה, כי אם הצדיק נלכד בחטאו בעולם הזה, אף כי הרשע בעולם הבא תהי על עצמותיו עוונותיו
"
(רבנו יונה).
"הן
הצדיק משתלם בעולם הזה על עבירות שעשה,
קל וחומר שישתלם
הרשע והחוטא.
רבותינו למדו, שמתשלומי הצדיק שאנו רואין בארץ, שהוא העולם הזה, יש לנו ללמוד תשלום הרשעים לעולם הבא בקל וחומר
"
(רמב"ן, שער הגמול).
"ואם תאמר (בעקבות הפסוק הקודם) 'אם כן, למה הרשעים
(איוב כא יג): "יבלו בטוב ימיהם", והצדיקים (רש"י על בראשית לז ב) חייהם
אינם חיים? ולמה אינם אוכלים פירותיהם בעולם הזה (השוו יג כב)? על זה
אומר
הן צדיק בארץ ישולם, שהוא צריך
להשלים עצמו כאן בעולם
הזה, ו(קהלת ז כ): "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", לכן יש לו
ייסורים בעולם הזה. ואם כן אדרבה, אם הצדיק, על דבר שעשה כך,
אף כי רשע וחוטא
- כל שכן שיהיו להם [לרשעים] ייסורים, כמו שאמרו (תלמוד בבלי נדרים נ ב)
"אם לעושי רצונו [בעולם הזה] כך, לעוברי רצונו [לעולם הבא] על אחת כמה
וכמה". ואמר
רשע וחוטא, כי "רשע" הוא היפך ה"צדיק", וה"חוטא" הוא החסר ממצוות עשה, שאינו לומד תורה שהיא מצוות עשה, וזהו היפך "צדיק" ו"חכם" שאמר למעלה
".
"ועוד... העניין כמו שנאמר (תהלים א5): "על כן לא יקומו
רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים", היינו, כי הרשע הוא שעבר על לא תעשה,
לכן לא תהיה לו תקומה במשפט, אבל החטאים הם חסרים ממצוות עשה, אבל לא עברו
על לא תעשה, ויקומו במשפט, כי (תלמוד בבלי מנחות מא ב) "אעשה לא מענשינן",
אך לא יקומו "בעדת צדיקים", שהם עשו מצוות עשה. וזהו
הן צדיק - שעשה מצוות עשה, אך "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ממצוות עשה אחת, ובארץ הוא יושלם, מכל שכן מי שהוא
רשע וחוטא
".
"ועוד:
הן צדיק בארץ ישולם -... אמר
בארץ ולא "על הארץ", כי הוא נשלם מחיבוט הקבר...
"
(הגאון מווילנה).
"אחר שאמר (בפסוק הקודם) כי "פרי צדיק עץ חיים", שהוא על חיי הנפש, אומר כי מזה נגזר שישיגהו רעות בעולם הזה, אם חטא איזה חטא, כי
"אין צדיק בארץ אשר לא יחטא", ולכן
בארץ ישולם,
כדי שישמור לו שכרו בעולם הנפשות ששם יחיה לעולם, ועתה
קל וחומר שכל-שכן
הרשע שהוא
חוטא, שישולם לו חטאו, רק שתשלום
הרשע יהיה בעולם הבא, כי הוא
לא אכל מעץ החיים, וימות מיתת הנפש בעולם הנפשות. ושיעור הכתוב: "הן צדיק
וחוטא ישולם, אף כי רשע וחוטא". ומזה נלמד גם כן, שגם הרשע נענש אף על חטא
קל, מכל-שכן מן הצדיק.
"
(מלבי"ם)
2. הצדיק מקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה למרות שיש לו גמול בעולם הבא, קל וחומר שגם הרשע ראוי לקבל גמול על מעשיו הטובים בעולם הזה, שהרי לא תהיה לו אפשרות לקבל גמול בעולם הבא: "בארץ ישולם - בעודו חי ישלם לו השם מעשה הטוב.
אף כמו כן
הרשעים ישולם שכר פעולתם טרם מותם, כענין "אל פניו ישלם לו"
"
(אבן עזרא).
3. הצדיק זוכה לגור בשלום בארץ, גם אם הוא (הצדיק) נכשל לפעמים במעשי חטא ורשע (לפי זה, הפסוק מדבר רק על אדם צדיק, ורק על העולם הזה): "הנה,
הצדיק לא יספיק לו קנין החיים הנצחיים, אבל יעמוד
בשלום בהיותו
בארץ, אין פחד רעה לנגד עיניו;
וגם כאשר רשע והוא חוטא חטא מה, עם כל זה יעמוד בשלום בארץ:
"
"כמו שתראה מיהושפט שהתחבר עם אחאב, שהיה רשע, וחטא בזה, הצילו השם יתברך מהרע כשקמו עליו חיל ארם להרגו (מל"א כב33), בעבור כי נמצאו בו דברים טובים, כמו שנזכר בספר דברי הימים (דה"ב יט3)
".
"וכזה תמצא בדוד, כשחטא בדבר אותה האשה, אמר לו הנביא (שמואל ב יב13): "גם ה' העביר חטאתך - לא תמות", לפי שכל פעולותיו זולתי זאת היו בתכלית השלימות, כמו שזכרנו שם; ולזה מצאנו, שנענש שאול יותר ממה שנענש דוד, והיה חטא שאול יותר מעט; אלא שלא עשה מהטובות כל כך כמו שעשה דוד, אך רוב פעולותיו בלתי נוהגות על היושר
"
(רלב"ג).
4. ולענ"ד, יש לפרש את הפסוק כולו על העולם הזה, "הארץ "; והפסוק אינו מתייחס בהכרח לגמול אלהי, אלא הוא עצה למערכת המשפט האנושית: לשלם גמול (עונש) לכל אדם, גם אם הוא צדיק הנכשל בחטא קטן. אמנם, הצדיק כשלעצמו אינו צריך את העונש, הוא בוודאי כבר עשה תשובה ויתקן את חטאו, אולם, מערכת המשפט צריכה להיות הוגנת ושיוויונית; כשאנשים יראו שהצדיק אינו מקבל "פרוטקציות" אלא מקבל תשלום-עונש הוגן, תתעורר בהם יראת-כבוד כלפי מערכת המשפט, המקפידה על שלטון החוק, וכן תתעורר בהם יראת-עונש, מפני התשלום שהם עצמם יקבלו אם יהיו חוטאים או רשעים.
לפי חז"ל, גם ה' בעצמו, "שופט כל הארץ", מקיים הנחיה זו, למשל כאשר העניש את נדב ואביהוא בני אהרן,
ויקרא י3: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד
" (פירוט).
הקבלות