קוד: ביאור:משלי יב26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יב26: "יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם
"
הצדיק, כמו מדריך תיירים, מנחה את חברו בדרך טובה וישרה, וכך שניהם מצליחים בדרכם; אולם הרשעים רק חושבים איך להטעות ולהכשיל זה את זה, ודרכם זו גורמת להם לתעות ולהיכשל.
רשע = הפוגע בזולת או בה' במזיד.
צדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו ואינו לוקח את שאינו מגיע לו.
דרך = הרגל ומנהג, או אמצעים להשגת מטרה.
יתר - ניתן לפרש בכמה דרכים:
1. מהשורש תור, כמו תייר: הצדיק תר ומחפש עבור מרעהו את הדרך, עוזר לו למצוא את הדרך הנכונה. אבל הרשעים תועים בדרכם, דרכם מתעה אותם, כי אין מי שיראה להם את הדרך הנכונה, כל אחד מהם רק חושב איך להטעות ולהכשיל את חבריו (דעת מקרא, ע"פ רשב"ם על בראשית כו26).
2. לצדיק יש יתרון ומעלה על-פני רעהו (כאחת המשמעויות של מ - יתרון), אולם הרשעים אינם רואים יתרון זה, כי דרכם - המצליחה באופן זמני - מתעה אותם וגורמת להם לחשוב שהיתרון הוא שלהם (מצודת דוד).
3.
הצדיק מוותר על מידותיו (למרעהו),
והרשעים אינם יכולים לוותר כי הם רגילים ללכת
בדרך רעה, והדרך שהם רגילים בה -
מתעה אותם
(רש"י). "יתר מרעהו צדיק - כי יהיה ריב בין צדיק לאיש מבני עמו, לעולם יהיה הצדיק יתר בסבלנות או בעניין ויתור ממון, וזה דרך כבודם ומעלתם ויתרונם.
ודרך רשעים תתעם - כי יחשבו הרשעים, אשר הניצוח בדברי ממון הוא הכבוד, וכי הסבלנות - שפלות
"
(ר' יונה גירונדי).
4. הצדיק לוקח יתרון ומעלה מרעהו (כאחת המשמעויות של מ - מקור), כלומר - לומד מכל אדם את היתרונות שלו (רלב"ג); או: הצדיק תר ומרגל אחרי מרעהו כדי ללמוד ממנו דברים טובים (הגאון מווילנה, מלבי"ם). והרשעים לומדים זה מזה דווקא את החסרונות, ודרכם הרעה מתעה אותם (למשל, אם אדם רשע שומע שחברו הרשע עשה משהו והצליח, הוא ילמד ממנו, יעשה כמוהו וייכשל, וכך ה' יסכל את עצתו).