הכסיל לא ייתן לך מנוחה

הקבלות

פסוקים נוספים מזהירים מפני התרועעות עם כסילים; ראו משלי יז12: "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ" (פירוט).

פסוקים נוספים מסבירים את חשיבותם של אינסטינקטים נכונים של דיבור; ראו פה מדבר מעצמו.

דקויות

לך מנגד לאיש כסיל - ציווי או תנאי?

1. פירשנו שזהו ציווי שמשמעותו התרחק: "בהיות המילה קשורה עם מ"ם הוא עניין ריחוק... לך מנגד והתרחק לאיש כסיל" (אבן עזרא, ר' משה קורדובירו, ר' יונה גירונדי, מצודות, דעת מקרא).

2. אך יש שפירשו שזהו תנאי שמשמעותו אם תתקרב: "לך מנגד לאיש כסיל להתחבר עמו, והנה, לא תדע שפתי דעת, כי חברתו תמנע אותך מזה" (רלב"ג), "אם תלך עמו, בל ידעת שפתי דעת" (מלבי"ם, וכנראה גם רש"י).

• אולם, פירוש זה אינו מתיישב עם משמעות המילה 'מנגד', המציינת התרחקות ויציאה מטווח הראיה.

3. ויש שפירשו שהמילה "מנגד" רומזת גם להתנגדות: "גם אם תרצה לכאורה להתנגד לו, לא תצליח, כי הוא ישפיע עליך לרעה" (ע"פ הגאון מווילנה).

• אולם, גם פירוש זה אינו מתאים ל משמעות המילה 'מנגד'; השורש "נגד" מופיע במשמעות של התנגדות ועימות רק בלשון התלמוד.

ובל ידעת שפתי דעת - מה התפקיד התחבירי של צלע זו?

1. תוצאה של קיום הצלע הראשונה: "לך מנגד לאיש כסיל - מהתחבר תמיד אצלו, ובל ידעת - סופך שלא ידעת חכמה" (רש"י, ודומה לזה רלב"ג ומלבי"ם).

• אולם, המילה "מנגד-" בדרך-כלל אינה מציינת התחברות, אלא דווקא התרחקות ויציאה מטווח הראיה.

2. תוצאה של אי- קיום החצי הראשון: "כאומר: או הרחק ממנו, או סופך להיות כמוהו" (מצודת דוד, החברה היהודית), "כי בל הוא לשון בלבול, ועוד: שהל"ב שלו נהפך לב"ל, כי בעולם השפל הזה, שהרע מרובה על הטוב, האדם מתפעל מן החברות ונגרר בנקל אחרי הבליהם, ואפילו יהיה חכם, אפשר שייהפך לטיפש, ואת הישרה יעקש..." (רמ"ד וואלי).

• אולם, אות החיבור "ו-" אין משמעה "או", אלא - לכל היותר - "ו/או", ומשמעות זו אינה מתאימה לפסוק זה.

שני הפירושים 1-2 אינם מתאימים לזמן הדקדוקי של הצלע השניה - זמן עבר, שאינו מתאים למשפט תוצאה. לפי פירושים אלו היה ראוי לכתוב: "ובל תדע שפתי דעת".

3. תיאור של מי שאינו מקיים את החצי הראשון של הפסוק: "התרחק מאיש כסיל, ואם לא תעשה כן... סימן שלא ידעת שפתי דעת [את דברי החכמים, שאמרו שיש להתרחק מכסילים]" (פרופ' מרדכי זר כבוד בדעת מקרא, בשם 'הרקמה' רעב).

• אולם, קשה לפרש שהכותב השמיט מילת שלילה "ואם לא תעשה כן".

4. תיאור של אדם נוסף שיש להתרחק ממנו, בנוסף לכסיל - מי שאינך יודע אם יש לו שפתי-דעת או לא: "הרחק ממי שלא ידעת אותו בשפתי דעת, כי חברתו - סכנה, על כן אתה צריך לחוש בספקו, שלא תתחבר אליו, עד שתחקור עליו אם הוא נזהר בדבריו, שלא לגלות סוד ושלא לחרף ולבזות מכעס או מגאוה וגודל לבב. ציווה להרחיק מן הספק מחברת מי שלא נודע בשפתי דעת, וממי שנודע שהוא כסיל" (רבי יונה גירונדי, וכן אבן עזרא, רמ"ד וואלי).

5. בעבר פירשתי, שהצלע השניה של הפסוק היא דברי הכסיל: אם תלך ותתרחק מהכסיל, הכסיל יקרא אחריך "בל ידעת שפתי דעת!"; הכסיל יאשים אותך, שאתה מתרחק ממנו, רק בגלל שאין לך תשובה לדבריו. והפסוק מציג דילמה דומה לזו שנזכרה בפסוקים (משלי כו 4-5) "אל תען כסיל כאיוולתו... ענה כסיל כאיוולתו...": מצד אחד - אתה בוודאי רוצה להתרחק מטווח ראייתו של הכסיל, כי נמאס לך להתווכח איתו ואתה לא רוצה לרדת לרמה שלו ולהיות כמותו; ומצד שני - לאחר שתתרחק ממנו, הכסיל יאשים אותך שאתה לא יודע לדבר דברי-דעת ואתה "מתחמק מויכוח". ראו לענות או לא לענות?. 

6. וכעת נראה לי שזהו נימוק / תנאי, מדוע / מתי יש לקיים את החצי הראשון של הפסוק: התרחק מהכסיל כי אינך יודע שפתי דעת / התרחק מהכסיל אם אינך יודע שפתי דעת.