טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו

דקויות

אילו מטרת הפסוק היתה רק ללמדנו שיראת ה' חשובה יותר מרכוש, היה מספיק לכתוב את החצי הראשון של הפסוק, ושהחצי השני יהיה מקביל לו לגמרי, למשל: "טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב בלא יראת ה'". אך החצי השני אינו מקביל לגמרי לראשון, ומכאן שהפסוק בא ללמדנו דבר נוסף - כאשר אין "יראת ה'" יש "מהומה". מהי ה"מהומה"?

1. מלחמה בין אדם לחברו: "קול בני אדם צועקים שנעשה האוצר מגזל וחמס" (רש"י), כמו ב עמוס ג9: "... הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ" - מלחמה בין העושקים לעשוקים;

2. מלחמה בין האדם לבין ה', כמו בפסוק שנאמר בפרשת הקללות, דברים כח20: "יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי", ואולי גם ב תהלים לז16-17: "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק, מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים; כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה, וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים ה'".

3. מלחמה בין היורשים; הביטוי "ביראת ה'" נזכר גם ב משלי יד26: "בְּיִרְאַת ה' מִבְטַח עֹז, וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה", ושם הכוונה היא, שכאשר אדם בוטח ביראת ה', זכותו מגנה גם על בניו (פירוט); לפי זה, פירוש הפסוק שלנו הוא " טוב להוריש לילדים מעט ביראת ה', המזכה אותם גם במחסה והגנה, מלהוריש לילדים אוצר רב ומהומה בו ".

4. וייתכן שהפסוק כולו הוא גם משל ללימוד תורה: "כי לפעמים ילמד אדם הרבה מאד, אבל מלא פניות לכבוד וגאוה ומרמות וקנטור ודומיהן, ובתוך הרוב שלמד, יקרה מעט שלמד ביראת ה', ואותו מעט הוא יותר טוב מכל האוצר שקבץ ולמד ומהומה בו" (הגאון מווילנה).

ומכאן יש תוכחה לאנשים המתפרנסים מלימוד תורה ואינם עוסקים במלאכה, בטענה שאם לא יקבלו כסף ויצטרכו לעסוק במלאכה, ילמדו פחות:   טוב שילמדו מעט ביראת ה', ויקיימו את דברי חז"ל "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה" "כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם", משיצברו אוצר רב של ידיעות ומהומה בו.

ובדרך הרמז: "מילת מהומה כשתי מילות: מה ומה, כלומר, מה הוא ובמה נחשב הוא אוצרו הרב של העשיר, שאין עליו השראת הקדושה, וכאילו אין בו כלום, כי בהיותו נמשך מצד הקליפה אין לו ודאי העמדה וקיום..." (רמ"ד וואלי פירוש שני).

הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על יראת ה', והפסוק הבא בנוי במבנה דומה ומדבר על אהבה, משלי טו17: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוֹּס וְשִׂנְאָה בוֹ" (פירוט).

טוב מעט - מזכיר את דברים ז7-8: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם, הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים, מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (פירוט);   אם כך, גם ה' קיים את הפסוק שלנו - הוא העדיף את עם ישראל, כאשר היה קטן ומועט והצטיין ב יראת ה', על-פני העמים הרבים העוסקים במלחמה ומהומה על לא מאומה (ע"פ רמ"ד וואלי, פירוש אחרון).