קוד: ביאור:משלי כ1 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כ1: "לֵץ הַיַּין, הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם
"
היין הוא לץ, לועג לשותה ומשפיל אותו; וכל משקה משכר הוא הומה, מרעיש בנפשו של השותה ומבלבל אותו; וכל מי שעושה שגיאה ושותה יותר מדי - לא יישאר חכם, השיכרות תעשה אותו טיפש.
הפסוק מיועד לאנשים שאומרים "אני יכול לשתות יין בלי הגבלה, לא יקרה לי כלום":
לץ = לועג ומבזה; לץ היין = היין כביכול לועג לאדם ששותה אותו; האלכוהול, שעולה לראשו של השותה, כביכול מבזה את כל דברי החכמה שנמצאים שם, משפיל אותם מהמעמד הרם שלהם, ומשתלט על המוח במקומם.
הומה = משמיע קול גדול ושוטף; שֵכָר = כל משקה משכר; הומה שכר = המשקה המשכר כובש ומטביע את האדם בתוכו, או: גורם לאדם לשמוע קולות שמטביעים בתוכם את קולות הנפש המקוריים של האדם.
אתה חושב שאתה חזק? היין יעשה ממך צחוק ויראה לך שהוא יותר חזק ממך;
וכל שוגה בו - לא יחכם - כל מי שעושה שגיאה ושותה יותר מדי, יאבד את חכמתו.
א. מקובל לפרש את הפסוק: "לץ שותה היין". מה הקשר בין לץ לבין יין?
1. ע"פ הרב יונה גירונדי, ישנם חמישה סוגים של לצים, ואחד מהם הוא "המתלוצץ בדבר שפתיים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר, ולא כחוק השחוק
"; הגדרה זו מתאימה לתיאור מעשיו של מי שמשתכר: "ורוצה לומר, כי משתה היין גורם לשלושה דברים רעים. האחד, להיות האיש
מתלוצץ. והשני, להיות
הומה ובעל דברים... והשלישי,
כל שוגה בו לא יחכם
"
(שערי תשובה ג קעז).
2.
לץ
= אדם רע הלועג לזולת ומבזה אותו: הפסוק בא להזהיר, שמי ששותה יותר מדי יין, עלול להיות
לץ ולהתחיל ללעוג לאחרים, ומי ששותה שכר, עלול להיות
הומה, לדבר יותר מדי.
3. היין מתלוצץ ולועג לאדם - האדם חושב שיצליח לשתות קצת ולהישאר שפוי, אבל היין צוחק עליו וגורם לו לאבד את חכמתו (ראו "עצות").
4. ויש מפרשים לץ = מסית ומדיח (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב" עמ' 251), ולפי זה יש לפרש: "לץ היין" = היין 'מסית' את האדם וגורם לו לסטות מדרך החכמה.
קשר בין יין לליצנות נזכר גם בנבואת תוכחה של ישעיהו למושלי העם:
הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם, וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים, הֲלוּמֵי יָיִן" (פירוט)
לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה' אַנְשֵׁי לָצוֹן, מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם"
ראו פסוקים נוספים על יין בספר משלי.