קוד: ביאור:משלי כ18 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כ18: "מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה
"
בעצה מהזולת תכונן, תבסס את המחשבות והתוכניות שלך, תעשה אותן נכונות יותר; ובתחבולות, אוסף של עצות רבות המתייחסות למקרים אפשריים רבים, תעשה מלחמה.
כדאי לבקש עצות מאחרים, אבל רק אחרי שחושבים על הבעיה באופן עצמאי:
עצה
= רעיון מעשי שמקבלים מהזולת;
תכון
= תהיה יציבה ותתקיים;
מחשבות בעצה תכון = מחשבותיו של האדם נעשות יציבות ומבוססות יותר, כאשר הוא מוסיף להן עצה של אדם אחר: "נכון הדבר
שיחשוב האדם במעשהו לפני הפועל,
ושיוועץ במחשבתו עם אחרים - ואז
תכון מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל.
אמנם, לא יסמוך על העניין בלא הקדמת
מחשבות ליבו... כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם. אמנם, יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה, ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה ששגה יבינו לו, ויחכם עוד לחשוב בעניין ההוא...
"
(רבי יונה).
תחבולות = אסטרטגיה, תוכנית פעולה המתייחסת לכל המקרים האפשריים; ובתחבולות עשה מלחמה = במלחמה אין להסתפק בעצה אחת, של יועץ אחד, כי גם לאויב יש יועצים, אלא יש צורך ביועצים רבים שיפתחו תגובות לכל המקרים האפשריים.
אדם שסומך רק על המחשבות האישיות שלו עלול לטעות, כי הוא רואה את המציאות מנקודת-המבט שלו שהיא חלקית ולא אובייקטיבית. גם אדם הסומך על יועצים חיצוניים בלבד עלול לטעות, כי היועצים החיצוניים לא מייחסים לעניין את אותה חשיבות שהוא מייחס לו, ועלולים לפספס גורמים חשובים. לכן הטוב ביותר הוא לשלב - לחשוב באופן עצמאי ולהוסיף עצות מאחרים.
מסקנה מפסוק זה היא, שצריך להתכונן למלחמה גם באופן חומרי-אנושי, ולא רק בתפילה; ראו גם
משלי כא31: "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה
" (פירוט).
בפסוק הבא נאמר,
משלי כ19: "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל, וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב
" (פירוט); מכאן רמז, שאחת התחבולות שיש להשתמש בה בזמן מלחמה היא שמירת סוד - ראו
משלי טו22: "הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם
" (פירוט).
דרך נוספת לייצב את המחשבות נזכרת ב
משלי טז3: "גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ,
וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ
" - לספר את המחשבות לה' (פירוט).
עצה - בלשון ימינו עניינה רעיון מעשי שאדם מקבל מהזולת, אולם בלשון המקרא עניינה גם רעיון מעשי שהאדם חושב עליו בעצמו: "כל המון המחשבות שיחשוב האדם על צדדי האפשר נקראו
מחשבות, והם כזרם מים שוטף, ועת יבחר אחד מבין חלקי האפשר לעשות כפי התכלית נקרא
עצה, ואז יש כן ובסיס להמחשבות...
"
(מלבי"ם); ראו גם
עצה.
מחשבות בעצה תכון". אולי הוא בא רק כהקדמה לחצי השני של הפסוק: "
...ו[בדרך כלל]צריך עצה אחת, אמנם, במלחמה צריך תחבולות, שהוא קישור עצות רבות...".
ההבדל בין עצה לבין תחבולה מתאים להבדל בין אופטימיזציה לבין אסטרטגיה: בבעיית אופטימיזציה, אני צריך להשיג את הטוב ביותר לעצמי, כאשר אין אנשים אחרים שמתחרים איתי; בבעיית אסטרטגיה, אני צריך להשיג את הטוב ביותר לעצמי, בידיעה שיש אנשים נוספים שגם הם רוצים את הטוב ביותר לעצמם.