הגדיל ה' לעשות עם אלה - הגדיל ה' לעשות עמנו

קוד: ביאור:תהלים קכו3 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אנחנו כל-כך רגילים לחיות במדינה של קיבוץ גלויות, שזה כבר נראה לנו מובן מאליו. טוב שיש גויים שמזכירים לנו עד כמה הנס הזה גדול:

תהלים קכו1: " שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן - הָיִינוּ כְּחֹלְמִים " - אנחנו חולמים, ישנים, לא שמים לב לנס -

תהלים קכו2: " אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם 'הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה' " - ורק אחרי שהגויים אומרים, גם אנחנו אומרים -

תהלים קכו3: " הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים ".


הנה כמה גויים שמזכירים לנו את הנס שאנחנו חיים בו:

מקורות ופירושים נוספים

" קדוש השם בעיני הגויים יפעול על החוטאים מישראל לשוב מדרכיהם הרעים כי בראותם שהגויים מכירים בכח ה' לעמו יבושו וישובו לה' בהכרה וקדוש שם שמים, וזאת כונת הכתוב בשיבת ציון אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו , היינו אחרי שהגוים יכירו במעשים הגדולים שה' עושה עם ישראל אז יאמרו כל ישראל, אף אלה שהם מקטני אמנה - הגדיל ה' לעשות עמנו . ותכלית גאולת האמת וקדוש השם היא ליחוד ב' המשיתין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, עץ יוסף ועץ יהודא, שבזה סוד יחוד קוב"ה ושכינתי', תכלית איחוד ב' המשיחין הוא תקון עולם במלכות שדי. " ( קול התור ד ) .

" בראשונה, היינו כולנו קטני אמונה: אולי לא הוכשר הדור? במה זכינו אנחנו, במה שלא זכו אבותינו הקדושים, אבירי הכוח והאמונה וגדולי רוח התורה? אולי כוכב זה הוא כזיב כקודמיו? עד שבאו האחרים, הגויים, ובירכו אותנו... " ( צוריאל אדמנית, ראשית צמיחת גאולתנו, ה'תשכ"ה) .

" הראשונים הקולטים כי דבר גדול מתרחש אלו דווקא הגויים; לעם ישראל קשה לקלוט את הדברים. עם קום המדינה, נאלץ העולם הנוצרי להגיב להקמת מדינת ישראל. אין זה "עוד לאום" שמשתחרר במסגרת החופש הניתן ללאומים שונים באותה תקופה. לכאורה, אין השגחה מיוחדת על ישראל, דברים דומים קרו בכל האזור. ואולם, עם קום המדינה נאלץ העולם הנוצרי להתמודד עם המושג "רְצִיתָם". ישנה התמודדות רוחנית בעולם שעד אותה תקופה נראה היה כי ההכרעה עלולה להיות אחרת. תקופה זו מכריעה את ההתמודדות ומעידה על עצמה "כי רְצִיתָם". החרשים שמעו והעורים הביטו לראות. מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי...לפעמים אוזניהם של גויים חרשים נפקחות לפני חרשים מישראל. " ( ישיבת ההסדר ירוחם - שיחות - יום העצמאות ה'תשנ"ו).

החת"ם סופר התייחס לפסוק זה, בתשובתו נגד התיקונים של התנועה הרפורמית: " ואם יאמר האומר שעכ"פ להתפלל על צמיחת קרן דוד והחזרת עבודה בטל הטעם שכבר יושבי' הם שלוים ושקטי' במלכי האומות יר"ה כבר כתבתי לעיל שאפי' בימי מלכות בית שני התפללו על שלטון דבית יהודא כי אז נזכה כלנו יחד לחזות בנועם ה' ולא לאכול מפרי' ולשבוע מטובה אנו צריכים שיחשוב המערער שאם נמצא כזה בארצות העמים לא צריכים לארץ ישראל ובהמ"ק חלילה לא על חיים המדומים האלו אנו שופכים שיחנו ומצפים בצפייתנו כל ימינו גם בזה אין שום גנאי למלך ושרים שאנו חוסים בצלם וסוכים באברותיהם עלינו הלא גם הם מייחלים לנחול עיר קברות משיחם, ונחמיה היה משנה למלך בכבוד ועושר רב והיה פניו רעים על אשר קברות אבותיו חרבות ושערים אכלו באש ולא הרע למלך לומר יש לך אצלי עושר ונכסי' וכבוד ואתה מבקש ע"ז כי כל עם ועם ילכו אחרי עבודת אלדיו, והנה אנחנו כשבויים ממלחמות החרבן ומרב חסדי ה' וצדקת פרזנו' שמנו לחן ולחסד בעיני מלכי האומות והשרים אשר אנו מחוייבים לדרוש שלומם ולהתפלל עליהם ומבלי לשלם להם ח"ו רעה תחת טובה הרבה אשר גמלנו באלפים שנה ואין ספק כי שכרם רב מאת ה' אשר אינו מקפח שכר כל בריה אבל בכ"ז אין רע אם נוחיל ונצפה לשוב לאחוזת נחלתינו והי' מן הטוב ההוא אשר ייטב ה' עמנו יהיה טוב גם לאו"ה כדכתיב והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך וזה פי' הפסוק אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים פי' ע"ד הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים מ"ט כי גבר עלינו חסדו יהללוהו גם האומות כי בטובתינו ייטב גם להם על כל הטוב אשר גמלנו והיינו דאמרו הגוי' הגדיל לעשות גם עם אלה והגדיל לעשות עמנו ועי"ז והיינו אנחנו כלנו יחד שמחים כאלו כתיב ונהיה שמחים כמו והייתי אני ובני שלמה וכו' עבר במקום עתיד באופן שכל האומות והמלכיות כלם יודעים שאלו מתפללים ומיחלים על ביאת משיחנו ונזכה מהרה לקרא דכתיב בזכריה והיה הנכשל כבית דוד ודוד כאלדים לפניהם ולא הקפידו המלכות ע"ז מעולם או אולי האנשים האלו אינם מצפים ומייחלים או אינם מאמינים כלל בדברי הנביאים בענין בנין מקדש ג' וביאת המשיח ובכל שנאמר ע"ז מדברי חז"ל א"כ הדרן לדברי ה רמב"ם רפ"ג מממרים הנ"ל. " ( שו"ת חתם סופר ליקוטים פד)

חלק מהמקורות הם על-פי מאמר של "ירא שמים" בפורום "בחדרי חרדים": http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2308705&forum_id=771.
פסוקים נוספים המתארים את מה שהגויים אומרים, ראו במאמר ובגוים לא יתחשב?.

היינו כחולמים

חוני המעגל תהה על הפסוק "היינו כחולמים" - איך אפשר לישון במשך כל שבעים השנים של גלות בבל? עד שהוא עצמו נרדם לשבעים שנה... (ראו  בבלי תענית כג א). עוד על השינה של גלות בבל, ראו  ליקוטי הלכות - חלק אורח חיים - הלכות פורים - הלכה א.

" בשוב - לעתיד, כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון, יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום, ר"ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ"א בחלום ראו כאלו מצירים להם.  הגדיל ה'  - ר"ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה " ( מצודות) .

אז יימלא שחוק פינו

שני סוגי צחוק.

" אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר (תהלים קכו ב) אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה [אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה], אימתי? בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. " ( בבלי ברכות לא א)

" אין אז אלא שמחה " ( שמות רבה כג ד)

" ומתי יש לשמוח ולשחק? בעת אשר תחזור השכינה לציון, שהיא שמחה גדולה, כדכתיב  (תהלים קכו ב): "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה"  (ברכות לא א). " ( ספר המידות השלם שער השמחה)

תיקוני זהר מט ב

תגובות