ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
אש
קוד: אש בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שם "אש", והוא יסוד השורף, ועמו "אִשֶּה" לקרבן הנשרף באש.
[שבי"ל]
עצם:
אִשֶּה (קרבן)
= קרבן אש.
עצם:
אֵש (חומר)
= א. תוצאה של חיבור בין חמצן לפחמימן; ב. סמל לחיבור בין רוחניות לחומריות, נקודת המפגש בין קודש לחול
[זכר ונקבה בפסוק אחד]
צילום:
צילום:
מאמר:
מכות מצרים - מבנה הפרשה
/ -> פירושים וסימנים מכות מצרים
ציור:
מש ל 15
/ רפאל שחורי
מאמר:
אליהו - איש של אש ושל רוח
/ יהודה הולשטיין -> האתר
מאמר:
אש צריך תאכלם
/ אראל
מאמר:
אשו משום חציו או אשו משום ממונו
/ אראל
ביטוי הפעיל:
העביר באש
שריפת ילדים
ביטוי מופשט:
מאכולת אש
תוכן1:
מי יגור לנו אש אוכלה?
/ אראל
מאמר:
קודש = יקוד אש
/ שד"ל -> פירוש שמות טו11
תוספות ותגובות