קוד: ביאור:הושע יב10 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הושע יב10: "וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד
"
הושע מנבא, שבעתיד ה' יושיב אותנו באוהלים. הישיבה באהלים עומדת בניגוד לפסוקים הקודמים,
הושע יב8-9: "כּנָעָן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, לַעֲשֹׁק אָהֵב. וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם 'אַךְ עָשַׁרְתִּי, מָצָאתִי אוֹן לִי, כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עון אֲשֶׁר חֵטְא'
". מה מסמלים האהלים?
1. תום ויושר, כמו
בראשית כה27: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב
אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים
" (פירוט). עשו עסק בציד והיה בקי בתחבולות של מרמה ואלימות, ויעקב ישב באהלים ועסק ברעיית צאן, שנחשבה למקצוע תמים וישר, מקצוע שמאפשר גם ללמוד תורה. כך גם בפסוקים שלנו: הכנענים עסקו במסחר ונהגו לרמות במידות, ובני ישראל למדו מהם והתחילו גם הם לרמות כדי להתעשר בקלות.
הושע מנבא, שה' יסיר מעם ישראל את הסוחרים הרמאים, ויחזיר את ערכי התום והיושר של יעקב: "עוד אושיבך באהלים - אכרית מתוכך סוחרי מרמה, ואושיבך באהלים; אעמיד מתוכך תלמידים עוסקים בתורה
כימי מועד - כימי מועד הראשון, שהיה יעקב
איש תם יושב אוהלים
"
(רש"י). כך ניבא גם ישעיהו, שחי באותה תקופה ומחה על אותן עוולות,
ישעיהו א25-26: "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה
" (פירוט).
2. אמונה בה', כמו
שמות לג7: "וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת
הָאֹהֶל, וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ
אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל
אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
". כשבני ישראל היו במדבר הם ישבו באוהלים,
במדבר כד5: "מַה טֹּבוּ
אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל
". ה' סיפק את כל צרכיהם, ההשגחה שלו היתה גלויה, והוא ציווה עליהם,
שמות כ2: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
". אבל כשבני ישראל נכנסו לארץ, הם שכחו את ה' והתחילו לחשוב שכל העושר שלהם הוא רק מעשה ידיהם,
דברים לב15: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ; וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ
". שכחת ה' הזאת היא השורש לכל הבעיות החברתיות שהתגלו בעם ישראל, כגון הרמאות במסחר, הרדיפה אחרי העושר, והקשר המשחית בין הון לשלטון - "אך עשרתי, מצאתי און לי
".
הושע מנבא, שה' יחזיר את עם ישראל לימי האוהלים של ההליכה במדבר, כדי שייזכרו שהם תלויים בה': "ואנכי - אבל הלא אנכי ה' אלהיך מעת הוצאתיך
מארץ מצרים, ומאז אני בעצמי משפיע לך טובה ומשגיח במעשיך בהשגחה פרטית, לא ע"י אמצעים מלאכי מעלה כדרך הבבליים.
עוד אושיבך באהלים - עוד יבוא זמן אשר תצא מהגולה ואושיב אותך בדרך באהלים, כמו בימי הזמן ההוא שיצאת מארץ מצרים, כי עד עולם לא תסור השגחתי ממך
"
(מצודות, ע"פ רד"ק). גם מיכה, שחי באותה תקופה, ניבא שה' יחזיר את עם ישראל לימי ההשגחה הגלויה של יציאת מצרים,
מיכה ז15: "כִּימֵי צֵאתְךָ
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת
".
3. עוני ומחסור, כניגוד לעושר ולרמאות שנזכר בפסוקים הקודמים. התורה מזכירה את יציאת מצרים בקשר לאיסורים הקשורים לעושר ולרמאות במסחר, כדי להזכיר לנו כמה היינו עניים במצרים, כדי שלא ננצל לרעה את עושרנו:
אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ, וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאֶתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים"
מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם; אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
"משיב לו ה', הלא
אנכי ה' אלהיך מארץ מצרים, כי ברבית ובמשקלות נזכר יציאת מצרים, ורוצה לומר כי במצרים היו עניים ולא היו מלוים ברבית מדלותם, ולא היה בידם מאזני מרמה כי לא היה להם שום מסחר, ועל פי זה הזכיר בשני אזהרות האלה שיזכרו יום צאתם מארץ מצרים, ושאם ילוו ברבית ויונו במשקל - ישובו לענים ורישם. על פי זה משיב ה' להם: זכרו כי אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים, שהיית שם בעוני וחוסר כל, ואם תוסיף לשקול במאזני מרמה
עוד אושיבך באהלים כימי מועד, תשובו להיות עניים יושבי אהלים מחסרון בית ומעון, כמו שהיית בימי מועד צאתך מארץ מצרים; או שתהיו שובת ממקנה וקנין וכל ממכר מעוני וריש, כמו ששובתים ממסחר בימי המועדים וימים טובים
"
(מלבי"ם).
4. הסתפקות במועט, כמו במצוותו של יהונדב בן רכב אל בניו,
ירמיהו לה7-10: "וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וָזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם, כִּי
בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים
שָׁם... וַנֵּשֶׁב
בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ
". יהונדב בן רכב חי במלכות ישראל בתקופת בית אחאב, שהתאפיינה בחומרנות, נהנתנות ועבודת אלילים; היציאה מהעיר אל האוהלים מבטאת מחאה נגד התרבות החומרנית והאלילית הזאת, ותביעה לחזור אל ערכי התום והיושר ואל האמונה בה' (ראו
לא לשתות יין).
"ישראל, או אפרים, אומר שהוא מסתמך על עושרו והוא מתחיל לעבוד עבודה זרה ולא מסתמך עוד על ה', אז ה' עונה לו שיושיבו עוד באוהלים, שזה סמל הפשטות. וכך היו בני-ישראל מתנהלים במדבר, שזו הייתה תקופת הזהב שלהם, אף-על-פי שמרדו גם במהלכה, הרי שהיא הייתה אפופת חסד" (בשבחי הפשטות / חגי הופר).
"יש לנו ללמוד כי מלבד שטוב לשבת באהלים יש לשמוע בקול אבותינו כאשר גם בני רכבים שמעו בקול אביהם יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב" (טוב לשבת באהלים מבנות בתים / משה דין)
יציאת מצרים בדברי הושע, עמוס ומיכה / אשר וייזר