כספך היה לסיגים, סבאך מהול במים

קוד: ביאור:ישעיהו א22 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ישעיהו א22: " כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם . שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם ".

כספך היה לסיגים

ה"כסף" שאנחנו משתמשים בו היום מיוצר ע"י הבנק המרכזי של המדינה. המשמעות היא, שהבנק המרכזי יכול להגדיל את כמות הכסף כרצונו, וכתוצאה מכך לגרום לירידת ערך הכסף. האם זהו מצב תקין?

בימי התנ"ך, וגם דורות רבים מאוחר יותר, אמצעי החליפין העיקרי היה המתכת כסף - מתכת שאי-אפשר לייצר באופן מלאכותי, כמותו פחות-או-יותר קבועה וכתוצאה מכך גם ערכו די קבוע.

אמנם, גם אז יכל המלך לגרום לירידת ערך הכסף - על-ידי הקטנת כמות המתכת כסף שבמטבע. לדוגמה, נניח שאנחנו משתמשים במטבעות שכתוב עליהם "1 גרם כסף", והם אכן מכילים גרם אחד כסף. ואז יום אחד המלך מייצר מטבעות חדשים, שכתוב עליהם "1 גרם כסף" אבל למעשה הם מכילים רק חצי גרם כסף וחצי גרם נחושת (או מתכת זולה אחרת). בכך, המלך יכול להכפיל את כמות המטבעות שיש באוצרותיו - על כל מטבע שהיה לו קודם, יש לו עכשיו שני מטבעות.

ייתכן שזו הייתה כוונתו של ישעיהו כשכתב " כספך היה לסיגים ".

סיגים = פסולת הכסף;   " כספך היה לסיגים - שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותן בכסף, להונות בהם " ( רש"י) .

1. היה אפשר לפרש, שהנביא מוכיח את השרים הסוררים, על כך שהם מייצרים "כסף" שמכיל סיגים, וכתוצאה מכך גורמים לירידת ערך המטבע, ולמעשה גונבים את רכושם של האזרחים: " כספך - עושים בה מטבע שקר, וחושבים בני אדם כי כלו כסף, ויש בו סיגים נחושת ובדיל והדומים להם, ומחופה בכסף, ומטעין בו בני אדם... שרייך סוררים - השרים, שהיה להם לתקן המעות, הם סוררים ומעוותים הישר, והם חברי גנבים, כי הגנבים חולקים עמהם, לפיכך לא ייסרו אותם, ולא ימנעום מלגנוב " (רד"ק) .

- אולם, לפי זה קשה להסביר את החלק השני של הפסוק: סבאך מהול במים . סבאך = משקה משכר; וכי יש איסור למהול משקה משכר במים? לכאורה ההיפך הוא הנכון - עדיף למהול אותו כדי שלא להשתכר!

-- אלא אם כן נפרש, שבאותו זמן גם יין שימש כאמצעי חליפין, ואז המהילה של יין במים פגעה בערך המטבע בדיוק כמו הכנסת סיגים לכסף.

2. מסתבר יותר לפרש, שהנביא מתייחס למעשה הונאה - הכנסת סיגים לכסף (או מים ליין) בלי להודיע לצד השני: " הכסף שאתה נותן לזולת הוא סיגים , ואתה מרמה ומאנה אותו " ( מצודות) .

מעשה חמור זה גרם בסופו של דבר לזלזול בערך החיים: " אל תדמה בנפשך שהיתה יציאה זו מן הצדק אל הרצח פתאום, לא כי הוא, כי כבר קדמו לנטות מני דרך הישרה מעט מעט עד שמרעה אל רעה יצאו, כי כבר מימים רבים לפנים היו מערבים סגים בכסף לרמאות בהם, ועוד קודם לכן היו מוכרי המשקים המשכרים מערבים מים ביין לרמאות, כי היה זה עון קל בעיניהם, ומזה יצאו מדחי אל דחי עד שהגיעו לבסוף אל תכלית הרשע לרצוח נפשות " ( מלבי"ם) .

3. וייתכן שהסיגים שבכסף הם משל לשרים הסוררים. גם ברוב שאר המקומות שבהם נזכרים סיגים , הם משל לרשעים:

ובעתיד, הנביא מנבא שהמצב יתוקן:

סבאך

" פעל סבא נגד פעל שתה, הוא כיחוס פעל זלל נגד אכל. האוכל והשותה, כתפארת אדם, והזולל והסובא מגונה, הסובא הוא לשכרון, וסבאך הוא המשקה שעקר הנאתה לשכרון. ואין דרך לערב בה מים, ופי' מהול מזוג ומעורבב ובערבי אל מהל, ויש מזווגים לו לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב' ב') " ( מלבי"ם)

הביטוי "סבאך מהול במים" לכאורה מקביל ל"כספך היה לסיגים", אבל יש הבדל - המושג "סבא" הוא מושג שלילי, ואין זה ברור מדוע הנביא משתמש בפועל זה?.

מהול במים

לפי הפשט, הנביא מוכיח את מוכרי-היין על כך שהם מוהלים את היין במים. אולם בהמשך, כאשר הנביא אומר "ואצרוף כבור סיגייך", הוא אינו מזכיר שהיין יחזור להיות משובח כבתחילה. מדוע?

ניתן לענות לשאלה במשל (ששמעתי בנוסח אחר ובהקשר אחר מר' יונתן האן) .

היה היה יינן שהיה מוכר יין משובח. יום אחד התגבר עליו יצר הממון, והחליט למהול את היין במעט מים כדי להגדיל את רווחיו. אחוז המים היה כה נמוך, שאף אחד לא הרגיש.  לאחר זמן מה, אנשים התרגלו לטעם החדש, והיינן החליט להגדיל במעט את ריכוז המים. שוב, אף אחד לא הרגיש. כך המשיך למהול את היין ב"שיטת הסלאמי" - בכל פעם קצת, כך שאנשים התרגלו ולא הרגישו בשינוי.

יום אחד, התעוררו ביינן ייסורי מצפון על כך שהוא מרמה את הבריות. הוא החליט לחזור בתשובה, ולמכור מעכשיו רק יין משובח כמו בהתחלה. וכך עשה.      לתדהמתו הרבה, ביום המחרת צבאו על חנותו של היינן מאות לקוחות זועמים, וטענו "היין שלך מקולקל! אי אפשר לשתות אותו! תחזיר לנו את הכסף!".   הם כבר כל-כך התרגלו לשתות יין מהול, שהיין האמיתי נדמה להם כמקולקל!

כך הדבר גם במצוות.  במשך אלפי שנים, מאז שיצאנו לגלות, המצוות הלכו ונמהלו. כל מצוות המקדש - נמהלו והפכו ל"נשלמה פרים שפתינו". המצוות התלויות בארץ - נמהלו והפכו ל"זכר".  ובמה הן נמהלו? במים; "אין מים אלא תורה". בלימוד-תורה, שהוא מעמיק וחשוב מאד, אך אינו מביא לידי מעשה.

והנה, כשאנו מציעים לאנשים לשתות את "יינה של תורה", לקיים מצוות בשלמות, בלי היתרים ובלי מהילות, אנשים נבהלים - הם לא מסוגלים לשתות - הם יותר מדי רגילים לתורה מהולה במים!

ולכן, גם הנביא ישעיהו לא ניבא שבעתיד ה' יסיר בבת-אחת את היין המהול וייתן לנו יין חזק. השינוי יהיה בהדרגה כך שהציבור יוכל להתרגל ליין האמיתי.

מקורות ופירושים נוספים

מדרשים:

  • חכמי התלמוד פירשו, ששני חצאי הפסוק נאמרו על-ידי אנשים שונים: " כספך היה לסיגים " הוא תוכחה של השופט לאזרח, ו"סבאך מהול במים" הוא תשובתו של האזרח: " אומר לו (השופט) 'טול קיסם מבין שיניך'; אומר לו 'טול קורה מבין עיניך!' אמר לו 'כספך היה לסיגים'; אמר לו 'סבאך מהול במים!' " (רבי יוחנן, בבלי בבא בתרא טו ב) .
  • חכמי המדרש פירשו שהתוכחה "כספך היה לסיגים" מתייחסת להלוואה בריבית, " ואף בירושלים היו עושין כן שנאמר (ישעיה א, כב): "כספך היה לסיגים" ומה נעשה להם (ירמיה ו, ל): "כסף נמאס קראו להם" וכן (יחזקאל ז, יט): "כספם בחוצות ישליכו" למה על שעברו על מה שכתוב בתורה (ויקרא כה, לז): "את כספך לא תתן לו בנשך": " ( שמות רבה לא ד)
  • ויש שפירשו שהכוונה "הכסף גרם לך להפוך לסיגים", " הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם ממצרים, שנאמר (ישעיה א, כב): "כספך היה לסיגים" (הושע ב, י): "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל" (שם ח, ד) "כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת" רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק למען יכרתו אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאיניש דאמר יתמחיק שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא " (רבי עקיבא, בראשית רבה כח ז) .
דיון על הדפסת כסף / פורום עצור כאן חושבים.

הקשר בין החלפת כסף בסיגים לבין נפילת האימפריה הרומית / אתר מיזס.

תגובות