קוד: ביאור:ישעיהו כט18 בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: ישעיהו כט שנכתבה ב13:12:29 03.07.2005
בסוף נבואת תוכחה לחוטאים בסתר, נאמר (ישעיהו כט 18): "ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר, ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה
".
אילו הכוונה היתה רק שבעלי-המום יתרפאו ממומיהם, היה מספיק לכתוב "ושמעו ביום ההוא החירשים, ועיני עיוורים תראינה". אך הנביא לא הסתפק בכך, וניבא שהחירשים ישמעו "דברי ספר
" והעיוורים יראו "מאופל ומחושך
".
כדי להבין את משמעות הדברים, נקרא בנבואה הקודמת:
כי-נסך עליכם ה' רוח תרדמה, ויעצם את- עיניכם את-הנביאים, ואת-ראשׁיכם החזים כסה", כלומר - הנביאים והחוזים, שאמורים לראות היטב ולהבין היטב את המציאות, יהיו בחושך, כי עיניהם יהיו עצומות וראשיהם יהיו מכוסים (לפירוט ע' כאן ).
ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשׁר-יתנו אתו אל-יודע הספר לאמר 'קרא נא-זה' ואמר 'לא אוכל כי חתום הוא'. ונתן הספר על אשׁר לא-ידע ספר לאמר 'קרא נא-זה' ואמר 'לא ידעתי ספר'", כלומר - הנביאים והחוזים לא יבינו את החזונות; החזונות יהיו עבורם כמו ספר שאי-אפשר לפתוח ולקרוא (לפירוט ע' כאן ).
בפסוק שלנו נאמר, שדווקא החירשים יבינו את דברי הספר (שמע = הבין ), ודווקא העיוורים יראו מתוך החושך; כלומר, דווקא האנשים הנחשבים חסרי-דעת ומנותקים מן המציאות, יבינו יותר מהאנשים הנחשבים חכמים ונבונים.
הפסוק ממשיך את הרעיון מהפסוק הקודם - שדיבר על הגבהת השפלים והשפלת הגבוהים .
בתחילת הספר נאמר (ישעיהו ו 9-10): "וַיֹּאמֶר, לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה: 'שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל-תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל-תֵּדָעוּ'.
הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה, וְאָזְנָיו הַכְבֵּד, וְעֵינָיו הָשַׁע; פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין, וָשָׁב - וְרָפָא לוֹ
". מכאן אפשר, אולי, להסיק, שהעיוורים והחירשים הם בני ישראל (לפירוט ע' כאן ); מכאן, שהנביאים והחוזים הם המנהיגים הרוחניים של אויבי ישראל - של האשורים. פירוש זה מתאים לטענה, שפרק כט הוא תוכחה לאויבי ישראל (לפירוט ע' כאן ).