מצוות מסודרות לפי סדר התורה

מאת: ספר החינוך

מצוה: 1. לפרות ולרבות
מצוה: 2. למול את הילדים
מצוה: 3. לא לאכול את גיד הנשה
מצוה: 4. לקדש חודשים ולעבר שנים
מצוה: 5. לשחוט את הפסח
מצוה: 6. לאכול את בשר הפסח על מצות ומרורים
מצוה: 7. לא לאכול הפסח נא או מבושל, אלא צלוי באש בלבד
מצוה: 8. לא להותיר מבשר הפסח
מצוה: 9. להשבית את החמץ
מצוה: 10. לאכול מצה
מצוה: 11. שלא יימצא חמץ ברשותנו בפסח
מצוה: 12. לא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ
מצוה: 13. לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל
מצוה: 14. לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר
מצוה: 15. לא להוציא בשר הפסח מחוץ לחבורתו
מצוה: 16. לא לשבור עצם מן הפסח
מצוה: 17. שלא יאכל ערל מן הפסח
מצוה: 18. לקדש בכור בהמה טהורה וחמור
מצוה: 19. לא לאכול חמץ בפסח
מצוה: 20. שלא ייראה לנו חמץ בפסח
מצוה: 21. לספר ביציאת מצרים
מצוה: 22. לפדות פטר חמור
מצוה: 23. לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו
מצוה: 24. לא ללכת בשבת חוץ לתחום
מצוה: 25. להכיר במציאות ה'
מצוה: 26. לא להאמין באלוה בלתי ה' לבדו
מצוה: 27. לא לעשות אלילים עבור עצמו, אפילו ביד אחרים
מצוה: 28. לא להשתחוות לעבודה זרה
מצוה: 29. לא לעבוד עבודה זרה בדרך שנהוג לעבדה
מצוה: 30. לא להישבע לשווא
מצוה: 31. לקדש את השבת בדברים
מצוה: 32. לא לעשות מלאכה בשבת
מצוה: 33. לכבד אב ואם
מצוה: 34. לא להרוג נקי
מצוה: 35. לא לגלות ערוות אשת איש
מצוה: 36. לא לגנוב נפש מישראל
מצוה: 37. לא להעיד לפי שמועה מפי אחרים
מצוה: 37. לא להעיד עדות שקר
מצוה: 38. לא לחמוד
מצוה: 39. לא לעשות צורת אדם אפילו לנוי
מצוה: 40. לא לבנות אבני מזבח גזית
מצוה: 41. לא לפסוע על המזבח
מצוה: 42. לנהוג בעבד עברי על-פי דיני התורה
מצוה: 43. לייעד של אמה עבריה לאדוניה או לבנו
מצוה: 44. לפדות אמה עבריה אם אדוניה אינו מייעדה
מצוה: 45. לא למכור אמה עבריה לאדון אחר
מצוה: 46. לא לגרוע שאר כסות ועונה
מצוה: 47. להרוג בחנק את מי שנתחייב חנק בבית דין
מצוה: 48. לא להכות אב ואם
מצוה: 49. לקנוס את החובל בחבירו כמו שכתוב בתורה

פיצויים על חבלה גופנית
מצוה: 50. להרוג בסייף את מי שנתחייב סייף בבית דין
מצוה: 51. לדון בנזקי בהמה שהזיקה לאדם על-פי דין תורה (דין שור תם ושור נגח)
מצוה: 52. לא לאכול שור הנסקל שנשחט
מצוה: 53. לדון בנזקי הבור על-פי דין תורה
מצוה: 54. לדון גנב בתשלומין או במיתה
מצוה: 55. לדון בבהמה שהזיקה לרכוש על-פי דין תורה (דין שן ורגל)
מצוה: 56. לדון בנזקי אש על-פי דין תורה
מצוה: 57. לדון שומר חינם על-פי דין תורה
מצוה: 58. לדון טוען ונטען על-פי דין תורה
מצוה: 59. לדון שכיר ושוכר על-פי דין תורה
מצוה: 60. לדון משאיל ושואל על-פי דין תורה
מצוה: 61. לקנוס את המפתה אם לא רצה לשאת את המפותה
מצוה: 61. שישא המפתה את המפותה
מצוה: 62. לא להחיות מכשפה
מצוה: 63. לא להונות (לצער) את הגר בדברים
מצוה: 64. לא להונות הגר בממון
מצוה: 65. לא לענות אלמנה
מצוה: 65. לא לענות יתום
מצוה: 66. להלוות לעני
מצוה: 67. לא לתבוע חוב מעני בעת שנודע שאינו יכול לפרוע
מצוה: 68. לא לתת יד בין לווה למלווה בריבית
מצוה: 69. לא לקלל את הדיין
מצוה: 70. לא לבזות את שם ה' בדיבור
מצוה: 71. לא לקלל את הנשיא
מצוה: 72. לא להקדים תרומות ומעשרות זה לזה (אלא להפריש על הסדר)
מצוה: 73. לא לאכול טריפה
מצוה: 74. לא להאמין לדברי רכילות
מצוה: 74. לא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני יריבו
מצוה: 75. לא לתת לעבריין להעיד
מצוה: 76. לא לשתף פעולה עם רבים העושים רע; לא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות כשתהיה התוספת איש אחד בלבד לרעות
מצוה: 77. לא לפסוק בדיני נפשות לפי דעה של מישהו אחר; לא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות
מצוה: 78. לפסוק את הדין על-פי דעת רוב השופטטים
מצוה: 79. לא לרחם על עני בדין
מצוה: 80. לפרוק המשא מבהמתו של חברו שנפלה
מצוה: 81. לא להטות משפט רשע
מצוה: 82. לא לפסוק דין מוות באומד הדעת, אלא רק בעדים
מצוה: 83. לא לקחת שוחד
מצוה: 84. לשמוט את הקרקעות ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית
מצוה: 85. לשבות ביום השביעי
מצוה: 86. לא להישבע בעבודת אלילים
מצוה: 87. לא להדיח בני ישראל לעבוד עבודה זרה
מצוה: 88. לחגוג ברגלים
מצוה: 89. לא לשחוט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד שיהיה חמץ ברשותנו עד שנוציאו
מצוה: 90. לא להניח אמורי הפסח להיפסל בלינה
מצוה: 91. להביא ביכורים למקדש
מצוה: 92. לא לבשל בשר בחלב
מצוה: 93. לא לכרות ברית לשבעה עממין וכן לכל עובדי עבודה זרה
מצוה: 94. לא לשכון עובד אלילים בארצנו
מצוה: 95. לבנות את בית הבחירה
מצוה: 96. לא להוציא בדי הארון ממנו
מצוה: 97. לסדר את לחם הפנים והלבונה
מצוה: 98. לערוך את נרות המקדש
מצוה: 99. שילבשו הכהנים את בגדי הכוהנים
מצוה: 100. שלא יזח (יוסר) החושן מעל האפוד
מצוה: 101. לא לקרוע המעיל של הכוהנים
מצוה: 102. לאכול בשר חטאת ואשם
מצוה: 103. להקטיר קטורת
מצוה: 104. לא להקטיר ולהקריב במזבח הזהב שבהיכל כי אם קטורת שבכל יום
מצוה: 105. לתת מחצית השקל בשנה
מצוה: 106. לקדש ידים ורגלים בשעת העבודה
מצוה: 107. למשוח כהן גדול ומלכי בית דוד בשמן המשחה
מצוה: 108. שלא יסוך זר בשמן המשחה שעשה משה אלא כהנים בלבד
מצוה: 109. לא לעשות במתכונת שמן המשחה
מצוה: 110. לא לעשות במתכונת הקטורת
מצוה: 111. לא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה, ובכלל זה יין נסך
מצוה: 112. להשבית ולבטל עבודת הארץ בשנה השביעית
מצוה: 113. לא לאכול בשר בחלב
מצוה: 114. לא לבער אש בשבת
מצוה: 114. לא לעשות משפט מוות בשבת
מצוה: 115. לעשות את העולה לפי התורה
מצוה: 116. לעשות את המנחה לפי התורה
מצוה: 117. לא להקריב שאור או דבש
מצוה: 118. לא להקריב קורבן בלא מלח
מצוה: 119. למלוח כל קרבן
מצוה: 120. שיקריבו בית דין חטאת אם טעו והורו שלא כהלכה
מצוה: 121. שיקריב היחיד חטאת אם שגג במצוות לא תעשה שחייבים עליה כרת
מצוה: 122. להעיד עדות אמת
מצוה: 123. להקריב קרבן עולה ויורד
מצוה: 124. לא להבדיל בחטאת העוף
מצוה: 125. לא ליתן שמן זית במנחת חוטא
מצוה: 126. לא לתת לבונה במנחת חוטא
מצוה: 127. שיביא האדם חומש וקרבן אשם אם מעל בקודש או אכל ממנו
מצוה: 128. שיביא האדם קורבן אשם תלוי אם נסתפק אם חטא
מצוה: 129. להביא קרבן אשם וודאי
מצוה: 130. להשיב את הגזל
מצוה: 131. להרים את הדשן
מצוה: 132. להדליק אש על המזבח
מצוה: 133. לא לכבות אש מעל המזבח
מצוה: 134. לאכול את שיירי המנחות
מצוה: 135. לא לעשות שיירי מנחות חמץ
מצוה: 136. שיקריב הכהן הגדול מנחה בכל יום
מצוה: 136. שיקריב כל כהן שנכנס לעבודה מנחה
מצוה: 137. לא לאכול מנחת כהן
מצוה: 138. לעשות את החטאת לפי התורה
מצוה: 139. לא לאכול מבשר חטאות הנעשין בפנים
מצוה: 140. לעשות את האשם על-פי התורה
מצוה: 141. לעשות את השלמים על-פי התורה
מצוה: 142. לא להותיר מבשר קורבן התודה
מצוה: 143. לשרוף בשר קודש שנפסל בנותר או פיגול
מצוה: 144. לא לאכול פיגול
מצוה: 145. לא לאכול בשר קדשים שנטמאו
מצוה: 146. לשרוף בשר קודש שנטמא
מצוה: 147. לא לאכול חֵלֶב
מצוה: 148. לא לאכול דם בהמה חיה ועוף
מצוה: 149. שלא יכנסו הכוהנים למקדש פרועי ראש (מגודלי שיער)
מצוה: 150. שלא יכנסו הכוהנים למקדש קרועי בגדים
מצוה: 151. שלא יצאו הכוהנים מן המקדש בשעות העבודה
מצוה: 152. לא להיכנס שתוי יין למקדש וכן שלא יורה שתוי
מצוה: 153. לבדוק סימני בהמה וחיה
מצוה: 154. לא לאכול בהמה וחיה טמאה
מצוה: 155. לבדוק סימני דגים
מצוה: 156. לא לאכול דג טמא
מצוה: 157. לא לאכול עוף טמא
מצוה: 158. לבדוק סימני חגבים
מצוה: 159. לנהוג על-פי דיני טומאת שמונה שרצים
מצוה: 160. לנהוג על-פי דיני טומאת אוכלים
מצוה: 161. לנהוג על-פי דיני טומאת נבלה
מצוה: 162. לא לאכול שרץ הארץ (זוחלים, עקרבים, חיפושיות וכו')
מצוה: 163. לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות גם אם חזרו
מצוה: 164. לא לאכול משרץ המים (עלוקות, מדוזות, צפרדעים, כרישים, לוויתנים...)
מצוה: 165. לא לאכול רמשים שיוצאים מן הפירות (תולעים וכו')
מצוה: 166. לנהוג על-פי דיני טומאת יולדת
מצוה: 167. שלא יאכל טמא מן הקודשים
מצוה: 168. שתקריב היולדת קרבן
מצוה: 169. לנהוג על-פי דיני טומאת מצורע
מצוה: 170. לא לגלח שיער הנתק
מצוה: 171. שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפרימת הבגדים
מצוה: 171. שינהגו המצורע וכל טמאי אדם בפריעת הראש
מצוה: 172. לנהוג על-פי דיני נגעי בגדים
מצוה: 173. להיטהר מן הצרעת במינים ידועים
מצוה: 174. שיתגלח המצורע ביום השביעי לטהרתו
מצוה: 175. שיטבלו הטמאים ויטהרו
מצוה: 176. שיקריב המצורע קורבן כשיתרפא מצרעתו
מצוה: 177. לנהוג על-פי דיני נגעי בתים
מצוה: 178. לנהוג על-פי דיני טומאת זב
מצוה: 179. שיקריב הזב קרבן כשיתרפא מזובו
מצוה: 180. לנהוג על-פי דיני טומאת שכבת זרע
מצוה: 181. לנהוג על-פי דיני טומאת נידה שמטמאת אחרים
מצוה: 182. לנהוג על-פי דיני טומאת זבה
מצוה: 183. שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה
מצוה: 184. שלא ייכנסו הכוהנים בכל עת במקדש, וכל שכן זרים
מצוה: 185. שיעשה הכהן הגדול את עבודת יום הכיפורים על-פי התורה
מצוה: 186. לא לשחוט קדשים חוץ לעזרה
מצוה: 187. לכסות את דמם של חיות שנצודו
מצוה: 188. לא להתעדן באחת מכל העריות, והן - קרובות, אשת איש ונידה
מצוה: 189. לא לגלות ערוות אב
מצוה: 190. לא לגלות ערוות אם
מצוה: 191. לא לגלות ערוות אשת אב ואע"פ שאינה אימו
מצוה: 192. לא לגלות ערוות אחותו, בכל צד שהיא אחותו
מצוה: 193. לא לגלות ערוות בת הבן
מצוה: 194. לא לגלות ערוות בת הבת
מצוה: 195. לא לגלות ערוות הבת
מצוה: 196. לא לגלות ערוות אחותו מן האב והיא בת אשת האב
מצוה: 197. לא לגלות ערוות אחות האב
מצוה: 198. לא לגלות ערוות אחות האם
מצוה: 199. לא לגלות ערוות אחי האב
מצוה: 200. לא לגלות ערוות אשת אחי האב
מצוה: 201. לא לגלות ערוות אשת הבן
מצוה: 202. לא לגלות ערוות הגיסה
מצוה: 203. לא לגלות ערוות אישה ובתה
מצוה: 204. לא לגלות ערוות אישה ובת בנה
מצוה: 205. לא לגלות ערוות אישה ובת בתה
מצוה: 206. לא לגלות ערוות אישה ואחותה
מצוה: 207. לא לבוא על אישה טמאה בטומאת נידה, זיבה או לידה
מצוה: 208. לא ליתן זרע מזרעו למולך (האב לוקח בנו ומעבירו בלהב האש לפני עבודה זרה)
מצוה: 209. לא לבוא על הזכרים
מצוה: 210. לא לשכב עם בהמה
מצוה: 211. שלא תשכבנה הנשים עם בהמות
מצוה: 212. לירוא מפני אב ואם
מצוה: 213. לא לפנות אחר עבודת אלילים לא במחשבה ולא בדיבור ולא אפילו בהבטה
מצוה: 214. לא לעשות אלילים בידו, אפילו עבור אחרים
מצוה: 215. לא לאכול נותר
מצוה: 216. להניח פאה בשדה מן התבואה לעני ולגר
מצוה: 217. לא לכלות הפאה בשדה התבואה או האילנות
מצוה: 218. לעזוב הלקט בשדה לעניים והוא מה שנופל מתוך המגל בשעת קצירה או מתוך היד בשעת תלישה
מצוה: 219. לא לקחת שיבלים הנופלים בשעת הקציר אלא נעזוב השבלים לעניים
מצוה: 220. להניח העוללות שבכרם לפאה
מצוה: 221. לא לכלות כל פירות הכרם בעת הבציר אלא יניח מהם פאה לעניים - את העוללות
מצוה: 222. להניח פרט הכרם לעזוב פרט הכרם לעניים והוא מה שיתפרד ויפול מן הענבים בשעת הבצירה
מצוה: 223. לא ללקוט פרט הכרם אלא נעזוב אותו לעניים והוא גרגיר אחד או שני גרגרים הנפטרין מן האשכול
מצוה: 224. לא לגנוב שום ממון
מצוה: 225. לא להכחיש על ממון שיש מאחר בידינו
מצוה: 226. לא להישבע על כפירת ממון
מצוה: 227. לא להישבע לשקר
מצוה: 228. לא לעשוק
מצוה: 229. לא לגזול
מצוה: 230. לא לאחר שכר שכיר
מצוה: 231. לא לקלל אחד מישראל בין איש ובין אישה
מצוה: 232. לא להכשיל תם או עיוור בדרך
מצוה: 233. לא לעשות עוול במשפט
מצוה: 234. לא לכבד גדול בדין
מצוה: 235. לשפוט בצדק
מצוה: 236. לא לרגל (לא לרכל)
מצוה: 237. לא לעמוד על דם רעים
מצוה: 238. לא לשנוא אדם מישראל
מצוה: 239. להוכיח כל אדם מישראל שאינו מתנהג כשורה
מצוה: 240. לא להלבין פני אדם מישראל
מצוה: 241. לא לנקום
מצוה: 242. לא לנטור (בדיבור), ולהימנע אפילו מזכירת חטאו בלב בלבד
מצוה: 243. לאהוב כל אדם מישראל
מצוה: 244. לא להרביע בהמה מין עם שאינו מינו
מצוה: 245. לא לזרוע כלאי זרעים ולא ירכיב אילן בשום מקום בארץ
מצוה: 246. לא לאכול ערלה, והם פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו
מצוה: 247. לאכול נטע רבעי (פרי העץ בשנה הרביעית לנטיעתו) בירושלים
מצוה: 248. לא לאכול על הדם - לא לאכול ולשתות כדרך זולל וסובא
מצוה: 249. לא לנחש
מצוה: 250. לא לעונן: שעה פלונית טובה לעשות בה מעשה פלוני
מצוה: 251. לא להקיף פאת הראש
מצוה: 252. לא להשחית פאת זקן בגילוח של תער
מצוה: 253. לא לכתוב בבשרנו כתובת קעקע
מצוה: 254. לירוא מן המקדש
מצוה: 255. לא לעשות מעשה אוב
מצוה: 256. לא לעשות מעשה ידעוני
מצוה: 257. לכבד זקנים וחכמים
מצוה: 258. לא להונות במידות
מצוה: 259. לשמור על איזון המאזניים והמשקלים והמידות
מצוה: 260. לא לקלל אב ואם
מצוה: 261. לשרוף את מי שנתחייב שריפה בבית דין
מצוה: 262. לא ללכת בחוקות הגויים
מצוה: 263. שלא יטמא כוהן הדיוט במת, זולת בקרובים המבוארים
מצוה: 264. להתאבל על הקרובים
מצוה: 264. שייטמאו הכוהנים לקרוביהם
מצוה: 265. שלא ישמש כוהן טבול יום עד שיעריב שמשו
מצוה: 266. שלא ישא כוהן אישה זונה
מצוה: 267. שלא ישא כוהן אישה חללה
מצוה: 268. שלא ישא כוהן גרושה
מצוה: 269. לקדש את זרע אהרון
מצוה: 270. שלא ייכנס כוהן גדול באוהל המת
מצוה: 271. שלא יטמא כוהן גדול בשום טומאה במת
מצוה: 272. שיישא הכהן הגדול נערה בתולה
מצוה: 273. שלא ישא כוהן גדול אלמנה
מצוה: 274. שלא יבעול כוהן גדול אלמנה ואפילו בלא קידושין
מצוה: 275. שלא יעבוד כוהן בעל מום במקדש
מצוה: 276. שלא יעבוד כוהן בעל מום עובר
מצוה: 277. שלא ייכנס בעל מום בהיכל כולו
מצוה: 278. שלא יעבוד כוהן טמא
מצוה: 279. שלא יאכל כוהן טמא תרומה
מצוה: 280. שלא יאכל שום זר תרומה
מצוה: 281. שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה
מצוה: 282. שלא יאכל ערל תרומה
מצוה: 283. שלא תאכל חללה מן הקודש
מצוה: 284. לא לאכול טבל
מצוה: 285. לא להקדיש בעלי מומין למזבח
מצוה: 286. שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים תמימים
מצוה: 287. לא להטיל מום בקדשים
מצוה: 288. לא לזרוק דם בעל מום על המזבח
מצוה: 289. לא לשחוט בעל מום לשם קורבן
מצוה: 290. לא להקטיר מאימורי בעלי מומין
מצוה: 291. לא לסרס אדם
מצוה: 291. לא לסרס בהמה
מצוה: 292. לא להקריב בעל מום מיד הנוכרי
מצוה: 293. שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים בני שמונה ימים ומעלה
מצוה: 294. לא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד
מצוה: 295. לא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם
מצוה: 296. לקדש את שם ה'
מצוה: 297. לשבות ביום ראשון של פסח
מצוה: 298. לא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח
מצוה: 299. להקריב קורבן מוסף כל שבעת ימי הפסח
מצוה: 300. לשבות בשביעי של פסח
מצוה: 301. לא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח
מצוה: 302. להקריב את קורבן העומר של שעורים
מצוה: 303. לא לאכול מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
מצוה: 304. לא לאכול קלי מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
מצוה: 305. לא לאכול כרמל מתבואה חדשה לפני הקרבת העומר (ביום ט"ז בניסן)
מצוה: 306. לספור ספירת העומר
מצוה: 307. להקריב קורבן מנחה חדשה מן החיטים ביום עצרת
מצוה: 308. לשבות ממלאכה ביום עצרת
מצוה: 309. לא לעשות מלאכה ביום חג השבועות
מצוה: 310. לשבות ביום ראש השנה
מצוה: 311. לא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי
מצוה: 312. להקריב קורבן מוסף ביום ראש השנה
מצוה: 313. להתענות ביום עשירי בתשרי
מצוה: 314. להקריב קורבן מוסף של יום הכיפורים
מצוה: 315. לא לעשות מלאכה ביום הכיפורים
מצוה: 316. לא לאכול ולשתות ביום הכיפורים
מצוה: 317. לשבות ממלאכה ביום הכיפורים
מצוה: 318. לשבות ממלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
מצוה: 319. לא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסוכות
מצוה: 320. להקריב קורבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסוכות
מצוה: 321. לשבות ממלאכה ביום שמיני של סוכות
מצוה: 322. להקריב קורבן מוסף ביום שמיני של סוכות הנקרא שמיני עצרת
מצוה: 323. לא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת
מצוה: 324. לקחת ארבעה מינים
מצוה: 325. לשבת בסוכה
מצוה: 326. לא לעבוד האדמה בשנה השביעית
מצוה: 327. לא לעשות עבודה בשנה השביעית גם באילנות
מצוה: 328. לא לקצור ספיחים בשנה השביעית כדרך כל שנה
מצוה: 329. לא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך כל שנה
מצוה: 330. לספור שבע שבתות שנים
מצוה: 331. לתקוע בשופר ביום הכיפורים של יובל, לשחרור הקרקעות והעבדים
מצוה: 332. לקדש את שנת היובל
מצוה: 333. לא לעבוד את הקרקע בשנת היובל
מצוה: 334. לא לקצור ספיחי תבואות של שנת היובל
מצוה: 335. לא לאסוף פירות האילנות בשנת היובל כדרך שאוספים אותן בשאר השנים
מצוה: 336. לדון קונה ומוכר על-פי דין תורה
מצוה: 337. לא להונות ולהטעות במקח וממכר
מצוה: 338. לא להונות ולצער בדיבורים
מצוה: 339. לא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות
מצוה: 340. להשיב את הקרקע לבעליה ביובל
מצוה: 341. לאפשר לקונה לפדות את ביתו בעיר מוקפת חומה עד השלמת שנה
מצוה: 342. לא לשנות ממגרשי הלוויים
מצוה: 343. לא להלוות בריבית לישראל
מצוה: 344. לא לעבוד בעבד עברי עבודת בזיון המיוחדת לעבדים
מצוה: 345. לא למכור עבד עברי על אבן המקח
מצוה: 346. לא לעבוד בעבד עברי עבודת פרך
מצוה: 347. לעבוד בעבד כנעני לעולם
מצוה: 348. לא להניח לגוי לעבוד עבודת פרך בעבד עברי הנמכר לו
מצוה: 349. לא להשתחוות על אבן משכית אפילו לה'
מצוה: 350. שייתן המעריך אדם את הדמים הקצובים בתורה
מצוה: 351. לא להמיר הקדשים
מצוה: 352. שכאשר ממירים בהמה בבהמה אחרת, תהיינה שתיהן קודש
מצוה: 353. שייתן המעריך בהמה כפי שיעריכנה הכוהן
מצוה: 354. שייתן המעריך בית בערך שיעריכנה הכוהן ותוספת חומש
מצוה: 355. שייתן המעריך שדה כערך הקצוב בתורה
מצוה: 356. לא לשנות הקודשים מקורבן לקורבן
מצוה: 357. שיינתנו הנכסים שהוחרמו לכהנים
מצוה: 358. שלא תימכר קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תינתן לכוהנים
מצוה: 359. שלא יגאל שדה החרם
מצוה: 360. לתת מעשר בהמה טהורה כל שנה
מצוה: 361. לא למכור מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים
מצוה: 362. לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה
מצוה: 363. שלא ייכנס טמא לבית המקדש (למחנה שכינה)
מצוה: 364. להתוודות על חטא
מצוה: 365. שיביא הבעל את אשתו שנסתרה אל הכוהן שיעשה לה כמשפט הכתוב
מצוה: 366. לא ליתן שמן בקורבן סוטה
מצוה: 367. לא לשים לבונה בקורבן סוטה
מצוה: 368. שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שיכר
מצוה: 369. שלא יאכל הנזיר ענבים לחים
מצוה: 370. שלא יאכל הנזיר צימוקים
מצוה: 371. שלא יאכל הנזיר גרעיני הענבים
מצוה: 372. שלא יאכל הנזיר קליפת הענבים
מצוה: 373. שלא יגלח הנזיר שערו
מצוה: 374. שיגדל הנזיר את שער ראשו
מצוה: 375. שלא ייכנס הנזיר לאוהל המת
מצוה: 376. שלא יטמא הנזיר במת ובשאר טומאות
מצוה: 377. שיתגלח הנזיר ויביא קרבנות בסוף ימי נזרו
מצוה: 378. שיברכו הכהנים את עם ישראל בכל יום
מצוה: 379. לשאת את הארון בכתף
מצוה: 380. לעשות פסח שני ב-י"ד באייר
מצוה: 381. לאכול את בשר הפסח השני על מצות ומרורים
מצוה: 382. לא להותיר כלום מבשר הפסח השני למחרתו
מצוה: 383. לא לשבור עצם מעצמות פסח שני
מצוה: 384. לתקוע בחצוצרות במלחמה ובכל צרה
מצוה: 384. לתקוע בחצוצרות במקדש בזמן הקרבת הקרבנות
מצוה: 385. להפריש תרומה מן הבצק (חלה)
מצוה: 386. לעשות ציצית
מצוה: 387. לא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים
מצוה: 388. להציב שמירה על המקדש
מצוה: 389. שלא יתעסקו הכוהנים בעבודת הלוויים
מצוה: 389. שלא יתעסקו הלויים בעבודת הכוהנים
מצוה: 390. שלא יעבוד זר במקדש
מצוה: 391. לא לבטל שמירת המקדש
מצוה: 392. לפדות בכור אדם
מצוה: 393. לא לפדות בכור בהמה טהורה
מצוה: 394. שיעבדו הלוויים במקדש
מצוה: 395. לתת ללוויים מעשר ראשון
מצוה: 396. שיתנו הלוויים מעשר מן המעשר לכהנים
מצוה: 397. להכין אפר פרה אדומה
מצוה: 398. לנהוג על-פי דיני טומאת מת
מצוה: 399. לנהוג על-פי דיני טומאת מי אפר פרה אדומה, שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטומאת המת בלבד
מצוה: 400. לדון דיני נחלות וירושות על-פי התורה
מצוה: 401. להקריב תמידין בכל יום
מצוה: 402. להקריב קורבן מוסף של שבת
מצוה: 403. להקריב קורבן מוסף בכל חודש וחודש
מצוה: 404. להקריב קורבן מוסף ביום חג השבועות
מצוה: 405. לתקוע שופר בראש השנה
מצוה: 406. לנהוג בדיני הפרת נדרים על-פי התורה
מצוה: 407. לא להחל דברינו בנדרים
מצוה: 408. לתת ערים ללוויים לשבת בהן וכן להיות מקלט לרוצח בשגגה
מצוה: 409. לא להרוג מחוייב קודם שיעמוד בדין
מצוה: 410. לשלוח מכה-נפש בשגגה מעירו ולהושיבו בערי מקלט
מצוה: 411. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות
מצוה: 412. לא לקחת כופר להציל ממוות הרוצח
מצוה: 413. לא לקחת כופר ממחוייב גלות לפטרו מן הגלות
מצוה: 414. לא למנות דיין שאינו יודע בדיני תורה
מצוה: 415. שלא יירא הדיין בדין
מצוה: 416. לא להתאוות לממון הזולת
מצוה: 417. להכיר באחדות ה'
מצוה: 418. לאהוב את ה'
מצוה: 419. ללמד תורה
מצוה: 419. ללמוד תורה
מצוה: 420. לקרוא קריאת שמע פעמיים בכל יום
מצוה: 421. להניח תפילין על היד
מצוה: 422. להניח תפילין על הראש
מצוה: 423. לקבוע מזוזה בפתחים
מצוה: 424. לא לנסות את ה' (לא לנסות נביא אמת יותר מדי / לא לקיים מצוות כנסיון)
מצוה: 425. להחרים שבעה עממין
מצוה: 426. לא לחון ולרחם על עובד אלילים
מצוה: 427. לא להתחתן בעובד אלילים
מצוה: 428. לא ליהנות מעבודה זרה ומשמשיה
מצוה: 429. לא ליהנות מתקרובת עבודה זרה
מצוה: 430. לברך ה' אחר אכילת מזון
מצוה: 431. לאהוב את הגרים
מצוה: 432. לירא מפני ה'
מצוה: 433. לעבוד ה' יתברך בתפילה בכל יום
מצוה: 434. לדבוק בה'
מצוה: 435. להישבע בשמו יתברך באמת
מצוה: 436. לאבד עבודה זרה ומשמשיה
מצוה: 437. לא להשחית דברים שנקרא שמו יתברך עליהם
מצוה: 438. להביא את כל הנדרים למקדש ברגל הראשון
מצוה: 439. שלא להקריב קורבן חוץ לעזרה
מצוה: 440. להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה
מצוה: 441. לפדות קדשים שנפל בהם מום
מצוה: 442. לא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים
מצוה: 443. לא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים
מצוה: 444. לא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים
מצוה: 445. לא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים
מצוה: 446. לא לאכול קדשי הקדשים חוץ לעזרה
מצוה: 446. לא לאכול קדשים קלים חוץ לירושלים
מצוה: 447. לא לאכול בשר העולה
מצוה: 448. לא לאכול קדשים קלים קודם זריקת דמים
מצוה: 449. שלא יאכל כוהן ביכורים מחוץ לירושלים, או אפילו בירושלים קודם הנחתם בעזרה
מצוה: 450. לא לעזוב הלוי מליתן לו מתנותיו ברגלים
מצוה: 451. לשחוט בהמה וחיה ועוף כראוי
מצוה: 452. לא לאכול אבר מן החי
מצוה: 453. להביא קדשים לבית הבחירה
מצוה: 454. לא להוסיף על המצוות ופירושן
מצוה: 455. לא לגרוע מכל המצוות ופירושן
מצוה: 456. לא להישמע למתנבא בשם עבודה זרה
מצוה: 457. לא לאהוב את המסית
מצוה: 458. לא לעזוב שנאתו על המסית
מצוה: 459. לא להציל המסית כשיראו בסכנת מוות
מצוה: 460. לא ללמד זכות למסית כשיראו בסכנת מוות
מצוה: 461. לא למנוע מללמד חובה על המסית
מצוה: 462. לא להסית לעבודה זרה
מצוה: 463. לדרוש ולחקור את העדים
מצוה: 464. לשרוף עיר הנידחת ולהרוג אנשיה
מצוה: 465. לא לבנות עיר הנידחת
מצוה: 466. לא ליהנות מכל ממונה של עיר הנידחת
מצוה: 467. לא להתגודד
מצוה: 468. לא לקרוח שער ראשו על מת
מצוה: 469. לא לאכול קדשים שנפסלו
מצוה: 470. לבדוק בסימני העוף
מצוה: 471. לא לאכול שרץ העוף (חרקים וכו')
מצוה: 472. לא לאכול נבלה
מצוה: 473. להפריש מעשר שני
מצוה: 474. להפריש מעשר עני
מצוה: 475. לא לתבוע חוב שעברה עליו שביעית
מצוה: 476. לנגוש את הנוכרי עובד עבודה זרה
מצוה: 477. להשמיט את כל ההלוואות בשביעית
מצוה: 478. לא לאמץ את הלב על העני
מצוה: 479. לתת צדקה כמסת ידו
מצוה: 480. לא להימנע מלהלוות קודם שמיטה
מצוה: 481. לא לשלוח עבד עברי ריקם
מצוה: 482. להעניק לעבד העברי בצאתו לחופשי
מצוה: 483. לא לעבוד בקדשים
מצוה: 484. לא לגזוז הצמר בקדשים
מצוה: 485. לא לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות
מצוה: 486. לא להותיר מקורבן החגיגה שמביאים עם קרבן הפסח עד יום שלישי
מצוה: 487. לא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד
מצוה: 488. לשמוח ברגלים, יחד עם המשפחה והעבדים והבודדים
מצוה: 489. להיראות בבית הבחירה ברגלים
מצוה: 490. לא להיראות בבית הבחירה ברגלים בלא קורבן
מצוה: 491. למנות שופטים ושוטרים
מצוה: 492. לא ליטע עץ במקדש (אשרה)
מצוה: 493. לא להקים מצבה
מצוה: 494. לא להקריב בעל מום עובר
מצוה: 495. לשמוע בקול בית דין בכל זמן
מצוה: 496. לא לסור מדברי השופטים
מצוה: 497. למנות מלך מישראל
מצוה: 498. לא להקים עלינו מלך נוכרי
מצוה: 499. שלא ירבה המלך סוסים
מצוה: 500. לא לשכון בארץ מצרים
מצוה: 501. שלא ירבה המלך נשים
מצוה: 502. שלא ירבה המלך כסף וזהב
מצוה: 503. שיכתוב המלך ספר תורה שני לעצמו
מצוה: 504. שלא ינחל שבט לוי בארץ ישראל
מצוה: 505. שלא יקח שבט לוי חלק בביזה
מצוה: 506. לתת זרוע ולחיים וקיבה לכוהן
מצוה: 507. להפריש תרומה גדולה לכוהן
מצוה: 508. לתת לכוהן ראשית הגז
מצוה: 509. שתהיינה משמרות הכהנים והלויים שוות ברגלים
מצוה: 510. לא לקסום (לעסוק בקסמים) שיגידו מה שיתרחש קודם שיתרחש
מצוה: 511. לא לכשף
מצוה: 512. לא לחבור חבר
מצוה: 513. לא לשאול בבעל אוב
מצוה: 514. לא לשאול בידעוני
מצוה: 515. לא לדרוש את המתים
מצוה: 516. לשמוע אל נביא אמת
מצוה: 517. לא להתנבא בשקר
מצוה: 518. לא להתנבא בשם עבודה זרה
מצוה: 519. לא לגור (לחשוש) מהריגת נביא השקר
מצוה: 520. להפריש ערי מקלט
מצוה: 521. לא לחוס על החובל
מצוה: 521. לא לחוס על הרוצח
מצוה: 522. לא להסיג גבול
מצוה: 523. לא לחתוך את הדין על פי עד אחד
מצוה: 524. לעשות לעד זומם כאשר זמם
מצוה: 525. לא לערוץ ולפחד ממלחמה
מצוה: 526. למשוח כוהן למלחמה, שידבר אל העם דברי חיזוק, וישלח לביתם את הפטורים ממלחמה
מצוה: 526. שהירא ורך הלבב לא יצא למלחמה
מצוה: 526. שמי שאירש אישה ולא לקחה - לא יצא למלחמה
מצוה: 526. שמי שבנה בית ולא חנכו - לא יצא למלחמה
מצוה: 526. שמי שנטע כרם ולא חיללו - לא יצא למלחמה
מצוה: 527. לשלוח שלום לערים שצרים עליהן
מצוה: 528. לא להחיות נשמה משבעה עממין
מצוה: 529. לא להשחית אילני מאכל
מצוה: 530. לערוף ראש העגלה בנחל כשנמצא הרוג ולא יודעים מי הכהו
מצוה: 531. לא לעבוד ולזרוע בקרקע שערפו בה את העגלה
מצוה: 532. לדון דין יפת תואר ככתוב בתורה
מצוה: 533. לא למכור יפת תואר
מצוה: 534. לא להעביד יפת תואר אחר שבעלה
מצוה: 535. לתלות את מי שנתחייב תליה בבית-דין
מצוה: 536. לא להלין את התלוי, וכן את כל המתים
מצוה: 537. לקבור את התלוי ביום תלייתו, וכן את כל המתים
מצוה: 538. להשיב אבידה לישראל
מצוה: 539. לא להעלים עין מאבידה
מצוה: 540. לא להניח את בהמת הזולת נופלת תחת משאה אלא לעזור לה
מצוה: 541. לטעון המשא שנפל מבהמת הזולת
מצוה: 542. שלא תלבש אישה עדי איש
מצוה: 543. שלא ילבש איש מלבושי אישה
מצוה: 544. לא לקחת אם על הבנים
מצוה: 545. לשלח האֵם אִם לקחה על הבנים
מצוה: 546. לעשות מעקה לגג הבית
מצוה: 547. לא להניח מכשול
מצוה: 548. לא לזרוע כלאיים בכרם
מצוה: 549. לא לאכול כלאי הכרם
מצוה: 550. לא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות
מצוה: 551. לא ללבוש שעטנז
מצוה: 552. לקחת אישה
מצוה: 553. שתשב אשת המוציא שם רע תחתיו ולו תהיה לאישה
מצוה: 554. שלא יגרש המוציא שם רע את אשתו כל ימיו
מצוה: 555. לסקול את מי שנתחייב סקילה בבית דין
מצוה: 556. לא לענוש את האנוס לחטוא
מצוה: 557. שישא האונס את אנוסתו וישלם לה קנס
מצוה: 558. שלא יגרש האונס את אנוסתו כל ימיו
מצוה: 559. שלא ישא סריס בת ישראל
מצוה: 560. שלא ישא ממזר בת ישראל
מצוה: 561. שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'
מצוה: 562. לא לדרוש שלומם של עמון ומואב במלחמה
מצוה: 563. לא להרחיק אדומי דור שלישי מלבוא בקהל
מצוה: 564. לא להרחיק מצרי דור שלישי מלבוא בקהל
מצוה: 565. שלא ייכנס טמא להר הבית (למחנה לויה)
מצוה: 566. להתקין מקום להיפנות בו במחנה המלחמה
מצוה: 567. להתקין יתד לחפור בו במחנה המלחמה
מצוה: 568. לא להסגיר עבד שברח מאדוניו מחו"ל לארץ ישראל
מצוה: 569. לא להונות עבד הניצל אלינו
מצוה: 570. שלא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל
מצוה: 571. לא להקריב אתנן זונה
מצוה: 571. לא להקריב מחיר כלב
מצוה: 572. שלא יתן הלווה ריבית לישראל
מצוה: 573. להלוות לנכרי בריבית
מצוה: 574. לא לאחר את הבאת הנדרים יותר משלושה רגלים
מצוה: 575. לקיים את הנדרים
מצוה: 576. להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו
מצוה: 577. לא לקחת מהיבול מעבר למה שאוכלים
מצוה: 578. לא לאכול [מהמחובר שעושה בו] בשעת מלאכה [אלא רק בשעת הליכה]
מצוה: 579. לגרש בגט
מצוה: 580. לא להחזיר את הגרושה משנישאת לאיש אחר
מצוה: 581. שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצורכי ציבור (וכן הבונה בית וחנכו, והנוטע כרם וחיללו)
מצוה: 582. שישמח החתן עם אשתו שנה אחת
מצוה: 583. שלא ימשכן בעל-חוב בחובו כלים שעושים בהם אוכל נפש
מצוה: 584. לא לתלוש סימני צרעת
מצוה: 585. לא למשכן בעל חוב בזרוע
מצוה: 586. לא למנוע המשכון מבעליו העני
מצוה: 587. להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו
מצוה: 588. לתת שכר לשכיר ביומו
מצוה: 589. לא לקבל עדות של אדם על קרוב משפחתו
מצוה: 589. להמית אדם רק בחטא שלו ולא בחטא של אחרים
מצוה: 590. לא להטות משפט גר
מצוה: 590. לא להטות משפט יתום
מצוה: 591. לא למשכן בגד אלמנה
מצוה: 592. להניח לעניים את השכחה
מצוה: 593. לא לשוב לקחת השכחה
מצוה: 594. להכות את מי שהתחייב מלקות בבית-דין
מצוה: 595. לא להוסיף להכות החוטא יותר ממה שהתחייב בבית-דין
מצוה: 596. לא לחסום בהמה בשעת מלאכתה
מצוה: 597. שלא תינשא היבמה לאחר עד שתחלץ
מצוה: 598. לייבם את אשת האח שנפטר ללא בנים
מצוה: 599. לעשות את טקס החליצה על-פי התורה, אם לא רצה היבם לייבם
מצוה: 600. להציל הנרדף בנפשו של הרודף
מצוה: 601. לא לחוס על הרודף
מצוה: 602. לא להשהות ברשותנו משקלות ומידות חסרות
מצוה: 603. לזכור מה שעשה לנו עמלק
מצוה: 604. למחות זרעו של עמלק מן העולם
מצוה: 605. לא לשכוח מה שעשה לנו עמלק
מצוה: 606. לקרוא את פרשת "ארמי אובד אבי..." על הביכורים
מצוה: 607. להתוודות ווידוי מעשר
מצוה: 608. לא לאכול מעשר שני באנינות (באבלות)
מצוה: 609. לא לאכול מעשר שני בטומאה
מצוה: 610. לא להוציא דמי מעשר שני אלא באכילה ושתיה

דרכי ה' = מידות מסויימות שניתן ללמוד מפרשות מסויימות בתנ"ך	רחום = מרגיש בבטנו רגשות של הזדהות והשתתפות בצער הזולת
ארך אפיים = שאינו כועס מייד, שעובר זמן ארוך עד שהוא כועס	רב חסד ואמת = עושה הרבה מעשי חסד גדולים; או מתמיד במעשי חסד רבים; או עושה מעבר לחובתו וגם את חובתו
נוצר חסד לאלפים = זוכר את הטובות שעשו לו לאורך זמן	פוקד עוון אבות על בנים = נותן הזדמנות לתיקון; או - מביא את העוון בחשבון, שופט כל אדם בהקשרו החברתי

מצוה: 612. להקהיל כל ישראל לקריאת התורה במוצאי שביעית בחג הסוכות
מצוה: 613. לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו