להיות שוטה ולא להיות רשע

קוד: ביאור:משלי ד15 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ד15 - פְּרָעֵהוּ, אַל תַּעֲבָר בּוֹ; שְׂטֵה מֵעָלָיו, וַעֲבוֹר.

 סגולות

- הרשעים מפעילים עליך לחץ חברתי ללכת איתם - פְּרַע (פרוֹץ) אותו בכל הכוח, אל תעבור בדרכם;    ואם בכל זאת נקלעת לדרכו של רשע, סטה מעליו גם אם תיחשב לשוטה, ועבור לדרך אחרת.

 מצודות

פרע (בטל והשבת) את הדרך ההוא, ואל תעבור בו;    שטה (נטה וסור) מעליו ועבור ממנו.


 עצות

"מוטב שאקרא שוטה כל ימי, ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום" (עקביא בן מהללאל, משנה עדיות ה ו).

פרע = פרק עול. בפסוק שלנו הכוונה ללחץ החברתי, שהוא כמו עול המונח על האדם וכופה עליו להתנהג בניגוד להשקפותיו.

עבר = נע דרך מקום באופן ארעי, במטרה להגיע למקום אחר;   פרעהו, אל תעבור בו = פרוץ בכל הכוח את הלחץ החברתי; אל תעבור במסלולם של הרשעים אפילו באופן זמני, כדי שלא תתפתה להצטרף אליהם.

שטיה = סטיה שהיא גם שטות ושיגעון;    שטה מעליו ועבור = גם אם יתייחסו אליך כמו אל שוטה, עבור לדרך אחרת. כדי לסטות ולסור מדרכם של הרשעים, ייתכן שתצטרך אפילו להתנהג בצורה שתיראה להם כמו שטות ושיגעון:

  • "יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר... הוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך. לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה, ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו; ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין, ואל תימנע מלעשות המצוה. וכן אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. וכן הוא אומר לענין הבושה, שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך. על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש..." (טור אורח חיים א).
  • "אם יושב בין חבורת אנשים שמדברים דיבורים האסורים, ואין לו דרך לצאת מחברתם. וכשיישב וישתוק ידמה בעיניהם כמשוגע, בכל זאת וודאי שאסור לדבר דיבורים האסורים איתם. ועל זה אמרו חז"ל מוטב לאדם שייקרא שוטה כל ימיו, ואל ייקרא רשע שעה אחת לפני המקום. ויזרז עצמו בשעת מעשה בכל כוחותיו לעמוד על נפשו, ויהיה ליבו נכון ובטוח שיקבל על זה שכר ראוי משמיים. כי לפום צערא אגרא. לפי הצער - השכר. וככל שמצטער יותר לקיים מצוה, כך מקבל יותר שכר" (חפץ חיים - הלכות לשון הרע א ז).
  • ואולי זו כוונת המשורר בתהלים קיט46: "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ" (פירוט). 

פירושים נוספים:

ע"פ החסידות, גם העצבות היא תחבולה של יצר הרע, גם היא דרך רעים. וע"פ ר' נחמן מברסלב, כדי להינצל מ"דרך הרעים" הזאת, צריך להשתמש אפילו בדברי שטות - אפילו בבדיחות טפשיות, העיקר לפרוץ ולשבור את עול העצבות ולהגיע לשמחה; גם זה נרמז בפסוק שטה מעליו ועבור.

על-פי רבי אושעיא, הפסוק שלנו הוא המקור לאיסורי "שניות" - איסורים על יחסי מין עם נשים קרובות-רחוקות, שלא נאסרו בפירוש בתורה (בבלי יבמות כא.). ישנן כמה דרכים לפרש דרשה זו:

  • 1. השורש פרע מופיע כמה פעמים במשמעות של גידול שער (פירוט). לפי זה, אפשר לפרש פרעהו, אל תעבור בו = הגדל את גבולות האיסור וקבע לו סייגים, כדי שלא תעבור על האיסור עצמו (רש"י שם).
  • 2. השורש שטה מופיע כמה פעמים בהקשר של זנות וניאוף (פירוט), והמילה מעליו מציינת לפעמים גם סמיכות וקרבה. לפי זה, אפשר לדרוש שטה מעליו = יש סכנה של "סטיה" לא רק בגילוי עריות ממש אלא גם במעשים הקרובים ודומים לגילוי עריות, ולכן ראוי לאסור אותם.
  • 3. כפי שפירשנו למעלה, הפסוק מלמד שיש לעשות כל מעשה, גם אם הוא נראה כמעשה שטות, כדי להתרחק מדרך הרוע. בפרט, יש לקבוע סייגים, גם אם אין בהם הגיון מצד עצמם, כדי להרחיק את האדם מעבירה. 

אל תעבור... ועבור = הכי טוב שלא תעבור בדרך רעים כלל, אפילו לא כאמצעי להגיע למטרה אחרת; אבל אם לא הצלחת, עדיף שרק תעבור - תשתמש בדרך הרעה כאמצעי בלבד - ואל תהפוך אותה למטרה.

 דקויות

למה להתפרע?

הפועל פרע מציין התנהגות חסרת-מעצורים ופריקת-עול, שהיא בדרך-כלל דבר רע, שמות לב25: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻע הוּא, כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם", שופטים ה2: "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם - בָּרֲכוּ ה'", משלי כט18: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ" (פירוט).   אבל בפסוק שלנו, האב דווקא מצווה על בנו פרעהו! מדוע? איזה עול בדיוק צריך לפרוק?

התשובה נרמזת בפסוק הקודם: "בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל תָּבֹא". הפסוק מתאר חבורת רשעים המנסה לשכנע את הבן לבוא איתם. הם מפעילים עליו לחץ חברתי. הלחץ הזה הוא עול - הבן לא באמת רוצה לבוא איתם, אבל מרגיש שהוא חייב לבוא כדי להיות "מקובל" בחברה.   על כך אומרים לו ההורים: פרעהו! פרוק את העול הזה מעליך! אל תעבור בו - אל תבוא במסלול שלהם!

גם בימינו, ההתנגדות לתורה מגיעה במקרים רבים לא מתוך רצון לחופש, אלא להיפך - מתוך שיעבוד לערכים זרים. לדוגמה, אנשי-ציבור מרגישים שהם "חייבים" לערבב נשים וגברים באירועים ציבוריים כי אחרת יאשימו אותם ב"הדרה". גם על זה נאמר פרעהו! פרוק את עול הערכים הזרים ונהג לפי ערכי התורה.

במילה פרעהו ישנם כמה רמזים נוספים באותו עניין (ע"פ גליה):    1. פריעת חוב - אתה לא חייב להם שום דבר - אתה לא חייב להיות "מקובל" בחברה של רשעים;   2. שער פרוע - תתנער מהם כמו אדם המנער בכל הכוח את שער ראשו וצועק "לא!";   3. פרעה מלך מצרים שיעבד את ישראל עד שהם צעקו לה' ונגאלו - גם החברה הרעה משעבדת אותך ואתה צריך לצעוק לה' שיגאל אותך ממנה.

מה זה שטה?

שׂטיה היא סטיה שהיא גם שטות ושיגעון.  אחרי שהבנת שאתה במסלול של אנשים רעים, אתה צריך לסטות מהמסלול הזה ולעבור למסלול של הצדיקים;  אבל גם כאן יופעל עליך לחץ - אנשים יתייחסו אליך כאל שוטה (משוגע). למרות זאת אל תוותר: "מוטב שאקרא שוטה כל ימי, ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום" (עקביא בן מהללאל, משנה עדיות ה ו).

וכך נפסק להלכה: "הוי עז כנמר... הוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך... שתעיז פניך כנגד המלעיגין, ואל תימנע מלעשות המצוה" (טור אורח חיים א), וכדברי המשורר בתהלים קיט46: "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ" (פירוט).

דוגמה נפוצה לכך נמצאת בהלכות לשון הרע: "אם יושב בין חבורת אנשים שמדברים דיבורים האסורים, ואין לו דרך לצאת מחברתם. וכשיישב וישתוק ידמה בעיניהם כמשוגע - בכל זאת וודאי שאסור לדבר דיבורים האסורים איתם... ויזרז עצמו בשעת מעשה בכל כוחותיו לעמוד על נפשו, ויהיה ליבו נכון ובטוח שיקבל על זה שכר ראוי משמיים" (חפץ חיים - הלכות לשון הרע א ז).

ע"פ החסידות, גם העצבות היא תחבולה של יצר הרע, גם היא דרך רעים. וע"פ ר' נחמן מברסלב, כדי להינצל מ"דרך הרעים" הזאת, צריך להשתמש אפילו בדברי שטות - אפילו בבדיחות טפשיות, העיקר לפרוץ ולשבור את עול העצבות ולהגיע לשמחה; גם זה נרמז בפסוק שטה מעליו ועבור.

לעבור או לא לעבור?

בתחילת הפסוק כתוב אל תעבור ובסוף הפסוק עבור.    לפי הפשט, הכוונה "אל תעבור בדרך רעים, אלא עבור לדרך אחרת".  אבל אפשר גם לפרש בשינוי סדר המילים: "אַל תַּעֲבָר בּוֹ - שְׂטֵה וַעֲבוֹר מֵעָלָיו": אל תעבור בו אלא עבור מעליו;  אל תיכנס למסלול שלהם כדי להתווכח איתם או לנהל איתם דיונים, כי "המתאבק עם מנוול - מתנוול גם כן" (תניא);   אלא דַלֵּג וקפוץ ועבור מעל המסלול שלהם ונתק כל קשר איתם  (ע"פ גליה).

 פרק ד    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות