קוד: שד"ל בראשית י בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: ברק רוזנפלד
אל: מימון: בעילום שם
[א] ואלה תולדות
: הבנים שהולידו. והנה השמות הנזכרים כאן (וכמו שהעירו חוקרים אחדים) רובם שמות אומות ויש מהם ג"כ שהם ל' רבים, כגון
לודים,
ענמים להבים,
נפתוחים, ומהם שמות היחס כגון היבוסי, האמורי, הגרגשי, ולפיכך אי אפשר לפרש שהכוונה בפרשה הזאת להודיע מי הוליד פלוני ופלוני, אלא להודיע ממי יצאו אומה פלונית ואומה פלונית, חוץ
מנמרוד שהוא נזכר כאיש מיוחד, אלא שגם הוא לא נזכר כאן אלא ע"ש שהיה ראש אומה וממלכה; ואנחנו לא נדע מה
היתה קבלת האומות
בענינים האלה ומה היו
אמונותם הנשחתות, ולא נבין תועלת סיפור התולדות האלה בכל פרטיהם; אמנם ידענו בי רבים בין הקדמונים היו אומרים כי אבותיהם נולדו מן אדמתם במעשה נס של אליל פלוני ופלוני או שנולדו מן האלילים עצמם; והנה כוונת התורה כאן להכחיש ההבלים
ההמה ולקבוע האמונה הישרה, כי כולנו בני איש אהד אנחנו, וכולנו מעשה אל אחד.
[ב] גמר
: אומרים שהיא אומה הנקראת בימי קדם קיסריים, יושבי חצי אי קרים והערביים קוראים להם בחלוף אותיות קרם, ומזה קרים, וקוראים "בחר
אלקרם " לים השחור: והעם הזה נזכר
ביחזק' (ל"ח ו' ) עם גוג ומגוג;
מגוג
: אומרים (וכן
פלאויוס) שהם
סקיתים, ועיין יחזקאל ל"ח ול"ט.
תובל ומשך
: מצאנו ביחזקאל (כ"ז י"ג) יון תובל משך ונזכרו ג"כ ביחזקאל (ל"ח ב') אצל גוג.
[ג] אשכנז
: לא נזכר אלא
בירמיה (נ"א כ"ז ) ממלכות אררט מני ואשכנז,
ונראה שהיא אומה
בארמיניאה.
ריפת
: בדברי הימים א', א' ו' כתוב
דיפת בדל"ת.
תוגרמה
: נזכר ביחזקאל (כ"ז י"ד
ול"ח ו' ).
[ד]
אלישה
: נזכר שם זה ביחזקאל כ"ז ז'.
תרשיש
: מפורסם בימי קדם ושם זה נזכר הרבה במקרא:
כתים
:
בספר
ההשמונאים כתוב כי אלכסנדר בא מארץ
כתים, ואחר זמן כללו בשם זה גם שאר ארצות יווה
ודודנים
: בד"ה א'
א' ז' ובספר הכותים ובתרגום
אלכסנדרי כתוב רודנים ברי"ש, ואם הוא בדלת אומרים שהוא
דודונה בארץ יוון. ודעתי נוטה לומר כי לא דודנים ולא רודנים הוא ועיקר השם הזה אינו אלא
דרדנים, (כמו שהוא בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן), ולהקל על הלשון היו אומרים דודנים או רודנים, (וכיוצא בזה לדעתי
מף
ונף עיקרם
מנף, וכן
דעואל
ורעואל
במדבר א' י"ד ; ב' י"ד. עיקרם
דרעואל); והנה
דרדניה היא מדינת טרויה. וזה אחד מהדברים שגנב ממני החכם
גזניוס ע"ה, כי בספרו
Thesaurus
ערך דדן עמוד 322) כתב כי לדעתו הנוסח הנכון הוא
רדנים
בר"יש והם אנשי רודוס, ואחר שנדפס ישעיה של
ראזנמילר עם
הערותי בראשו, ושם (עמוד 11) כתובה מהשבתי זאת, או
גזניוס בספרו
M
onomenta
Phoenicia
עמוד 432 כתב כי אין ספק אצלו כי הכוונה על
הדרדנים אנשי טרויה.
[ה] מאלה נפרדו איי
הגוים
: אמר זה אצל בני יפת, מפני שהיו זרים ובלתי ידועים לישראל יותר מבני חם ושם, והודיע כאן כי הם היושבים באירופה מעבר לים, וזה לדעתי טעם איי
הגוים, כי שם אי מורה מחוז שבתוך הים או שעל שפת הים; ומצינו שם איים שגור הרבה להורות על הארצות הרחוקות אשר מעבר לים, כמו והגידו באיים ממרתק (ירמיה ל"א י'), שמעו איים אלי והקשיבו
לאמים מרחוק (ישעיה מ"ט א' ), תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרתוקים (שם ס"ו י"ט ) ואיי
הגוים הוא כמו גויי האיים, כמו ירק עשב (למעלה ט' ג' ) ולהט החרב (למעלה ג' כ"ד )
למשפחותם
בגויהם
:
למשפחותם אשר
בגוייהם, כי כל גוי כולל משפחות ושבטים שונים; או
בגוייהם ענינו בארצות מושבם; כי שם גוי נגזר מן גיא, ועקר הוראתו מחוז מיושב, עיין "בכורי העתים"
תקפ"ז עמוד קע"ד.
[ז] סבא
: נזכרת בישעיה (מ"ג ג' ) נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך וכן (שם מ"ה י"ד ) יגיע מצרים וסחר כוש
וסבאים אנשי מדה, ובתהלים (ע"ב ") מלכי שבא וסבא.
סבתא
: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן
סמדאי.
רעמה
: ביחזקאל (כ"ז כ"ב ) רוכלי שבא ורעמה המה
רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב.
סבתה
: בתרגום ירושלמי המיוחס ליונתן מתורגם
זנגאי.
שבא
: נזכר גם למטה (פסוק כ"ח) בין בני יקטן, ויש עוד שבא אחר מבני קטורה (למטה כ"ה ג' ).
דן
:
נוכרה
ביחזקאל (כ"ז ט"ו ), ויש עוד דדן
מבני
קטורה.
ח] להיות
גבור בארץ
: להיות מפורסם בגבורתו,
ועי"כ הביא בני אדם תחת
ממשלתו; יש סובר כי
נמרד הוא בל המלך הראשון לאשור, וקרוב הדבר שלכך נזכר כאן, מפני שעשו אותו ע"ז; ומצאנו ארץ אשור נקראת (מיכה ה'
ה') ארץ נמרוד, גם מגדל בבל נקרא עד היום על שם
נמרד ברז
נמרד, ובאותו מגדל או היכל היה עיקר עבודת בל; ויש אומרים (פסחים צ"ד ע"ב), שנקרא
נמרד על שהמריד את העולם בקב"ה, אמנם אין נראה מסיפור התורה שעשה עצמו ע"ז בחייו, רק שעשה לו מלוכה ביד חזקה, ואולי העמים שהיו תחת ידו קראו לו בל כלו' בעל ואדון, ואשר לא היו תחת ידו קראוהו מורד (ויש אומרים כי
נמרד נגזר מן נמר). ולהיות בל ע"ז מפורסמת מאד, הודיעה התורה שלא היה אלא
גבור ציד:
[ט] הוא היה
גבור ציד
: ידוע כי בימי קדם היו חיות השדה פושטות בארץ למיעוט היישוב, והיו
הגבורים הורגי החיות נכבדים מאד לרוב תועלתם, כגון
הירקוליס ואחרים.
גבור
ציד
:
גבור סמוך וציד שם דבר, כמו
גבורי מלחמה (דה"י ב' י"ג ג'), אנשי אמת (שמות י"ח כ"א ).
לפני ה'
: בכל העולם, שגם האל לא היה רואה בארץ
גבור ציד ממנו (
רמב"ן ).
על כן יאמר
: כך היה משל הדיוט כשהיו רוצים להלל איש
גבור היו אומרים דרך גוזמא שהוא
כנמרד.
[י] ותהי ראשית ממלכתו וגוי
: נראה שהוא בנה את הערים האלה כמו שאמר אח"כ שבנה את
נינוה
וכו '. שנער: הארץ שסביבות בבל, ולא נדע עד היכן נמשכה,
[יא] מן הארץ ההוא יצא אשור
: הנכון כדברי
רמב"ן ולפניו התרגום המיוחס ליונתן ואחריו
רמבמ"ן
ור ' שלמה
דובנא כי
נמרד יצא משם והלך לאשור. וארץ אשור
היתה נקראת בפרט המדינה, אשר בה עיר
נינוה, ולפעמים נכללו בשם אשור כל ארצות ממלכת מלכי אשור, ולפעמים נקראה מלכות בבל אשור, כשנפלה מלכות אשור ביד מלכי בבל, וכשנפלה בבל ביד פרס ומדי נקרא
דריוש מלך פרס בשם מלך אשור (עזרא ו' כ"ב).
נינוה
: היא עתה נחרבת, ואצלה עתה עיר
מוסול. אבל מה שרצה ר' שלמה
דובנא להסתייע מתרגום
אנקלוס אינו אלא טעות, כי הה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחילתה אינה נוהגת בלשון ארמית. ותרגום אשורה (למטה כ"ה י"ח) הוא
לאתור, אבל
אתוראה הוא שם היחס (אשורי) כמו
בבלאה,
פרסאה,
מערבאה, וכן עד מה אשור תשבך (במדבר כ"ד כ"ב ) תרגומו
אתוראה
ישבינך.
רחובות עיר
: כך היה שמה, והוסיפו מלת עיר, כי שם רחובות לא ייראה ממנו שהוא שם עיר.
יצא אשור
, אל אשור, כמו בצאתי שער עלי קרת (איוב כ"ט ז'), ויצא חצר אדר (במדבר ל"ד ד' ), ויצא נחל מצרים (יהושע ט"ו ד') ויצא יבנאל (שם
שם י"א), ויצא הירדן (שם ט"ז ז'), ויצא עין שמש (שם י"ח י"ז), וכן בשורש בוא, ויבא ירושלים (מלכים א' ג' ט"ו) ויביאהו בבל (מלכים ב' כ"ה ז'), וזולתם רבים.
[
יג ] את
לודים וגו'
: שמות אומות בלתי ידועות היום, ואפשר שלא היו אלא משפחות מאומת מצרים.
[יד]
פתרוסים
: יושבי
פתרוס ישעיה י"א
י"א, ירמיה מ"ד א' וט"ו.
אשר יצאו משם פלשתים
: לפי הטעמים יצאו פלשתים
מפתרוסים
ומכסלוחים יחדו, לא
מכסלוחים לבדם, ועל כל פנים לא יצאו
מכסלוחים לבדם, כי גם מכפתורים יצאו, ככתוב את פלשתים שארית אי כפתור (ירמיה מ"ז ד'), ופלשתים מכפתור (עמוס ט' ז') וכתוב
והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו
תחתם (דברים ב' כ"ג ), ומן הפסוק האחרון הזה נראה כי לא כל הפלשתים, אלא קצתם, יצאו מכפתור, ושאריתם ייתכן שהם מן
הפתרוסים
והכסלוחים.
ואת כפתורים
: גם את אלה ילד מצרים. והנה רצה הקב"ה להודיע לישראל כי הפלשתים שהיו הם הולכים לשכון אצלם הם מבני מצרים, כדי שיתרחקו מהם ומדרכיהם, כי אין ספק שהיו ישראל שבימי משה שונאים את המצרים שהשתעבדו בהם. כפתור כנראה האי כרתים.
[
טו ] צידון
: שם עיר ידועה.
ואת חת
: יושבי חברון.
[
טז ] היבוסי
: יושבי ירושלים.
[
יז ] ואת
הערקי ואת הסיני
: שם משפחות מבני כנען.
החמתי
: עיר חמת נמצאת עד היום בארם אצל נהר
אורונטס והיוונים קראו לה
אפיפניה.
ואחר נפוצו משפחות הכנעני
: נתרבו ונתיישבו בארצות אחרות,
ונראין דברי נתיבות השלום, כי מה שכתוב אח"כ ויהי גבול הכנעני
מצדון וגו' הם גבולי כנען מימי קדם, אבל בימי משה כבר נפצו
משפחותם
ונתפשטו הרבה והלאה
לגבולים האלה, כפי מה שנתבארו גבולות ארץ כנען בפרשת מסעי.
[
יט ]
באכה
:
הכ"ף
לכנוי, כאדם מדבר עם חברו (רש"י
ורד"ק),
וענין המליצה הזאת
כענין דרך או מצד.
[כ]
בגויהם
:
עין למעלה י' ה' .
[
כא ] ולשם ילד נם הוא
: אמר לשון זה בשם לפי שהזכירו באחרונה (
רמב"ן ) כדי שלא נחשוב שלא היה נכבד כאחיו, או שלא היה מרובה באוכלוסין כמוהם. ולפי שאיחר אותו הוסיף בשבחו כי הוא אבי כל בני עבר וגו'אבי כל בני עבר
: הנכון כדעת
רש"י
ורמב"ן שהטעם אנשי עבר הנהר, כלו' השוכנים למזרחו של פרת, כטעם בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם (יהושע כ"ד ב'), וענו אשור וענו עבר (במדבר כ"ד
כ"ד ), בעברי נהר במלך אשור (ישעיה ז' כ') והם אנשי אשור ובבל ואנשי ארם
נהרים, שהיו
גוים עצומים וממלכות גדולות. ואברהם שבא מארם נקרא העברי (למטה י"ד י"ג ), וכשנתרבה זרעו נקראו בני המשפחה כולם עברים; ואם אולי גם אחרים באו מהארצות ההן לארץ כנען והולידו שם בנים, לא נקראו עברים, כי התערבו עם גויי הארץ, ולא נשארו אומה נבדלת כמו שנשארו בני ישראל. והדבר מובן מאליו כי השמות האלה "עבר הנהר" ו"עברים" נולדו בארץ כנען אשר היא בעבר המערבי לנהר פרת, והעמים היושבים בעבר המזרחי עיקר שמם היה ארמים אשורים בבלים, לא עברים, ורק כשהיה אחד מהם יוצא מארצו ועובר את הנהר, היו הכנענים קוראים לו עברי; וכן ארצות ארם
נהרים ואשור היו נקראות רק בארץ כנען בשם עבר הנהר, וכן מה שכתוב כאן אבי כל בני עבר הוא לפי מה שנקראו הארצות ההן בפי אנשי כנען ואח"כ בפי בני ישראל המדברים שפת כנען. והפך מזה בעזרא ונחמיה מצינו ארץ ישראל וסביבותיה נקראות עבר הנהר או עבר
נהרא (עזרא ה ל"ו; נחמיה ב' ז' ט'; ג, ז'; עזרא ד ט"ז), כי כן היו מעבר לנהר ליושבי אשור ובבל. וכן בפסוק כי הוא רודה בכל עבר הנהר (מלכים א' ה' ד' ) הכוונה על א"י והממלכות אשר סביבותיה, וזה מפני כי ס' מלכים שבידנו (שהוא קצור מס' ד"ה למלכי יהודה וישראל שנאבד) נעשה בגלות בבל (אדר תרכ"א). אחי יפת הגדול: הגדול כנוי ליפת, והנה כבר ידענו כי שם ויפת אחים, והנכון כפי
רש"י כי כאן הכוונה במלת "את"
שוה, כמו שמעון ולוי אחים (למטה מ"ט ה' ), אח הייתי לתנים (איוב ל' כ"ט), אח הוא לבעל משחית (משלי י"ח ט'), והטעם שהיה נכבד כיפת שהיה הגדול; וכל זה אמנם
להבזות את חם שיצאו ממנו מצרים וכנען.
ארפכשד: זה שם ארם, כי נזכרו תולדותיו למטה, אך על שמו נקראה אחת ממדינות אשור.
ארם
: שתי ארצות נקראו כן, האחת היא סוריה והיא ארם דמשק, והיו בה בימי דוד ממלכות שונות, ארם צובה, ארם בית רחב, ארם מעכה, וחמת; והשנית היא ארם
נהרים או פדן ארם שבין פרת
וחדקל.
[כד] עבר
: דעת אחדים, כי היהודים קראו לו שם זה על שם שממנו יצאו העברים; ואני אומר כי מעולם לא מצאנו שיהיו ישראל מיחסים עצמם לעבר, אלא לאברהם ליצחק ויעקב, והנכון בטעם שם עברים מה שכתבתי למעלה (כ"א), וטעם שם עבר
לאיש זה
לא
ידענוהו.
[כה] נפלגה הארץ
: נתבלבלו הלשונות.
יקטן
: הוא נזכר עדיין אצל הערבים יושבי תימן והם
מתיחסים לו.
[
כו ] את
אלמודד
: דעת
גזניוס כי הוא מורד שלפי דברי הערבים בספור
יחוסיהם היה מגזע יקטן, ויש משפחה ממשפחות הערבים יושבי תימן הנקראת על שמו בני
מראד; והנה מלבד חלוף הדל"ת ברי"ש, קשה לי בזה שיהיה סימן הידיעה (אל בערבית בה"א הידיעה בעברית) בשם אדם, והנכון שאותיות אל גם הם מן השורש, ושאין כאן טעות בכתיבת השם, ואנחנו לא נדע, מי הם יוצאי
אלמודד, כאשר לא נדע כמה אומות אחרות.
הצרמות
: שם מחוז בערב והיא ארץ מור ולבונה.
[
כז ] אוזל
: שם עיר גדולה ואם בערב המבורכת תימן ושמה עתה
שנעא.
שבא
: עם מפורסם אצל הקדמונים בערב המבורכת ונזכר הרבה במקרא.
[
כט ] אופיר
: שם מחוז בדרום ערב, והוא אופיר שהיו הולכות שם אניות שלמה
[ל] ויהי מושבם וגו'
:
נראין דברי
מיכאעליס (שלא כדעת בעל הטעמים) שהטעם ויהי מושבם הר הקדם, ממשא
באכה ספרה. וכן היא ג"כ דעת רש"י, שכתב (י"א ב' )
בנסעם מקדם שהיו יושבים שם
כדכתיב למעלה ויהי מושבם וגו' הר הקדם. הר הקדם: ארץ הרים נקראת הר, כמו ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג' כ"ה ) הר
האמרי (שם א' ז' ), וכן בעובדיה (א' ט') הר עשו, והנה אומר כי היה מושב בני יקטן בארץ הנקראת הר הקדם, כי כן רוב חלק ערב אשר ישבו בה בני יקטן היא ארץ הרים.