בצע = חלק בשלל, תועלת אישית אנוכית

קוד: בצע = חלק בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

השורש בצע מציין חלוקה; בלשון חז"ל, "בוצעים את הפת" (סנהדרין קב.), כלומר, פורסים אותה כדי לתת לכל אחד מהסועדים את חלקו.

בלשון המקרא, השורש משמש בדרך-כלל במשמעות שלילית - בוצע בצע הוא אדם שדואג רק לחלק שלו, פועל רק כדי להשיג רווח לעצמו ולא מתייחס לזכויותיהם של אחרים:

• ישעיהו נו11: "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין; כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ" - כל רועה פונה לדרך שמביאה הכי הרבה תועלת לחלק שלו ברווחים, ולא דואג לצאן.
• שמות יח21: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע..." - אחת הדרישות מהשופטים היא, שיהיו שונאי בצע, כלומר, שלא יחשבו על הרווח האישי שלהם, גם אם הוא מגיע להם ביושר, אלא על הצדק בלבד (פירוט). זו גם הדרישה מכל מנהיג: משלי כח16: "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, [שֹׂנֵא]יבֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים" (פירוט).
• שופטים ה19: "בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ; בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ" - דבורה מתלוננת על כך ששבטי ישראל לא באו לעזור, כי כל אחד מהם חשב על התועלת והרווח הפרטיים שלו, בעוד ששבטי כנען באו לעזור בחינם ובלי לחשוב על התועלת הפרטית שלהם (מצודת דוד).
• שמואל א ח3: "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו[בִּדְרָכָיו], וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע, וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיִּטּוּ מִשְׁפָּט" - בניגוד לשמואל, שדאג לכלל ישראל, בניו דאגו רק לרווחים שלהם. בניגוד לשמואל, שהיה הולך מעיר לעיר כדי לשפוט את ישראל, הם ישבו בבתיהם וחיכו שאנשים יבואו אליהם, כדי שיוכלו להרויח יותר בעסקים הפרטיים שלהם (ע"פ בבלי שבת נו א).
  
• ישעיהו לג15: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" - הצדיק מואס ברווח ותועלת הבאים מעושק ופגיעה ברכוש הזולת.
• ירמיהו ו13, ירמיהו ח10: "כִּי מקטנם וְעַד גָּדוֹלם כלו בוצע בֹּצֵעַ, ומִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כלו עֹשֶׂה שָּׁקֶר" - כל אחד חושב רק על הרווחים שלו.
• מיכה ד13: "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן, כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה, וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים, וְהַחֲרַמְתִּי לה' בִּצְעָם, וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" - הרווח שהם לקחו לעצמם יהיה חרם, קודש לה'.
• משלי א19: "כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח" - מי שחושב רק על הרווח שלו, מעוניין להרוויח הרבה כסף בקלות ומתעלם מהפגיעה בזולת - בסופו של דבר הרווח שהוא רודף אחריו יפגע בחייו (פירוט).
• משלי טו27: "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" - מי שדואג רק לרווחים האישיים שלו, ולוקח מרכוש הזולת, עלול לקלקל ולהשחית את משפחתו ורכושו (פירוט).
  

בחלק מהפסוקים, השורש בצע מציין תועלת ורווח כלשהם, לא דווקא חומריים:

• בראשית לז26: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו 'מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ?'" - איזו תועלת תצמח לנו מזה שנהרוג אותו? (אבן עזרא).
• מלאכי ג14: "אֲמַרְתֶּם 'שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים, וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת'" - אנשים מסויימים התלוננו על כך שהם לא מפיקים רווח אישי משמירת המצוות. ומצד שני -
  
• תהלים קיט36: "הַט לִבִּי אֶל עדותיך, וְאַל אֶל בָּצַע" - משורר תהלים רוצה לחשוב רק על התורה, ולא על הרווחים האישיים שלו.
• תהלים ל10: "'מַה בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת? הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ?'" - המשורר שואל את ה', 'איזו תועלת תצמח לך אם אמות, והרי עפר לא יוכל להודות לך ולספר את אמתך?'. ומצד שני -
  
• איוב כב3: "הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק? וְאִם בֶּצַע כִּי תַתֵּם דְּרָכֶיךָ?" - אליפז אומר לאיוב, שה' לא  מפיק שום תועלת אישית מהמצוות שהאדם מקיים; המצוות נועדו לאדם ולא לה'.