קוד: מחיתה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה מְחִתָּה מופיעה מספר פעמים כניגוד של מבצר, מעוז או מושגים אחרים הקשורים לבנין מוגן:
פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו, שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו - מְחִתָּה": מחיתה היא ניגוד של מבצר.
הוֹן עָשִׁיר - קִרְיַת עֻזּוֹ; מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם" (פירוט) - מחיתה היא ניגוד של קריית-עוז (עיר מבוצרת).
מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" (פירוט) - מחיתה היא ניגוד של מעוז (= מחסה ומצודה, כמו ב תהלים לא3: "
הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי" ועוד).
אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה, מַחֲסִי אַתָּה בְּיוֹם רָעָה" - מחיתה היא ניגוד של מחסה (מקום שמסתתרים בו מפני רעה).
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ...
בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ" (פירוט) - מחיתה היא ניגוד של האבנים הבונות את חומות ירושלים ושעריה.
לְמוֹאָב, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם, הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה" (משגב הוא מבצר, כמו ב ישעיהו כה12: "
וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר" ועוד).
וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ", ונאמר עליו, ירמיהו א17: "
וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ, אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם".
השורש חתת משמעו שבר, ומכאן: מחיתה = שבירת קירות המבצר, הריסת המקום המוגן.
ניתן לפרש לפי זה פסוקים בספר משלי העוסקים בפה ושפתיים. השפתיים נמשלות לחומה השומרת על הפה והגרון, שלא ידברו דברים רעים, או שלא יאכלו מאכלים רעים:
נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ" (פירוט): הפושק את שפתיו ומדבר/אוכל בלי מחשבה, כאילו הורס את חומת-ההגנה שמספקות השפתיים.
חֲכָמִים - יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל - מְחִתָּה קְרֹבָה" (פירוט): ה חכמים נוהגים להצפין (להסתיר ולשמור) את המידע שברשותם שלא יגיע לידי האויב, אולם פיו של האויל הורס את חומת הסודיות.
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב, וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא; פִּי כְסִיל - מְחִתָּה לוֹ, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ" (פירוט).
אמנם, יש פסוקים שלא הצלחתי לפרש לפי פירוש זה, וייתכן ששם משמעות המילה כללית יותר - הריסה:
בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן" (פירוט) - לא ברור לי מדוע מחיתה היא ניגוד של הדרה. אולי הדרה רומזת לארמון המלוכה, והכוונה: כשהעם נוטש את המלך, ארמון המלוכה שלו נהרס.
שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" (פירוט) - לא ברור לי מדוע מחיתה היא ניגוד של שמחה.
אֵיךְ חַתָּה, הֵילִילוּ! אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב, בּוֹשׁ! וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו" - לא ברור לי מדוע מחיתה נרדפת לשחוק.
- אולם, על-פי הפסוקים שהובאו למעלה, שבהם מחיתה מנוגדת להגנה ובניה, מסתבר יותר שהמשמעות היא הפוכה - מחיתה היא חפירה שהאויבים חופרים מסביב לחומה, כדי לשבור ולהפיל אותה.