שמחה לצדיק עשות משפט, ומחתה לפעלי אוון

מחיתה היא הריסת חומות-ההגנה שמסביב לעיר, ובהשאלה: הריסה ושבירה כלשהי.  פועלי אוון הם העושים רע במרמה או בכוח הזרוע.

לפי כל הדעות יש כאן "תקבולת משלימה", כלומר, יש מילים מהצלע הראשונה שצריך "להשלים" גם בצלע השניה. אבל יש דעות שונות בשאלה איזה מילים בדיוק צריך להשלים:

1. "שמחה לצדיק עשות משפט, ושמחה לצדיק מחיתה לפועלי אוון "; כלומר: הצדיק שמח כשנעשה משפט-צדק בעולם, ושמח להרוס את הרשעים העושים אוון.

פירוש זה מתאים לפסוק המקביל, משלי י29: "מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן": הפסוק ההוא מתאר את דרכו של ה' (פירוט), והפסוק שלנו מתאר את דרכו של צדיק בשר ודם המשתדל ללכת בדרכי ה'.

2. "שמחה לצדיק עשות משפט, ומחיתה לפועלי אוון עשות משפט": כשנעשה משפט צדק בעולם, הוא גורם הריסה לפועלי האוון. משפט צדק הורס את חומות-ההגנה ואת החיים הבטוחים שהם בנו לעצמם, ומציג אותם בחולשתם.

- א. על-דרך הפשט: "כשיעשה משפט ודין בארץ, הנה זה הענין שמחה לצדיק, שאז יבטח לבו שלא ילכד ברשת המלכות, כי הוא נשמר מעשות רע; וזה הענין הוא מחתה ושברון לפועלי און, כי אז יפחדו מאד שיענשו על רוע מעשיהם" (רלב"ג);

- ב. ועל-דרך הדרש: "שמחה להקב"ה לעשות דין בצדיקים כדי לזכותם לחיי העולם הבא, ושמחה לצדיק שהקב"ה מביא יסורין עליהם כדי שיזכו לעולם הבא... ומחתה היא לפועלי און - לפי שאין נותנין לב לשוב ואין היסורין מועילין להן ומצטערין ולא להועיל" (רש"י בשם מדרש תהלים). 

- ג. וכן באחרית הימים: "שאז תהיה שמחה שלימה לכל הצדיקים, וכל שכן לצדיקו של עולם... ואז תהיה מחיתה לפועלי אוון, שהם אומות העולם שגזלו כל ההשפעות לישראל באוון שלהם... ואין קץ לפורענותם בעת תיקון העולם, שהוא סוד המשפט" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).

3. "שמחה לצדיק עשות משפט, ועשות מחיתה שמחה לפועלי אוון" (מצודת דוד): פועלי האוון שמחים ונהנים להרוס את חייהם של אחרים.