זריזות לעומת חיפזון

קוד: ביאור:משלי כא5 בתנ"ך

סוג: הבדל

מאת: אראל

אל:

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק כא פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31

כא5 מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר.

סגולות

מחשבות של אדם חרוץ (זריז במעשיו) יביאו לו רק יתרון, כי יבצע אותן ביעילות; אולם החיפזון של אדם אץ, לחוץ וממהר להגיע לסוף העבודה בלי מחשבה מעמיקה, יביא לו רק מחסור.

מצודות

מחשבות חרוץ (זריז וישר) - אין בהם דבר בטל, אך להביא יתרון מה; וכל אץ (הממהר במעשיו) - אין בהם דבר ריוח, אך להביא עוד חסרון מה.

עצות

זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות..."; אך חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן". מה ההבדל ביניהם? כדי לענות על השאלה, נבחן שני ביטויים דומים, המופיעים בפסוק שלנו: מחשבות חרוץ הן יתרון, אבל אץ מגיע רק לחיסרון:

חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, או - אדם שיוצא מביתו והולך לעבוד;

אץ הוא אדם חסר-סבלנות, דוחק ומלחיץ.

התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;

התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה, שמות ה13: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'".

הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר"; אך במחשבות של אדם אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור".

הקבלות

ההבדל בין זריזות לחיפזון ידוע. זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות..."; חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן".

פסוקים נוספים על הניגוד חריצות - רמיה.

מרדף ריקים.

אך למחסור.

דקויות

הפסוק מבאר את ההבדל בין זריזות לבין חיפזון.

חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, היוצא מביתו והולך לעבוד;

אץ הוא אדם חסר-סבלנות, נחפז, דוחק ומלחיץ.