זריזות לעומת חיפזון

קוד: ביאור:משלי כא5 בתנ"ך

סוג: הבדל

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
כא5 מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר.

 סגולות

מחשבות של אדם חרוץ (זריז במעשיו) יביאו לו רק יתרון, כי יבצע אותן ביעילות;   אולם החיפזון של אדם אץ, לחוץ וממהר להגיע לסוף העבודה בלי מחשבה מעמיקה, יביא לו רק מחסור.

 מצודות

מחשבות חרוץ (זריז וישר) - אין בהם דבר בטל, אך להביא יתרון מה;    וכל אץ (הממהר במעשיו) - אין בהם דבר ריוח, אך להביא עוד חסרון מה.


 עצות

זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות..."; אך חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן".  מה ההבדל ביניהם? כדי לענות על השאלה, נבחן שני ביטויים דומים, המופיעים בפסוק שלנו: מחשבות חרוץ הן יתרון, אבל אץ מגיע רק לחיסרון:

חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, או - אדם שיוצא מביתו והולך לעבוד;

אץ הוא אדם חסר-סבלנות, דוחק ומלחיץ.

התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;

התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה, שמות ה13: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'".

הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר"; אך במחשבות של אדם אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור". 

 הקבלות

ההבדל בין זריזות לחיפזון ידוע. זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות..."; חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן".

פסוקים נוספים על הניגוד חריצות - רמיה.

מרדף ריקים.

אך למחסור.

 דקויות

הפסוק מבאר את ההבדל בין זריזות לבין חיפזון.

חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, היוצא מביתו והולך לעבוד;

אץ הוא אדם חסר-סבלנות, נחפז, דוחק ומלחיץ.

התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;

התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה, שמות ה13: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'".

הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר"; אך במחשבות של אדם אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור". 

 פרק כא    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות