קוד: ביאור:משלי כא5 בתנ"ך
סוג: הבדל
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק כא פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 |
מחשבות של אדם חרוץ (זריז במעשיו) יביאו לו רק יתרון, כי יבצע אותן ביעילות; אולם החיפזון של אדם אץ, לחוץ וממהר להגיע לסוף העבודה בלי מחשבה מעמיקה, יביא לו רק מחסור.
מחשבות חרוץ (זריז וישר) - אין בהם דבר בטל, אך להביא יתרון מה; וכל אץ (הממהר במעשיו) - אין בהם דבר ריוח, אך להביא עוד חסרון מה.
זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות...
"; אך חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן
".
מה ההבדל ביניהם?
כדי לענות על השאלה, נבחן שני ביטויים דומים, המופיעים בפסוק שלנו: מחשבות
חרוץ הן יתרון, אבל
אץ מגיע רק לחיסרון:
חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, או - אדם שיוצא מביתו והולך לעבוד;
אץ הוא
אדם חסר-סבלנות, דוחק ומלחיץ.
התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;
התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה,
שמות ה13: "וְהַנֹּגְשִׂים
אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'
".
הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם
חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר
"; אך במחשבות של אדם
אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור
".
ההבדל בין זריזות לחיפזון ידוע. זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות...
"; חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן
".
הפסוק מבאר את ההבדל בין זריזות לבין חיפזון.
חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, היוצא מביתו והולך לעבוד;
אץ הוא
אדם חסר-סבלנות, נחפז, דוחק ומלחיץ.
התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;
התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה,
שמות ה13: "וְהַנֹּגְשִׂים
אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'
".
הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם
חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר
"; אך במחשבות של אדם
אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור
".
פרק כא פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |