רודף צדקה וחסד, ימצא חיים צדקה וכבוד

מה זה רודף צדקה?

1. על-פי הפשט, רודף במשמעות מושאלת: משתדל לעשות, כמו בדברים טז20: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה" (פירוט) ובמשלי כא21: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד" (פירוט) ולהבדיל בישעיהו א23: "כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (פירוט).

2. ועל-דרך הדרש, רודף במשמעות מוחשית: רץ אחרי הבורח.   הכוונה לגבאי-צדקה הרודף אחרי אנשים כדי לשכנע אותם שיתנו צדקה, או אדם המלווה בלי ריבית בגמילות-חסד ואז צריך לרדוף אחרי הלווים שאינם מחזירים.     והפסוק מבטיח לו, שלמרות הטירחה, העצבים והעלבונות שהוא סופג מ"רדיפה" זו, בסופו של דבר הוא ימצא חיים צדקה וכבוד.

רודף צדקה ימצא צדקה

המשתדל לעשות צדקה ימצא צדקה - האם זה לא מובן מאליו? הרי בכל מקום יש עניים, וכל מי שרוצה לתת צדקה יכול למצוא בקלות למי לתת!

1. ייתכן שהכוונה היא אכן, שמי שרודף צדקה ימצא צדקה - מי שיתאמץ באמת לעשות צדק, יצליח בכך: ה' יזמן לו כסף שיוכל לתת, ועניים מהוגנים שיוכל לתת להם (ר' יצחק, בבא בתרא ט ב). מכאן ראיה לפתגם יגעת ומצאת - תאמין.

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב רק "רודף צדקה ימצא צדקה", ולא להוסיף עניינים שונים. כמו ש"חסד" בצלע הראשונה של הפסוק שונה מ"חיים וכבוד" בצלע השניה, כך מסתבר ש"צדקה" בצלע הראשונה שונה מה"צדקה" בצלע השניה.

2. לענ"ד, הצדקה הראשונה היא צדקה שהאדם עושה עם אחרים, והצדקה השניה היא צדקה שה' עושה עמו: "הרודף לעשות צדקה וחסד עם הבריות, ימצא גם הוא מה' חיים וצדקה וכבוד" (מצודות). מי שמשתדל לנהוג כל חייו בצדק, וגם לעשות צדק בין אנשים אחרים, יזכה ליחס דומה מה':

• יציל אותו מעושקיו ויעזור לו לקבל את המגיע לו בצדק;
• ייתן לו כבוד בין הבריות, כך שכולם יידעו שהוא צודק.

צדקה וחסד - מה ההבדל?

1. בלשון המקרא, צדקה היא עשיית צדק, שורת הדין, וחסד הוא לפנים משורת הדין.

2. בלשון חז"ל, גם צדקה וגם חסד הם לפנים משורת הדין, אולם יש הבדל ביניהם: "צדקה - בממונו, וחסד - בגופו, ולכן ימצא חיים - בגופו, וצדקה בממונו, ונוסף עוד הכבוד, לפי שנדמה לבוראו שהוא מלך הכבוד וחולק מכבודו ליראיו ההולכים בדרכיו" (רמ"ד ואלי);

וכך בתלמוד: "(הנתינה היא הצדקה, והטורח הוא החסד ); בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה : (א) צדקה - בממונו (נותן לו כסף), גמילות חסדים -  בין בגופו (כגון מספיד למת, נושאו, קוברו, משמח חתן, מלוה חבירו בדרך) בין בממונו (מלוה לו מעות, משאילו כלים ובהמה). ( ב) צדקה - לעניים, גמילות חסדים - בין לעניים בין לעשירים. (ג) צדקה - לחיים, גמילות חסדים - בין לחיים בין למתים" (בבלי סוכה מט: (ּרש"י)).

אולם, יש אנשים הזקוקים לכסף, ואין סיכוי שיוכלו להחזיר; במקרים כאלה, "בכמה דברים יש שצדקה עדיף מן החסד, שצדקה נותן לו לחלוטין וגמ"ח נותן לו רק לפי שעה... לצדקה צריך התגברות היצר יותר, מפני שמתחסר ממונו..." (אהבת חסד ב יז).

הפסוק שלנו ממליץ להשתדל לעשות גם צדקה וגם חסד. וכך פירשו חכמי המדרש: "[דרך] של טובה - יש בה שני דרכים, אחד של צדקה ואחד של חסד, ואליהו ז"ל ממוצע ביניהם... ושמואל הנביא עומד בין שני דרכים הללו ואומר 'באיזה דרך אלך? אם אלך בשל חסד - של צדקה טובה ממנה, ואם אלך בשל צדקה - של חסד טובה ממנה! אלא אני מעיד עליי שמיים וארץ, שאיני מניח את שתיהן, ואקחם לעצמי... ללמדך שכל מי שהוא רוצה ועושה צדקה וגמ"ח, יורש שלוש מתנות טובות... חיים צדקה וכבוד" (פרקי דרבי אליעזר טז).

"אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים (לעולם הבא) צדקה וכבוד (בעולם הזה)." (בבלי קידושין דף מ א ורש"י, וכן רש"י על בבלי יבמות קט ב).

"החסד לוה מן הצדקה והצדקה מן החסד, שנאמר רודף צדקה וחסד" (שמות רבה לא טו)

"כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו... דכתיב " בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן "... 'חסד' - זו גמילות חסדים, שנאמר רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד ";" (תנא קמיה דרבי יוחנן, ביאור:בבלי ברכות ה ב).

ראו גם אורחות צדיקים - שער הנדיבות.