איך רודפים אחרי הצדק

קוד: ביאור:דברים טז20 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

דברים טז20: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

תרדוף ותחפש שופטים מומחים שיעשו צדק, וכן תחפש עדים וראיות כדי לעשות צדק, ותעשה זאת שוב ושוב עד שתצליח; כי רק כך תוכל לחיות לאורך זמן ולרשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך.

צדק צדק תרדוף

איך אפשר לרדוף אחרי הצדק, והרי צדק הוא דבר מופשט? כמה פירושים.

1. רדיפה במשמעות מוחשית - מצוה על כל אדם שיש לו משפט, לקום וללכת לבית-דין של מומחים: "צדק צדק תרדף – הלך אחר בית דין יפה:  אחר ר' אליעזר ללוד,  אחר ר' יוחנן בן זכאי לברור חיל... צדק צדק תרדוף –  הלך אחר חכמים לישיבה,  אחר ר' אליעזר – ללוד,  אחר ר' יוחנן בן זכאי – לברור חיל,  אחר ר' יהושע – לפקיעין,  אחר ר' גמליאל – ליבנה,  אחר ר' עקיבא – לבני ברק,  אחר ר' מתיא – לרומי,  אחר ר' חנינא בן תרדיון – לסיכני,  אחר ר' יהושע – לגולה,  אחר רבי – לבית שערים,  אחר חכמים – ללשכת הגזית" (בבלי סנהדרין לב. וכן רש"י על פסוקנו).  מי שיש לו משפט, צריך קודם-כל ללכת לבית-הדין שבעירו; ואם הם לא יודעים להכריע, שלא יגיד "טוב, אם הם לא יודעים אז אשאר עם הספק", אלא יילך לבית-דין גדול יותר; ואם גם הם לא יודעים, שיילך לבית-דין גדול יותר, עד שיגיע לסנהדרין בלשכת הגזית. ירדוף בגופו אחרי הצדק, עד שימצא אותו.

2. רדיפה במשמעות מוחשית - מצוה על השופט, לרדוף אחר אדם שיצא חייב בדין, אם נתגלו ראיות חדשות המאפשרות להצדיק אותו: "יצא חייב, מנין שמחזירין אותו לזכות? שנאמר צדק צדק תרדף" (ספרי). "שאם הצדק ברח מהם, ויצא חייב שלא בצדק, כי מצאו לו אח"כ זכות; אז תרדוף אחרי הצדק להשיגו, ע"י שמחזירין אותו לזכות" (מלבי"ם).

3. רדיפה במשמעות מופשטת - מצוה על השופט למנוע רמאות: "כתיב: 'בצדק תשפט עמיתך'. וכתיב: 'צדק צדק תרדוף '. הא כיצד? כאן בדין [שאינו] מרומה, כאן בדין * מרומה" (ריש לקיש, בבלי סנהדרין לב:). כשהשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות, הצדק כביכול "בורח" ומנסה "להסתתר". תפקיד השופט הוא לחקור בקפדנות את שני הצדדים, ואף להשתמש באמצעים פסיכולוגיים מתוחכמים, כדי לברר את העובדות הנכונות, ורק אז לפסוק את הדין; לרדוף אחרי הצדק, כדי שהרמאי לא יצליח "להבריח" אותו (ע"פ הרב חנוך גבהרד, "שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין לב).

ומדוע פעמיים "צדק"? כמה פירושים.

1. ישנן עוד מצוות שנזכרה בהם מילה כפולה, כגון ויקרא יט17: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (פירוט),  שמות כג5: "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (פירוט). וחז"ל למדו מהכפילות, שגם אם נכשלים בפעם הראשונה, צריך להמשיך ולנסות שוב ושוב עד שמצליחים. אם הוכחנו מישהו והוא לא השתכנע, או עזרנו למישהו והוא נפל שוב - ננסה שוב בדרך אחרת, עד שנצליח. כך גם כאן: אם ניסינו לעשות צדק פעם אחת, ולא הצלחנו - ננסה שוב ושוב עד שנצליח. החיוב במצוה לא מסתיים אחרי שעשינו נסיון אחד, אלא רק אחרי שעשינו את כל המאמצים האפשריים.

2. הכפילות מלמדת שהמצוה מכוונת גם לשופט וגם לנשפט: "הדיינין - צריכין שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה - צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים" (רמב"ן).

3. הכפילות מלמדת שיש לרדוף צדק בשני מצבים - גם כשזה לטובתי וגם כשזה לרעתי: "שירדוף אחרי הצדק שירויח בו או יפסיד" (אבן עזרא).

4. על-דרך הדרש, יש לקרוא "צדק - ב צדק תרדוף". יש לרדוף את הצדק רק בדרכי צדק; לא לעשות עוול במטרה-לכאורה להשיג צדק בעתיד, שכן המטרה אינה מקדשת את האמצעים (בשם הרב מנחם מנדל מקוצק).

5. ועל-דרך הסוד, הכוונה לצדק בעולם הזה וצדק בעולם העליון: "צדק - זו מידת דינו של עולם, שנאמר צדק צדק תרדוף, וכתיב בתריה למען תחיה וירשת את הארץ. אם תדין עצמך - תחיה, אם לאו - הוא ידין עליך ותקיים בעל כרחך.   ומאי צדק צדק תרי זימני? - דכתיב (שמואל ב כב יג) "מנגה נגדו". צדק ראשון צדק ממש, זו שכינה דכתיב (ישעיהו א כא) "צדק ילין בה"; ומאי צדק שני? שמפחיד את הצדיקים, ומפרש שם: צדק הוי כובע ישועה על ראשו, ואין ראש אלא אמת, שנאמר (תהלים קיט קס) "ראש דברך אמת". ואין אמת אלא שלום, שנאמר (מלכים ב כ יט) "הלא אם שלום ואמת יהיה בימי וגו'."    אם כן, יאמר הכתוב 'תשפוט אתה בבית דינך, ותרדוף צדק צדק, ותשיג אותם למען תחיה לעולם הבא בצדק השני שהוא צדק עליון, והוא האור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבא, והוא עוזו של הקב"ה. וירשת את הארץ - בצדק הראשון שהוא ארץ ישראל'" (רמב"ן ע"פ מדרשו של ר' נחוניא בן הקנה).

למען תחיה וירשת את הארץ

הקשר בין רדיפת צדק לבין חיים וירושת הארץ ברור: כשהשלטון מושחת, ואזרחים פשוטים מרגישים שנעשה להם עוול, הם לוקחים את החוק לידיים, והמדינה עלולה להפוך לאוסף של מיליציות פרטיות. אנשים מאבדים מוטיבציה להגן על המדינה, ועלולים אף לחבור לאויב שנתפס בעיניהם ישר יותר. וכן אמרו חז"ל, "על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר", זכריה ח16: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (ר' שמעון בן גמליאל, משנה אבות א יח); "כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים, להחיות את ישראל, ולהושיבן על אדמתן" (רש"י ע"פ סנהדרין לב, וכן אברבנאל).

והמסקנה המעשית, שכדי לשמור על ארץ ישראל, יש למנות מנהיגים צדיקים - לא להשלים עם מנהיגים מושחתים רק בגלל שהם "ימניים" כביכול. ראו על סדר היום - רדיפת צדק וירושת הארץ.

הקבלות

1. בפסוקנו כתוב צדק צדק תרדוף, אבל במקום אחר כתוב רק ויקרא יט15: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (פירוט) - "צדק" רק פעם אחת, ובלי החובה לרדוף. על כך פירש ריש לקיש, מאמוראי ארץ ישראל: "כתיב: 'בצדק תשפט עמיתך'. וכתיב: 'צדק צדק תרדוף'. הא כיצד? כאן בדין [שאינו] מרומה, כאן בדין * מרומה" (בבלי, סנהדרין לב:). הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך" מתייחס למשפט שבו כל העובדות ברורות ומוסכמות, ושני הצדדים באים אל השופט רק כדי שיורה להם איך להתנהג; במצב זה, כל תפקידו של השופט הוא לעיין בעובדות ולפסוק בהתאם. אין צורך "לרדוף" אחרי הצדק כי הוא לא בורח לשום מקום - הוא רק עומד ומחכה שהשופט ימצא אותו. הפסוק שלנו מתייחס למשפט שבו הצדדים לא מסכימים על העובדות, והשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות; הצדק כביכול "בורח" והשופט צריך "לרדוף" אחריו בחקירות עד שיתפסנו (ע"פ הרב חנוך גבהרד, "שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין לב). וראו גם: דין מרומה, התיישנות ושיהוי / ציון אילוז.

2. בפסוקנו כתוב שיש לרדוף צדק, אבל במקום אחר נאמר, קהלת ז16: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם" (פירוט). נראה שקהלת מדבר על עניינים שבין אדם למקום - שם צריך לקיים את המצוות כפשוטן, לעשות רק מה שה' אמר בלי תוספות מיותרות. אבל במשפט שבין אדם לחברו, תפקידו של השופט הוא לחקור ולדרוש מעבר למה שנראה במבט ראשון, ולשם כך לפעמים דווקא כן צריך להתחכם ולהיות "צדיק הרבה". וראו גם  משלי ב9: "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב" (פירוט).

3. בפסוקנו נאמר שיש לרדוף צדק, ובפסוק אחר נאמר שיש לרדוף שלום,  תהלים לד15: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". שם פירשו חז"ל בדומה לפירוש 1 למעלה, שהכוונה לרדיפה מוחשית - ללכת למקומות רחוקים כדי לעשות שלום: "בקשהו ממקומך, ורדפהו במקום אחר"  (סנהדרין לז.). הצדק והשלום קשורים זה לזה; כדי שיהיה שלום, אנשים צריכים לדעת שנוהגים בהם בצדק ובהגינות, זכריה ח16: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם".