לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש

תבונה וצדק

פסוקים נוספים מקשרים בין חכמה ותבונה לבין צדק ומשפט:

משלי א1-3: "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: לָדַעַת חָכְמָה ומוּסַר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק. כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה - ולא רק ברגש (פירוט). וכן פירשו חכמי המדרש:  "כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב" (מדרש משלי שם).

"כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך יזכה את הזכאי ויחייב את החייב. ד"א: כיוון שנתמנה אדם שופט, צריך להשכיל היאך הוא מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם, שכיוון שהוא מקלקל את הדין, הרי הוא חוטא ומחטיא את העולם, אבל אם הוציא את הדין לאמיתו, נמצא עושה משפט וצדקה ומישרים - מה מישרים הללו אדם מהלך בהן ואינו נכשל, כך אם הוציא את הדין לאמיתו אינו נכשל ליום הדין, ומלאכי השרת מלמדין עליו זכות" (מדרש משלי שם).

משלי ח8-16: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ...  בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" - אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק (פירוט).

משלי י31: "פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת" (פירוט) - פיו של אדם צדיק - העוסק בעשיית צדק בין אדם לחברו - מניב פירות של חכמה (פירוט).

גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק, מלכים א ג11: "הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט" (פירוט).

התאווה להבין את המשפט

הפסוק מבטיח לקורא, שה' ייתן לו תבונה שתאפשר לו להבין את המשפט האנושי ואת המשפט האלהי.

ישעיהו הנביא הסתמך על הבטחה זו וביקש מה', במילים דומות מאד, ישעיהו כו7-8: "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס; אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה' קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ":

1. אנחנו מתאוים לחדש את השלטון בירושלים לפי משפטיך הישרים והצדיקים; אנחנו מקוים שתעזור לנו להבין אותם.

2. אנחנו מתאוים להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם; אנחנו יודעים שההנהגה שלך ישרה, אולם רוצים לדעת מדוע לפעמים היא נראית עגולה ולא ישרה:  "האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר... [ו]אתה ה'... עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם).

"האורח הראוי שילך בו הצדיק הם המישרים... בל יתרעם על ההנהגה העליונה, רק להאמין כי הכל בצדק וביושר.   ומכל-מקום, אתה ישר, אתה ה', מעגל צדיק תפלס - עת שהצדיק נוטה מן... הדרך הישר והולך במעגל, שהוא הדרך הסיבובי... עת שהצדיק חוקר ומתפלסף בדרכי ההנהגה ושואל שאלות מדוע דרך רשעים צלחה... לא תחשוב לו זאת לחטא, כי אתה את המעגל הסיבובי הזה תפלס ותשקל במאזני צדק, וידעת לבבו, כי לא בא כמכחיש... רק כמי שהולך בדרך סיבובי למען יגיע על-ידו למחוז חפצו" (מלבי"ם).

מה ההבדל בין צדק, משפט ומישרים?

צדק הוא העיקרון הנצחי והמופשט של הגינות, לתת לכל אחד את המגיע לו; משפט הוא התהליך הפורמלי והמסודר שבו מחליטים מה מגיע למי; ומישרים הם אמצעים להגיע לפשרה בדרכי שלום (ראו "צדק - משפט - מישרים"). זה הסדר הנכון בלימוד: קודם ללמוד מה צודק, אחר-כך איך להגיע לצדק, ובסוף מה עושים כשאי-אפשר להגיע לצדק וצריך להתפשר (וכך גם במשלי א3).