לרשעים אין קוים אדומים

בהמשך לפסוק 12 שדיבר על איש מדבר תהפוכות, הפסוק שלנו מזהיר מפני דרכי-ההתנהגות של אנשים אלה.    הם עוזבים אורחות יושר - אינם מתנהגים על-פי הכללים המקובלים בין אנשים ישרים והגונים, אלא הולכים בדרכי חושך - בדרכים נסתרות ולא צפויות. למשל:

1. לבעלי-עסקים ישרים יש כתובת וטלפון, כך שאפשר לפנות אליהם בתלונות ובבקשות, לבטל רכישות, לבקש החזר כספי, ובמקרה הגרוע ביותר - לתבוע אותם לדין. אלה הם אורחות יושר.   אנשים תמימים, כשמציעים להם לשלם מראש על מוצר, עלולים לחשוב "מה יש לי להפסיד - אני יכול לשלם, ובמקרה הגרוע ביותר אבקש מהם לבטל את הרכישה ולהחזיר לי את הכסף"; אבל אותם תמימים לא לוקחים בחשבון, שהמוכרים עוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חושך - הם עלולים פשוט להיעלם בלי להשאיר עקבות, אי אפשר להשיג אותם בטלפון או בשום דרך אחרת, אין ממי לבקש החזר ואין את מי לתבוע לדין.

2. לפוליטיקאים ישרים יש קוים אדומים, שברור לכולם שהם לא יעברו אותם. גם אם הם ייאלצו לסגת מהמצע שלהם כדי להתאים את עצמם לתנאים המשתנים, הם ישמרו על הקווים האדומים, על אורחות היושר שלהם. כך, מי שבוחר בהם יכול להיות רגוע.    אולם, פוליטיקאים מושחתים כלל אינם מתעניינים בקווים כלשהם, העיקרון היחיד שלהם הוא התועלת האישית שלהם. אם זה משתלם להם, הם עוזבים אורחות יושר, משנים את דעתם באופן קיצוני ופועלים בניגוד גמור ל"עקרונות" המוצהרים שלהם. כך נגרמת עוגמת-נפש רבה לכל מי שהתפתה לבחור בהם.

3. לוחמים ישרים שומרים על כללים ואורחות יושר גם תוך כדי הלחימה, אולם טרוריסטים עוזבים את אורחות היושר ומפרים את כל הכללים: "הרכיב הרביעי בקונפליקט העולמי הנוכחי הוא ההפרה המוחלטת של כל הכללים. העולם התרבותי מאמין בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובחוק הבינלאומי, בזכויות האדם, בחופש הדיבור והעיתונות, ובחירויות נוספות כדוגמת אלה. יש לנו ההרגלים הנאיביים הישנים-נושנים, כגון כבוד למקומות וסמלים קדושים, אי-שימוש באמבולנסים ובתי-חולים לצורך מעשי-לוחמה, הימנעות מהתעללות בגופות ובניצול ילדים כמגינים חיים או פצצות חיות. מעולם, לאורך כל ההיסטוריה, ואף בתקופת הנאצים, לא היתה התעלמות גמורה מכל שצוין לעיל, כמו שאנו רואים כיום... יש לפנינו מערכת חדשה לגמרי של בעיות. האם תפשוט על מסגד המשמש כמחסן תחמושת של טרוריסטים? אם יירו עליך מתוך בית-חולים, האם תשיב אש? האם תפרוץ לכנסיה שהשתלטו עליה טרוריסטים, ולקחו את הכמרים כבני-ערובה? האם צריך לערוך חיפוש בכל אמבולנס, אחרי שכמה מחבלים מתאבדים השתמשו באמבולנסים כדי להגיע ליעדיהם? האם תפשיטו כל אישה בגלל שאחת העמידה פנים שהיא בהריון, בעודה נושאת פצצה על בטנה? האם תשיבו אש על מישהו שמנסה להרוג אתכם, ועומד בכוונה תחילה מאחורי קבוצת ילדים? האם תפשטו על מפקדת טרוריסטים המוסתרת בבית-חולים לחולי-נפש? האם מותר לירות ברב-מחבלים, העובר ממקום למקום כשהוא תמיד מוקף בכוונה תחילה בחבורת ילדים? כל אלה קורים מידי יום בעיראק ובמקומות פלשתיניים. מה באפשרותכם לעשות? נכון; אינכם רוצים להתעמת עם בעיה זו. אך לא ניתן להימנע ממנה... העולם התרבותי עדיין נתון באשליות אודות שלטון-חוק, במצב נטול כל חוקים. משל הדבר להכנסת מחליקה על הקרח לזירת הוקי-קרח, או לניסיון להציב שחקן שחמט מול מתאגרף במשקל כבד....

בדיוק כפי שאין בשום מדינה חוק שימנע מקניבלים לאכול את ראש הממשלה, מפני שזהו מעשה שאין להעלותו על הדעת, כך גם אין החוק הבינלאומי ערוך נגד רוצחים היורים מתוך בתי-חולים, מסגדים ואמבולנסים, בעודם נתונים להגנת מדינתם או עמם. החוק הבינלאומי איננו יודע כיצד להתמודד עם מי ששולח ילדים להשליך אבנים, ואז עומד מאחוריהם ויורה כשהוא מוגן תחת חסינותה של ממשלה, ולא ניתן לעצור אותו. החוק הבינלאומי איננו יודע מה לעשות במנהיג מרצחים שחי ברוב נוחות תחת האירוח המלכותי של מדינה, המתיימרת לגנות את מעשיו, או פשוט טוענת שהיא חלשה מכדי לכלוא אותו...

המדהים הוא, שכל הפושעים האלה תובעים את הגנת החוק הבינלאומי, ומגדירים את כל מתקיפיהם כפושעי מלחמה, וישנם אמצעי תקשורת מערביים שחוזרים על האשמות אלה..." (פרופ' חיים הררי, מבט מתוך עין הסערה, הרצאה שניתנה בכינוס חבר היועצים הבינלאומי של תאגיד רב-לאומי גדול באפריל 2004)

4. פרשנים ישרים מפרשים את התורה במטרה להגיע לאמת, אולם ישנם פרשנים נוכלים העוזבים אורחות יושר ומפרשים את התורה ודברי חז"ל לפי האינטרסים שלהם ובניגוד לאמת:    "מדבר בהם [בחז"ל] כזבים ודברים אשר לא כן, ויחשב על מאמריהם ההיפוך ממה שאמרו ובניגוד למה שנתכוונו אליו, ויפרש את דברי החכמה כפי סכלותו, ויתכוון להחטיא את האמת בדבר. ובכיוצא בהם אמר הכתוב (ישעיהו ה20): "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע וגו'", (תהלים לא19): "תאלמנה שפתי שקר" (ירושלמי חגיגה ב א): "יתפרכן ישתתקן יתחרשן". וכל זה, מפני חפצם להתנגד ותשוקתם לכפור. ונאמר בהם עוד (משלי א כב): "ולצים לצון חמדו להם", (תהלים נב ה): "אהבו רע מטוב ושקר מדבר צדק". ואין כוונתם ללמוד ולהפיק תועלת וללכת בדרך האמת, אלא כוונתם לגנות ולהטיל דופי בדת, וזוהי תכונתם, ובהם נאמר העוזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חושך, השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות" (רבי אברהם בן הרמב"ם על 'חכם עדיף מנביא'; ודומה לזה בפירוש המצודות).