הקשב אזנך לחכמה - הטה לבך לתבונה

בנִי!

1. לפי הפשט, בני היא מילת-קריאה, והמילה אִם היא תנאי שהתוצאה שלו כתובה בפסוק הבא.   האב אומר לבנו:   בני! אם אתה לוקח ברצינות את אמריי, אז תטה את ליבך לתבונה (ראו פירושנו לפסוק 2).

2. ולפי חכמי המדרש, בני היא התוצאה.   ה' אומר לעם ישראל: אתה, עם ישראל, תיקרא בני, רק אם תיקח ברצינות את אמריי: "אמר הקב"ה לישראל: אימתי אתם נקראים בני? כשתקחו אמרי. למה הדבר דומה? למלך, שאמר לו בנו 'סיימני בתוך המדינה שאני בנך', אמר לו אביו 'מבקש אתה שידעו הכל שאתה בני - לבוש פורפירא שלי ותן עטרה שלי בראשך וידעו הכל שאתה בני'. כך אמר הקב"ה לישראל: 'מבקשים אתם שתהיו מסוימין שאתם בני? עסקו בתורה ובמצות והכל רואים שאתם בני'; הדא, אימתי אתם בני - משתקחו אמרי" (ר' יהודה בר שלום, דברים רבה ז ט; וכן רש"י, מצודות, רמ"ד ואלי).