הרשעים הולכים בדרכים שלא תוכלו לחזות מראש

עיקש ונלוז הם שני טיפוסים לא-ישרים.

א. עיקש הוא עקום וקשה.   למשל, בפסוק המתאר את קיבוץ הגלויות, אומר ה' (ישעיהו מב16): "אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר..." - מעקש הוא מקום עקום בקרקע (במימד האנכי), מקום לא מישורי, מקום שקשה ללכת בו.   ובתוכחה לאנשי דורו, אומר הנביא (ישעיהו נט8): "דֹּרֵךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ, וְאֵין מִשְׁפָּט בְּמַעְגְּלוֹתָם; נְתִיבוֹתֵיהֶם עִקְּשׁוּ לָהֶם, כֹּל דֶּרֶךְ בָּהּ לֹא יָדַע שָׁלוֹם" - נתיב עיקש הוא נתיב עקום המערים קשיים על ההולכים בו. זהו משל להתנהגות עקומה וגם קשוחה, הגורמת לכך שאין שלום בין בני אדם (וכמו שעיקש לא ידע שלום, כך גם ההיפך נכון - אדם ישר הוא איש שלום).   וכן במיכה ג9: "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט, וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" - תוכחה למחוקקים, שגם עושים מעשים עקומים שהם נגד המשפט, וגם הופכים אותם לחוקים כך שיהיה קשה לתקן אותם. למידע נוסף ראו במאמר על עיקש בסוף הספר.

ב. נלוז הוא עקום ונסתר, כמו בתוכחת ישעיהו, ישעיהו ל12: "לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: יַעַן מָאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה, וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וַתִּשָּׁעֲנוּ עָלָיו...", המקבילה לישעיהו כט15: "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ" (מצודות). על-דרך הדרש, נלוז  מזכיר נוזל, משתנה ומתהפך מרגע לרגע (ע"פ גליה).

שני אלה מקבילים לשני הטיפוסים שנזכרו בתחילת הקטע (פסוק 12):    עיקש מקביל לדרך רע - איש קשה ואלים העושה רע בגלוי;    נלוז מקביל לאיש מדבר תהפוכות - איש נוכל והפכפך העושה רע בסתר.

והתבונה (שנזכרה בפסוק 11) תציל אותך משניהם:   היא תעזור לך להבין את הרוע שיש בדרכו של העיקש האלים ולא להיכנע לניסיונותיו להאשים אותך;   היא תעזור לך להבין את המרמה שיש בדרכו של הנלוז ההפכפך ולא ליפול בפח שהוא טומן לך.