קוד: ביאור:משלי ב12 בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל:
אחת הסיבות העיקריות שאנשים נופלים בפח שטומנים להם נוכלים היא, שהנוכלים נראים כמו אנשים ישרים והגונים, ואנשים תמימים עלולים לחשוב שהם פועלים על-פי כללי ההתנהגות המקובלים בין אנשים ישרים והגונים, וזה כמובן לא נכון, לנוכלים ישנם כללי התנהגות שונים לחלוטין. ספר משלי מנסה להציל את הקוראים מפני טעויות מסוג זה:
משלי ב12: "לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת
"
להצילך מדרך רע = מאדם העושה מעשים רעים בגלוי, כגון:
מאיש מדבר תהפוכות - זה פרעה הרשע: בשעה שהיה משה נכנס אליו, היה מדבר עמו בדברי תהפוכות. הא כיצד? כשהיתה הגזירה באה עליו, היה אומר למשה 'לך הסר הגזירה מעליי ואני משלח את ישראל', והיה משה מבקש רחמים, עד שהיה מעביר הגזירה, וכיוון שראה פרעה שבטלה, היה מתהפך במידותיו, ואומר (שמות ה ב): "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח"..." (מדרש משלי (בובר) ב יב)).
משלי ב13: "הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר, לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ
"
הם עוזבים אורחות יושר = הם אינם מתנהגים על-פי הכללים המקובלים בין אנשים ישרים והגונים, אלא הולכים בדרכי חושך - בדרכים נסתרות ולא צפויות, למשל:
הפסוק הבא מתייחס לאנשים מהסוג הראשון - ההולכים בדרך רע:
משלי ב14: "הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע
"
הם שמחים לעשות רע = הם שמחים על כל הזדמנות שיש להם לפגוע בזולת. אנשים טובים, גם כאשר הם נאלצים לפגוע בזולת (למשל בעת מלחמה, כשהצבא נאלץ להפגיז בניין שמחבלים מסתתרים בתוכו), משתדלים לפגוע רק במינימום ההכרחי, ומביעים צער על כל פגיעה מיותרת באזרחים; אבל אנשים רעים, בכל פעם שיש להם הזדמנות לפגוע בזולת (למשל בעת פיגוע טרור), משתדלים לפגוע בכמה שיותר אנשים, ומביעים שמחה וגאוה על כל פגיעה. ישנם אנשים תמימים שאינם מבינים את ההבדל, וברוב תמימותם עוזרים דווקא לצד של אותם אנשים השמחים לעשות רע.
והם גם יגילו בתהפוכות רע = הם שמחים כשיש להם הזדמנות להפוך בין טוב לרע - להציג את המעשים הרעים שהם עושים כמעשים הגונים וישרים. לדוגמה, מלווים בריבית בשוק האפור גורמים ללווים להרגיש שהם באמת צריכים לשלם להם את הריביות המטורפות שהם מטילים עליהם, ואם הם לא משלמים - זו זכותם המלאה של המלווים להכפיל ולשלש את החוב לפי שיקול דעתם. הלווים לא מתנגדים, כי המלווים מציגים את עצמם כאנשים הגונים, ומצליחים להחדיר בלווים רגשי אשם. רק אדם מבחוץ, ששומע את האיומים הבלתי הגיוניים של המלווים ("אם לא תשלם - נאיים על ההורים שלך", "אם לא תשלם - נשרוף לך את הבית" וכו'), יכול להבין שמדובר באנשים רעים ולא באנשי עסקים כשרים.
הפסוק הבא מתייחס שוב לשני הסוגים:
משלי ב15: "אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם
"
עיקש
= עקום וקשה;
אשר אורחותיהם עיקשים = האנשים הרעים הולכים בדרכים עקומות וקשות, אלימות ולא הוגנות.
נלוז
= עקום ונסתר;
ונלוזים במעגלותם = אנשי התהפוכות הולכים בדרכים עקומות ונסתרות.
לסיכום, הנוכלים הולכים בדרכים עקומות ולא צפויות; אל תחשבו שאתם מבינים אותם או שאתם יכולים לחזות איך הם יתנהגו; פשוט תתרחקו מהם!
הקטע שלנו הזהיר מגברים מסוכנים; הקטע הבא - פסוקים 16-19 - מזהיר מנשים מסוכנות.
הרכיב הרביעי בקונפליקט העולמי הנוכחי הוא ההפרה המוחלטת של כל הכללים. העולם התרבותי מאמין בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובחוק הבינלאומי, בזכויות האדם, בחופש הדיבור והעיתונות, ובחירויות נוספות כדוגמת אלה. יש לנו ההרגלים הנאיביים הישנים-נושנים, כגון כבוד למקומות וסמלים קדושים, אי-שימוש באמבולנסים ובתי-חולים לצורך מעשי-לוחמה, הימנעות מהתעללות בגופות ובניצול ילדים כמגינים חיים או פצצות חיות. מעולם, לאורך כל ההיסטוריה, ואף בתקופת הנאצים, לא היתה התעלמות גמורה מכל שצוין לעיל, כמו שאנו רואים כיום... יש לפנינו מערכת חדשה לגמרי של בעיות. האם תפשוט על מסגד המשמש כמחסן תחמושת של טרוריסטים? אם יירו עליך מתוך בית-חולים, האם תשיב אש? האם תפרוץ לכנסיה שהשתלטו עליה טרוריסטים, ולקחו את הכמרים כבני-ערובה? האם צריך לערוך חיפוש בכל אמבולנס, אחרי שכמה מחבלים מתאבדים השתמשו באמבולנסים כדי להגיע ליעדיהם? האם תפשיטו כל אישה בגלל שאחת העמידה פנים שהיא בהריון, בעודה נושאת פצצה על בטנה? האם תשיבו אש על מישהו שמנסה להרוג אתכם, ועומד בכוונה תחילה מאחורי קבוצת ילדים? האם תפשטו על מפקדת טרוריסטים המוסתרת בבית-חולים לחולי-נפש? האם מותר לירות ברב-מחבלים, העובר ממקום למקום כשהוא תמיד מוקף בכוונה תחילה בחבורת ילדים? כל אלה קורים מידי יום בעיראק ובמקומות פלשתיניים. מה באפשרותכם לעשות? נכון; אינכם רוצים להתעמת עם בעיה זו. אך לא ניתן להימנע ממנה... העולם התרבותי עדיין נתון באשליות אודות שלטון-חוק, במצב נטול כל חוקים. משל הדבר להכנסת מחליקה על הקרח לזירת הוקי-קרח, או לניסיון להציב שחקן שחמט מול מתאגרף במשקל כבד. בדיוק כפי שאין בשום מדינה חוק שימנע מקניבלים לאכול את ראש הממשלה, מפני שזהו מעשה שאין להעלותו על הדעת, כך גם אין החוק הבינלאומי ערוך נגד רוצחים היורים מתוך בתי-חולים, מסגדים ואמבולנסים, בעודם נתונים להגנת מדינתם או עמם. החוק הבינלאומי איננו יודע כיצד להתמודד עם מי ששולח ילדים להשליך אבנים, ואז עומד מאחוריהם ויורה כשהוא מוגן תחת חסינותה של ממשלה, ולא ניתן לעצור אותו. החוק הבינלאומי איננו יודע מה לעשות במנהיג מרצחים שחי ברוב נוחות תחת האירוח המלכותי של מדינה, המתיימרת לגנות את מעשיו, או פשוט טוענת שהיא חלשה מכדי לכלוא אותו. המדהים הוא, שכל הפושעים האלה תובעים את הגנת החוק הבינלאומי, ומגדירים את כל מתקיפיהם כפושעי מלחמה, וישנם אמצעי תקשורת מערביים שחוזרים על האשמות אלה..." (פרופ' חיים הררי, מבט מתוך עין הסערה, הרצאה שניתנה בכינוס חבר היועצים הבינלאומי של תאגיד רב-לאומי גדול באפריל 2004)
יש שפירשו את הפסוק על נוכלים מסוג מיוחד - נוכלים בעולם הדת, המפרשים את התורה ואת דברי חז"ל לפי האינטרסים שלהם ובניגוד לאמת:
מדבר בהם [בחז"ל] כזבים ודברים אשר לא כן, ויחשב על מאמריהם ההיפוך ממה שאמרו ובניגוד למה שנתכוונו אליו, ויפרש את דברי החכמה כפי סכלותו, ויתכוון להחטיא את האמת בדבר. ובכיוצא בהם אמר הכתוב (ישעיהו ה כ): "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע וגו'", (תהלים לא יט): "תאלמנה שפתי שקר" (ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א): "יתפרכן ישתתקן יתחרשן". וכל זה, מפני חפצם להתנגד ותשוקתם לכפור. ונאמר בהם עוד (משלי א כב): "ולצים לצון חמדו להם", (תהלים נב ה): "אהבו רע מטוב ושקר מדבר צדק". ואין כוונתם ללמוד ולהפיק תועלת וללכת בדרך האמת, אלא כוונתם לגנות ולהטיל דופי בדת, וזוהי תכונתם, ובהם
נאמר (משלי ב יג): "העוזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חושך השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות." (רבי אברהם בן הרמב"ם על 'חכם עדיף מנביא')
[להצילך] מדרך
רע - היא דרך מינות;... מפתויי איש המדבר תהפוכות - רוצה לומר, המהפך דברי התורה אחר דעתו המשובשת.
.. השמחים [לעשות רע] - כאשר יעשו הרע ישמחו, ולא ידאגו כדרך המאמין בהשגחה ושכר ועונש, שאף אם בא לידו דבר עבירה בהסתת היצר הרע - מלא הוא מדאגה מאימת הדין. [יגילו] בתהפוכות [רע] - בעת ימצאו מקום להפוך הכוונה אחר רוע מחשבתם" (מצודות).
השמחים לעשות רע - חכמי המוסר מתארים את התהליך הנפשי הגורם לאדם לשמוח ברע: "תדע ותבין: מי שטבעו נוטה למידה רעה או שהורגל במידה רעה, ולא
יתן אל לבו לשוב ממנה, אך תמיד מתגבר בה – זה מביא אותו שימאס ויגעל במידות
טובות. וכמו שרוב הכאב והצער והייסורין הוא חולי הגוף, כן רוב מידות רעות
הם חולי הנפש. וכמו שבחולי הגוף טועמים המר מתוק והמתוק מר, ויש מן החולים
שמתאווה למאכל שאינו טוב לו ושונא מאכל הטוב, הכל לפי רב החולי, כך יש בני
אדם שנפשותיהם חולות, ואוהבים הרעות ושונאים דרך הטובה ומתעצלים ללכת בה,
והיא כבידה עליהן מאוד לפי חוליָם. וכן ישעיהו אומר באנשים הללו (ה כ): "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר". ועליהם נאמר (משלי ב יג): "העוזבים אורחות ישר, ללכת בדרכי חושך".
" (ספר המידות השלם הקדמה).
"יש עוד שמחה מרה כלענה: כגון רודפי ניאוף וגזל ושאר עבירות, ושמחים בהשיגם התאוות הרעות. ועל אלו אמר (משלי ב יד): "השמחים לעשות רע, יגילו בתהפוכות רע". ועונשם גדול עד שאול תחתית.
" (ספר המידות השלם שער השמחה).
הָסֵר מִמֶּךָּ עִקְּשׁוּת פֶּה,וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמְּךָ" (פירוט).