לשמור על איזון בסדר היום

מקורות ופירושים נוספים

העצה העיקרית של הפסוק היא פַּלֵּס. ניתן להבין עצה זו בכמה דרכים:

1. כפי שפירשנו למעלה - לשמור על איזון (מלשון פֶלֶס = מאזניים). פירשנו שהכוונה לשמור על איזון בסדר היום הקבוע, אך אפשר לפרש שהכוונה כללית יותר - איזון בכל המידות ודרכי ההתנהגות: "כללו של דבר, ילך במדה הבינונית שבכל דעה ודעה, עד שיהיו כל דעותיו מכוונות באמצעות; והוא ששלמה אמר פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו." (רמב"ם, הלכות דעות ב ז; הרמב"ם מצטט פסוק זה כסיכום לשני פרקים המפרטים את עיקרון "דרך האמצע"). פירוש זה מתאים לפסוק הבא, משלי ד27: "אל תט ימין ושמאל, הסר רגלך מרע" - אל תסטה ימין ושמאל מהדרך האמצעית, כך תימנע מהרגלים רעים. לפסוקים נוספים המדברים על עיקרון זה ראו שביל הזהב.

2. אפשר לפרש שהעצה היא לקבוע סדרי עדיפויות - לשקול ולבדוק, בכל מצב, מה הבחירה העדיפה, גם מבחינה חומרית וגם מבחינה רוחנית (מלשון פֶלֶס = כלי למדידת משקל): "שקול מצות ועיין בהן: איזו מצוה גדולה, ועשה הגדולה" (רש"י על תלמוד בבלי מועד קטן ט א; פירוש רש"י על "עין יעקב" שם הוא הפוך לגמרי, וצריך עיון); "שקול דרכך, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואז כל דרכיך יכונו" (רש"י). לא לבחור משימות או מצוות באקראי או לפי רגש, אלא לשקול בהגיון במה עדיף להשקיע: "...ולא תלך כפי הקרי וההזדמן, ואז יהיו כל דרכיך נכונים" (מצודות). לא "להתגלגל" או "לזרום עם החיים", אלא לנהל את החיים מתוך מחשבה ושיקול דעת: "היום החיים זורמים, ולאדם לא נותר אלא לזרום איתם. אנשים לא מנהלים לעצמם את החיים, אלא נותנים לחיים לקחת אותם לאן שיוצא. ובדרך כלל, אנשים מוצאים את עצמם מסובכים בכל מיני סיבוכים, כלכליים או בריאותיים או משפחתיים... המצב הרבה יותר גרוע כשמדובר בעניינים רוחניים... האדם זורם בחיים, עושה עבירות, מסגל לעצמו דרך חיים בלי תורה ובלי מצוות... עד שמגיע היום הגדול שהוא מתייצב לפני ה', והוא רואה שהוא במינוס נצחי... אומר שלמה המלך פלס מעגל רגלך... אם רק תתבונן לפני כל דבר שאתה עושה, הן דבר גשמי והן דבר רוחני, ותחשב הפסד מול רווח - כל חייך ייראו אחרת - וכל דרכיך ייכונו" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ח סיון ה'תשס"ט).

ובתלמוד פירשו, שעצה זו מתייחסת רק למצוות שאפשר לעשותן על-ידי אחרים, כגון פעילויות התנדבותיות, שאם אני לא אתנדב לבצע אותן, יהיו מתנדבים אחרים; במקרה זה צריך כל אחד לשקול את סדרי העדיפויות שלו ולבחור בהתאם. אולם אם זו מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אז אין מקום לחשבונות וצריך לבצע אותה בלי להשתהות (ראו לפלס או לא לפלס?).

3. ויש שפירשו שהעצה היא לשקול ולמדוד את הכוחות שלנו (מלשון פלס = כלי למדידה), לפני שאנחנו מתחילים בדרך קשה: "שקול ומדוד מעגל רגלך, ותראה כי הפסיעות המה לפי האיש, הגדול יעשה פסיעות גסות, והקטן - קטנות, וכן מוכרח גם אתה לדעת את עצמך, ולפיהן תנהוג את עצמך, ואז וכל דרכיך יכונו..." (נחמיה פרידמן, "חיבורי משלי", ה'תרע"ה).

4. ואפשר לפרש שהעצה היא ליישר ולתקן (מלשון פֶלֶס של בנאים, שתפקידו לוודא שהקרקע ישרה): "ראה ליישר מעגל רגליך..." (מצודות), לבדוק כל הזמן את מנהגינו והרגלינו: "צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו. ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא, כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע וליישר כל דרכיו. וכמו שהכתוב אומר: פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו, ואומר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'." (מסילת ישרים ג - מידת הזהירות).

5. ואפשר לדרוש פַּלֵּס מלשון מִפְלָס: לא מספיק לשמור על סדר יום קבוע, כי זה עלול לשחוק ולשעמם, אלא צריך מדי פעם להעלות את המפלס בהדרגה, להוסיף אתגרים חדשים. לא ללכת במעגל שטוח אלא בתנועה לוליינית העולה מעלה מעלה (ע"פ גליה).

פסוקים סמוכים ודומים

חכמי המדרש פירשו, שהפסוק שלנו והפסוק שלפניו מלמדים שיש לשמור על איזון בין תפילה לבין תורה, ולהתמקד בכל אחת מהן בזמנה - כשמתפללים, להפנות את המבט כלפי ה', וכשלומדים תורה, להפנות את הרגליים לבית המדרש: "עיניך לנוכח יביטו - בשעה שאתה עומד בתפילה, תכוון עיניך וליבך כנגד אביך שבשמים. אם עשית כן - ועפעפיך יישירו נגדך.    פלס מעגל רגלך - בשעה שאתה הולך לבית המדרש, אם עשית כן - וכל דרכיך יכונו" (מדרש משלי).

ישנם פסוקים רבים נוספים העוסקים בשמירה על הרגליים וההרגלים:

• לא ללכת עם אנשים חוטאים ומפתים, משלי א15-16: "בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם. כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם" (פירוט).
• לא ללכת עם נשים חוטאות ומפתות, משלי ה5: "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ"
• לתכנן את הדרך בחכמה ואז לבקש את עזרת ה', משלי ג23-26: "אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף... כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" (פירוט).
• לא ללכת למקומות מסוכנים ומזיקים, משלי ו28: "אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים, וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה?!" (פירוט).
• לא להתנהג בחיפזון מוגזם, משלי יט2: "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא" (פירוט).
• לא לסמוך על שליחים כסילים, משלי כו6: "מְקַצֶּה רַגְלַיִם, חָמָס שֹׁתֶה, שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל" (פירוט).