פתע יישבר ואין מרפא

קוד: ביאור:משלי ו15 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי ו15: "עַל כֵּן, פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא"

הפסוק מתאר את עונשו של האדם המשתמש באיברי גופו לרעה:

על כן = כעונש על מה שמתואר בפסוקים הקודמים (פסוקים 12-14): "אדם בליעל, איש אוון; הולך עקשות פה.   קורץ בעיניו, מולל ברגליו; מורה באצבעותיו.  תהפוכות בלבו - חורש רע בכל עת; מדינים ישלח" (פירוט);

איד = כישלון, צרה, אסון.

אפשר ללמוד מכאן כללים של חשבון נפש - כללים שיכולים לעזור לאדם הסובל מצרות לקשר בין הצרות לבין החטאים שאולי גרמו לצרות:

1. קישור חיצוני. בפרק ד לימד החכם שצריך לשמור על איברי הגוף ממעשים רעים, ולעשות בעזרתם מעשים טובים, "כי חיים הם למוצאיהם; ולכל בשרו מרפא" (פירוט). הפסוק שלנו מראה את הצד השני - אדם שמשתמש באיברי גופו כדי לעשות מעשים רעים "פתע יישבר ואין מרפא". מכאן, שאדם שבריאותו נפגעה, צריך לחשוב האם השתמש באחד מאיברי גופו לרעה בדרך כלשהי.

אין להסיק מכאן, שאדם שנפגע באיבר מסויים, צריך לחפש את החטא דווקא בקשר לאותו איבר; הפסוק שלנו אינו מדבר על פגיעה באיבר מסויים אלא על פגיעה כללית בבריאות - "ואין מרפא"; וגם בפרק ד התפיסה היא הוליסטית, "ולכל בשרו מרפא".

2. קישור פנימי. איש הבליעל מסתיר את כוונותיו - הוא מתכוון לפגוע ברעהו בסתר ומגלה את תוכניותיו ברמזים בלבד, כדי שהקרבן יהיה מופתע; לכן, גם הצרה שתבוא עליו תבוא בהפתעה: "פתאום יבוא אידו, פתע ישבר...", "ולא ידע את המפלה הקרובה ליפול עליו" (רש"י).

ה' מתנהג עם האדם באותו אופן שהוא מתנהג עם אחרים. מכאן, שאדם הסובל מייסורים, צריך לחשוב האם הוא עצמו התנהג עם הזולת באופן דומה לאופן שה' מתנהג עמו עכשיו.

"קומבינות, קומבינות... ככה העניינים מתגלגלים, קריצת עין מימין, סימן בידיים משמאל... והנה סיבב עוד אחד, וכך עובר מאחד לאחד. כן, אנו נפגשים לעיתים באנשים כאלה. אנשים אלו חושבים שיצליחו לעבוד על כולם, ושהכל זה קומבינה אחת גדולה... אבל אפילו כשרואים שהם מצליחים ברכם ומשיגים כסף וכבוד וכו' - אין מה להתפעל מזה, כי השקר אין לו רגליים, וכל מה שמצליחים להשיג בדרך שלילית - נעלם ברגע אחד. יש אנשים תמימים שמתחברים לאנשים אלו ונופלים בפח, בפרט בחורים צעירים שמתלהבים מאותם האנשים ונגררים אחריהם, אך יש לדעת שאנשים אלו מתחילים במגמת עלייה ושגשוג ואז פתאום... בום!! הם נופלים בפעם אחת, וכל הרמאות יוצאת החוצה, ואז מגלים כמה הם הסתבכו בעצמם וסיבכו איתם אחרים. "פתאום יבוא אידו, פתע יישבר ואין מרפא"  (ע"פ הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ג תמוז ה'תשס"ט)