רפא = א. הבריא, ב. החליש את אחיזתו

קוד: רפא= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

לשורש רפא ישנן, בלשון המקרא, כמה משמעויות.

1. הבריא ממחלה או תיקן תקלה, כמו המילה רפואה בלשון ימינו.

2. החליש, כמו הרפה בחילוף א ב-ה:

• ירמיהו לח4: "וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ 'יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם...'". (תופעה הפוכה נמצאת ב ירמיהו נא9: "רפאנו[רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה..." - כאן השורש רפא התחלף בשורש רפה).

3. המילה רפאים, המציינת שבט של ענקים שחי בעבר הירדן המזרחי, שם של עמק באיזור ירושלים, וכינוי למתים שוכני שאול (ראו רפאים).

ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות הראשונות: כשאדם חולה, הגוף שלו נלחם במחלה בחזקה; וכשהוא מתרפא ומבריא, הגוף רפוי ורגוע. וייתכן שגם המשמעות השלישית קשורה: הענקים וגם המתים מפחידים את רואיהם ומרפים את ידיהם (ראו רפאים).

יש פסוקים שמתאימים יותר למשמעות הראשונה - בריאות:

• משלי ד22: "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (פירוט)
  
• משלי ו15: "עַל כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט)
• משלי יב18: "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" (פירוט)
• משלי יג17: "מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע, וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא" (פירוט)
• משלי טז24: "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" (פירוט)
• משלי כט1: "אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט)
  

ויש פסוקים שמתאימים יותר למשמעות השניה - הרפיה:

• משלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (פירוט)
• קהלת י4: "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים"

ויש פסוקים שיכולים להתאים לשתי המשמעויות, למשל משלי טו4: "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (פירוט).