קוד: רפא= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
לשורש
רפא ישנן, בלשון המקרא, כמה משמעויות.
1. הבריא ממחלה או תיקן תקלה, כמו המילה רפואה בלשון ימינו.
2. החליש, כמו
הרפה בחילוף א ב-ה:
וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ 'יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם...'". (תופעה הפוכה נמצאת ב ירמיהו נא9: "
רפאנו[רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה..." - כאן השורש רפא התחלף בשורש רפה).
ייתכן שיש קשר בין שתי המשמעויות הראשונות: כשאדם חולה, הגוף שלו נלחם במחלה בחזקה; וכשהוא מתרפא ומבריא, הגוף רפוי ורגוע. וייתכן שגם המשמעות השלישית קשורה: הענקים וגם המתים מפחידים את רואיהם ומרפים את ידיהם (ראו רפאים).
יש פסוקים שמתאימים יותר למשמעות הראשונה - בריאות:כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (פירוט)
עַל כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט)
יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" (פירוט)
מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע, וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא" (פירוט)
צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם" (פירוט)
אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא" (פירוט)
חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (פירוט)
אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים"
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (פירוט).